תושבי מגרון מתנגדים לחתום על ההסכם שגיבש ח"כ בגין בשל אי הבהירות לגבי מעמדם של הבתים הקיימים, לאחר שהתושבים יעברו לגבעה הסמוכה. יש גם רבנים בציונות הדתית שתומכים בסירוב לחתום. עם זאת נראה, שמדובר בסמנטיקה וניסוחים ותושג לבסוף פשרה

מאת ניצן קידר וטובה אבן חן 

האם מישהו מנסה לפגוע באופן מכוון במתיישבי מיגרון? לאור הפרסומים על פיצוץ במגעים בינם לבין המדינה על העתקת המאחז, אמרו התושבים כי יש בינם לבין נציגי המדינה מחלוקות קלות ביותר. הם ציינו כי בניגוד לידיעות שפורסמו הבוקר, הם דווקא מרוצים מהתנהלותו של השר בני בגין, והמחלוקת האחרונה שמעכבת את חתימת ההסכם היא לגבי הריסת שישה מבתי הקבע ביישוב.

"גם לתושבי מגרון יש זכות בסיסית לנסות ולהוכיח בבית המשפט את מעמד הקרקע, לפני קביעת עובדות בשטח והריסת בתיהם" – זוהי העילה, כפי שהתנסח ח"כ גלעד ארדן, שבגינה תושבי מגרון מסרבים לחתום על ההסכם הפשרה, שהיה על סף חתימה.

אחד מנציגי המתיישבים אומר  "בטיוטה שקיבלנו לידינו נאמר שהקרקע תימסר למינהל האזרחי והבתים ייהרסו. יש לנו בעיה עם הסעיף הזה אבל הבנו שהמדינה נכונה ללכת לקראתנו ואנחנו מניחים שהנושא ייסגר בתוך ימים אחדים".

השר בני בגין, נציג הממשלה למשא ומתן עם תושבי מגרון על פינוי המאחז, אמר הבוקר (שני), כי לתושבים יש רק כמה שעות לקבל את הסכם הפשרה, הקובע שהמאחז יועתק לגבעה סמוכה. לפי בגין, אם המתנחלים לא יקבלו את ההסכם, תקיים הממשלה את החלטת בג"ץ – לפיה יש להרוס את המאחז עד סוף חודש מארס.

במסיבת עיתונאים שכינס בירושלים אמר בגין, כי ביום שלישי האחרון הוא הגיע להבנה עם עו"ד יעקב ויינרוט, המייצג את תושבי מגרון, ועם פרקליטות המדינה, בנוגע למתווה ההסכם. לדבריו, סוכם כי המדינה תבקש ארכה מבג"ץ עד נובמבר 2015, וכי בזמן הזה תוקם עבור התושבים שכונה חדשה בסמוך להתנחלות המקורית.

ח"כ בגין ביקש מתושבי מגרון "לחתום על ההצעה הזו כדי לאפשר לנו התייצבות משותפת מול בית המשפט העליון. תושבי מגרון אינם מתבקשים להביע הסכמה לכל סעיף ומילה המופיעים בהודעת הממשלה. כל שמוטל על תושבי מגרון לא להוסיף ולבנות במאחז ולאחר סיום בניית בתיהם לעבור למקום החדש".

הוא גם הבטיח כי המדינה תנסה להקדים עד כמה שניתן את הקמת היישוב החלופי עבורם.

לפי בגין, אדמות מגרון יימסרו לידי המנהל האזרחי, שיפנה מהן את כל המבנים ויבחן אפשרות – בכפוף לחוק – לעשות במקום שימוש אזרחי שאינו למגורים. תושבי מגרון חוששים כי אם יחתמו על ההסכם, תהרוס המדינה את המבנים הקיימים, והם גם דורשים, כי לאחר העקירה תוכל להתקיים במבנים המקוריים פעילות אזרחית. תושבי מגרון מתנגדים לחתום על ההסכם בשל אי הבהירות לגבי מעמדם של המבנים הקיימים, לאחר המעבר לגבעה הסמוכה. יש גם רבנים בציונות הדתית שתומכים בסירובם של תושבי מגרון לחתום.

במסיבת העיתונאים אמר בגין, שהוא מקווה שהנושא ייפתר בתוך שעות. הוא הוסיף כי יש לו גיבוי מלא מראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. בשעה שתיים בצהריים התושבים היו אמורים למסור את תגובתם לדברי בגין, אבל ההסכם טרם נחתם. ממזכירות מגרון נמסר, כי "אנו בטוחים שכל ההבנות שהושגו בעל פה עם השר בני בגין גם ייחתמו, זאת כדי להימנע מפינוי בכוח של אזרחים אחראיים רק בגלל ויכוח על סמנטיקה וניסוחים".

השר ארדן התגייס לטובת אנשי מגרון, קרא לראש הממשלה למנוע פינוי בכוח, ואמר: "המדינה יכולה להסתפק בכך, שהמתיישבים מוכנים להעתיק את מקום מושבם ולהעביר את הקרקע לאחריות המנהל האזרחי, שיעשה בה כרצונו, ואין שום צורך לדרוש מהם לחתום במו ידם על פעולת ההריסה". "למתיישבים", הטעים "יש רצון טוב להגיע להסדר, אבל לא סביר להכריח את מתיישבי מגרון שהביעו נכונות להתפנות מיישובם, גם לחתום על 'צו הריסה' לבתיהם, טרם הוכח מעמדה המשפטי של הקרקע".

מחרתיים צפוי לעלות להצבעה בכנסת "חוק המאחזים". החוק אמור להכשיר בנייה יהודית על קרקעות פלסטיניות פרטיות בהתנחלויות ובמאחזים, בתנאי שעברו ארבע שנים מזמן העלייה לקרקע ואלה לא נדרשו על ידי בעליהן.

יוזם החוק, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר היום: "מי שלא רוצה לראות מהדורה נוספת של גירוש מגוש קטיף וטראומה של עמונה, צריך לתמוך בחוק שעושה צדק עם המתיישבים ולא פוגע בזכות הקניין של הפלסטינים". לפי הצעת החוק, יוצע פיצוי כספי לטוענים לבעלות על הקרקע, וכן תיבחן הענקת קרקע חלופית, בקרבת מקום ובשווי דומה.

באשר לשווי הקרקע, צריך להגדיש כי אדמת מגרון, למשל, לא זו בלבד שהיא איננה ייחודית, אלא שאפשר לומר כמעט בוודאות, שכל קרקע חלופית תהיה טובה ממנה הן למגורים והן לגידולים כלשהם.