Skip to content

"סיפור אהבה בשלושה פרקים" בהבימה: בסיפור הזה כבר היינו

המחזה שכתב האמריקני הארווי פיירסטיין, העוסק ביחס החברה לאהבה בין גברים ולשאלות של זהות מינית, התיישן עם השנים והדרמה שביים נתן דטנר לא מצליחה להמריא. נקודת אור: המשחק של מורדי גרשון ושל מיקי קם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★★

דראג קווין יהודי מניו-יורק מחפש אהבה. בדרך לאושר הוא מחליף מאהבים, מתמודד עם הבדידות, וגם צריך להתגבר על כמה מכשולים כמו למשל, אמא שלו, שלא מסוגלת להשלים עם העובדה שהבן שלה אוהב גברים ולא נשים. בשלב מסויים היא אומרת לו: "אם הייתי יודעת שאתה הולך להיות הומו, לא הייתי יולדת אותך".

אנושי ונוגע ללב. מורדי גרשון. צילום: ז'ראר אלון

נשמע מוכר?

זו הבעיה העיקרית של המחזה, שכתב האמריקני הארווי פיירסטין בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. כאשר המחזה הועלה לראשונה, בתחילת שנות השמונים, הוא היה פורץ דרך ואפילו עשה כמה שערוריות. היום, הטקסט נשמע קצת מיושן וממוחזר לאור ההתקדמות שעברה החברה המערבית וההכרה הגוברת בנישואים חד מיניים ובזוגות גאים שמאמצים ילדים.

זה עדיין לא אומר שאין הצדקה להעלות את המחזה, שעוסק באהבה בין גברים, בשאלות של זהות מינית וביחס החברה לנושאים אלה. בתנאי, שהבימוי יהיה יצירתי ולא צפוי, ויעניק עוצמה דרמטית לסיפור. נתן דטנר, ששיחק במחזה לפני 30 שנה, ביים הכל נכון, אבל הבימוי שלו חסר השראה, מקוריות ונועזות. כפי שהמחזה פרץ פעם גבולות, ההצדקה להעלותו היום היא, שהבימוי יהיה פורץ גבולות.

טקסט aנשמע כמו דף מסרים. מורדי גרשון ואקי אבני. צילום: ז'ראר אלון

נקודת האור העיקרית בהצגה היא המשחק. מורדי גרשון, בתפקיד הראשי – ארנולד ויינברג, מגלם דמות אנושית, מורכבת ונוגעת ללב. מיקי קם, בתפקיד אמא שלו, מכניסה קצת צבע והומור להצגה. קם מגלמת את התפקיד לסירוגין עם רבקה מיכאלי, ונראה לי שגם מיכאלי (שלא ראיתי אותה) טובה, לא פחות. אהבתי גם את התפקיד הלא גדול של ריקי בליך, ואת קטעי השירה של "האחיות לוז".

ההצגה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" מוגדרת בתוכניה כ"דרמה קומית". היו רגעים קומיים ולסיום גם מלודרמטים, אבל דרמה אמיתית לא היתה על הבמה. בעיקר בגלל חולשת המחזה. לעיתים הטקסט נשמע פשטני כמו דף מסרים. העיקר שבסוף האהבה מנצחת.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן