הנפש האנושית מסקרנת אתכם? תוהים מה מניע את האדם? חושבים שיש לכם את הטאץ' האישי שיכול לעזור לאחרים?

ברוכים הבאים לעולמה של הפסיכולוגיה, היכן שסביר שתמצאו תשובות לכל השאלות הללו. כמו כל תחום ידע, גם לפסיכולוגיה יש חלק עיוני וחלק מעשי – ושניהם שלובים זה בזה ליצירת תפישת עולם שדוגלת בשינוי ושיפור, הן ברמת האינדיבידואל והן ברמת החברה כולה.

פסיכולוגיה הייתה ועודנה תחום עיוני ומעשי מרתק. אם פעם, לפני עשרות שנים, היו מרימים גבה כאשר פלוני היה מצהיר שהוא "בטיפול" – הרי שכיום זה הפך לנוהל שבשגרה. הסטיגמה שהייתה דבוקה לאנשים שהולכים לטיפול פסיכולוגי כבר מזמן נעלמה, וטוב שכך.

הפסיכולוגיה המודרנית, כפי שהיא מוכרת לנו כיום, היא תוצר של עשרות שנות מחקר, ניסוי וטעייה. מהתיאורטיקנים הגדולים פרויד, אדלר ולאקאן ועד לנסיינים הידועים כגון מילגרם, סקינר ואחרים – כל מי שרוצה להתמחות בתחום הידע המרתק הזה, חייב תחילה להכיר את הבסיס שעליו הוא נשען.

לפסיכולוגיה המודרנית יש אינספור יישומים – התפתחותית, חברתית, קלינית, חינוכית, ארגונית וכן הלאה. חפשו את הערך "פסיכולוגיה" בוויקיפדיה, ומייד תוכלו לראות כמה היא מורכבת בהסתעפויותיה הרבות. פסיכיאטריה, אגב, היא התחום הטיפולי הקרוב ביותר לפסיכולוגיה, אבל היא נבדלת ממנה בשתי עובדות עיקריות: האחת שפסיכיאטר חייב להיות קודם כל רופא, והשנייה – הפסיכיאטריה משלבת גם טיפול תרופתי בנוסף לשיחות הטיפוליות.

מה דרוש כדי להיות פסיכולוג?

כדי להיות פסיכולוג יש לעבור מסלול לימודי ומעשי מסודר, ולקבל הכרה ורישיון לעסוק בתחום ממוסדות המדינה. התואר הראשון בפסיכולוגיה מקנה את הבסיס ואת ההיכרות הראשונית עם התחום כולו, לגווניו השונים. יש לציין שתנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה הם מן הקשים יותר, עם ציון פסיכומטרי מינימלי של 663 (כך לפי נתונים שפורסמו לאחרונה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

אך כדי להפוך לפסיכולוג של ממש – טיפולי, ניסויי, מחקרי – התואר הראשון הוא רק תחילת הדרך. כל מי שרוצה לעסוק בתחום הטיפולי, למשל, חייב להמשיך את לימודיו גם לתואר שני בפסיכולוגיה – וזאת על פי חוקי מדינת ישראל. גם אלו המעוניינים לעסוק בפסיכולוגיה מחקרית / ניסויית ודאי יצטרכו לאחוז בתואר השני בשלב כלשהו במהלך הקריירה, אם לא בתואר שלישי. יש לציין שגם לבעלי תואר שני בעבודה סוציאלית פתוחה האפשרות להפוך למטפלים, במגזר הציבורי או הפרטי.

תנאי הקבלה לתואר השני הם (כמובן) תואר ראשון בתחום, ציון 100 במבחן המתא"ם, ריאיון אישי וכן המלצות. לימודי התואר השני מאפשרים להעמיק את הידע, ומחייבים את הסטודנט לעשות סטאז' במהלך לימודיו או לאחר סיומם. בניגוד לתואר הראשון, התואר השני הוא מחקרי יותר ונוגע בנושא מצומצם יותר לטובת כתיבת התזה: פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה קלינית, נוירו פסיכולוגיה, פסיכולוגיה תעסוקתית, מדעי המוח ופסיכולוגיה ושילובים רבים נוספים.

ואחרי כל הלימודים – האם זה משתלם?

אז בחרתם ללמוד את התחום ולהתמקצע בו. לאחר שתוציאו מכיסכם מאות אלפי שקלים על תואר ראשון ושני, האם תגיעו למנוחה ולנחלה?

תלוי איפה תבחרו לעבוד – במגזר הציבורי? אולי במגזר הפרטי? הנה כמה משכורות ממוצעות לדוגמה (לאחר תקופת ההתמחות):

• פסיכולוג קליני – 12,000 שקל בחודש.
• פסיכולוג חינוכי – 7,000 שקל בחודש.
• פסיכולוג ארגוני – 9,000 שקל בחודש.
• פסיכולוג עצמאי במגזר הפרטי – 650 – 350 שקל לשעת טיפול.

העיסוק בפסיכולוגיה – מהצד הטיפולי או המחקרי – מבטיח לכם מקצוע מרתק ששכרו בצדו, מעניין ורווי אתגרים. בנוסף, אלו הבוחרים לעסוק בתחום הם בדרך כלל אנשים שמטבעם אוהבים לעזור, ולכן יש כאן אלמנט לא פחות חשוב של עזרה לזולת ותחושת סיפוק עצומה כאשר מצליחים לעשות זאת.