ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מזהיר את אלה המתכוונים להביא כליה על מדינת ישראל – כי הם  מעמידים עצמם בסכנת כליה וכי יש בכוחה של מדינת ישראל לעשות זאת. נתניהו אמר את דבריו אלה הערב, בעצרת פתיחת אירועי יום השואה והגבורה, ביד ושם בירושלים.

"אלה המכוונים כליה נגדנו, מעמידים עצמם בסכנת כליה", אמר ראש הממשלה. "זו לא התגרות, זו גם לא הגזמה, זו הדרך היחידה להבטיח באמת את עתידנו – ויש בכוחנו לעשות זאת.

"אני אומר את הדברים בדם לבי. כי הלקח הזה מנחה אותי יום-יום – בוקר-בוקר וערב-ערב", אמר נתניהו. "זהו התפקיד העליון, לא הבלעדי, אבל התפקיד העליון והראשון של ראש ממשלה בישראל".

נתניהו אמר עוד כי בצד האנטישמיות שמתגלית מחדש במערב, מתפרצת שנאה עזה ממזרח: "האנטישמיות של האסלאם הקיצוני, ששני פלגיו, המונהגים על ידי איראן ודאע"ש, חותרים בגלוי להשמידנו. שנאת היהודים מופנית כעת גם למדינת היהודים. האנטישמיות החדשה-ישנה רווחת אצל חוגים במערב והיא גם רווחת במוסדות האו"ם. הצביעות זועקת לשמיים. ואשר לאדישות העולם, האם בתחום זה נשתנה משהו? גם כאן חייבים להודות, שהתשובה בעיקרה שלילית. אמנם מאז מלחמת העולם השנייה לא ארעה טרגדיה שדומה בהיקפה לשואה, אבל ישנם מקרים רבים בהם העולם עומד מנגד – ואינו מונע השמדת עמים ואינו מונע גם רצח המוני: בביאפרה, בקמבודיה, ברואנדה, בסודן, ואכן, גם בסוריה. ועם זאת, בתוך האפלה, יש כמה נקודות אור. אחת מהן התרחשה רק עכשיו, והיא תגובתו הנחרצת של הנשיא טראמפ – על טבח הילדים הסוּרִים בנשק כִּימִי.

"גם אנו לא אדישים לַסֵבֶל בסוריה", אמר נתניהו. "אנחנו הקמנו בית חולים שדה צמוד לגדר. יש פה רופאים ישראלים, רופאים ישראלים יהודים, דרוזים, ערבים. ישראל טיפלה בבית החולים הזה ועכשיו בבתי חולים אחרים באלפי פצועים סוּרִים, כולל ילדים רבים שנפגעו במלחמה האכזרית הזאת. אבל ככלל, האמת הפשוטה היא זאת: בעולמנו – קיומו של החלש רופף. מול מדינות ותנועות רצחניות סיכוייו לשרוד – אינם גבוהים. החזק הוא זה ששורד. החלשים נמחקים. עמנו חווה זאת על בשרו בשואה, והלקח עומד לנגד עינינו בכל עת".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הזהיר מפני הגישה האוניברסלית, שמכחישה את הייחודיות של השואה כאירוע היסטורי שאינו דומה לשום אירוע ושאירע לנו בני העם היהודי. ״לפי גישה זו, השואה היא מקרה פרטי של רצח עם, של גזענות, כאשר מקרים כאלה קרו ואולי יקרו בהיסטוריה האנושית. היא מתכחשת לאנטישמיות כמחלה ממארת, בת אלפי שנים. היא מתכחשת לזכותו ולחובתו של העם היהודי להיסטוריה משלו ולמדינה משלו.

״גישה אוניברסלית לבדה, אינה רק טעות היסטורית, אלא גם סכנה חינוכית בגלל המסר שהיא מעבירה לדורות הבאים", אמר הנשיא. "לימוד השואה כרוך בעיסוק בשאלות יסוד הנוגעות לעומק הזהות היהודית. איננו יכולים להסתפק במקום הפשטני של התנגדות לג'נוסייד באשר הוא. מובן מאליו שלשואה יש לקחים אוניברסליים, אבל ההתכחשות לייחודיות של שואת העם היהודי, היא טעות היסטורית, לאומית וחינוכית.״

מנגד, הזהיר הנשיא מפני גישה שבה השואה הופכת למשקפיים שדרכן אנחנו רואים את העולם. ״בעניין זה, הייתה לי מחלוקת עם מורי ורבי מנחם בגין ז"ל", אמר הנשיא. "ערב כניסתו של צה"ל ללבנון ביוני 82' בגין אמר ואני מצטט: 'האלטרנטיבה לאי כניסת צה"ל ללבנון, היא טרבלינקה ואנחנו החלטנו שלא תהיה עוד טרבלינקה', כך אמר. על פי גישה זאת זכות קיומה של מדינת ישראל היא מניעת השואה הבאה. גם גישה זאת בטעות יסודה, והיא מסוכנת לנו כאומה וכעם, ולא פחות מכך מסוכנת לזיכרון השואה״.

לדברי הנשיא, הגישה הגורסת כי יש לבחון את העולם דרך החשש משואה נוספת מסוכנת פנימה וגם כלפי חוץ. ״פנימה, היא מטשטשת את הקיום היהודי העשיר שלפני השואה. ואולם, העם היהודי לא נולד באושוויץ. לא הפחד החזיק אותנו במשך אלפים שנות גלות, אלא הקניין הרוחני, היצירה המשותפת. כלפי חוץ, גישה זאת תקשה על יכולתנו לפתח יחסים עם אומות העולם ועם מבקרינו מתוך מקום בטוח ונכון לשיח״, הבהיר הנשיא והוסיף: ״השואה צרובה לעד בבשרנו. לכולנו יש מספר על היד ועם זאת השואה אינה המשקפיים שדרכם אנחנו רוצים לבחון את עברנו ואת עתידינו״.