בטקס הפרידה מהנשיאה היוצאת, דורית בייניש, נפרדו ממנה במילים חמות גם שותפיה לדרך וגם יריביה. הנשיא הנכנס, אשר גרוניס, אמר עליה: "בנשיאה נמצא מיזוג מופלא של ידע משפטי רחב ועמוק עם הכרה מקפת של המציאות, שילוב מנצח בין מתן משקל נכבד לזכויות אדם בצד הכרה באינטרס הכלל, בצרכי הציבור ובדרישות הביטחון"

מאת אבירם זינו

הנשיאה דורית בייניש נפרדה היום מתפקידה בבית המשפט העליון, בטקס שנערך בבית המשפט העליון. בטקס השתתפו שר המשפטים, יעקב נאמן, הנשיא הנכנס, השופט אשר גרוניס, שופטי העליון בעבר ובהווה, בהם נשיאי בית המשפט העליון בעבר, פרופ' אהרון ברק ומאיר שמגר, וכן השופטים בדימוס מישאל חשין, יצחק זמיר ואחרים. גם ראשי מערכת אכיפת החוק נכחו בטקס, במהלכו אמר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דברי פרידה מהנשיאה.

השופט בדימוס יצחק זמיר התייחס לפני הטקס לבית המשפט בעידן גרוניס ואמר: "בית המשפט העליון יישאר כפי שהיה. אופיו נקבע על פי מסורת ארוכת שנים ולא לפי נשיא כזה או אחר".

הנשיא הנכנס, השופט אשר גרוניס, אמר: "כל פרישה של שופט או שופטת יש בה עצב. במיוחד כך הדבר כשפורשת נשיאה במלוא כוחה, ואין ספק שתמלא בעתיד תפקידים חשובים בשירות הציבור. בנשיאה נמצא מיזוג מופלא של ידע משפטי רחב ועמוק עם הכרה מקפת של המציאות, שילוב מנצח בין מתן משקל נכבד לזכויות אדם בצד הכרה באינטרס הכלל, בצרכי הציבור ובדרישות הביטחון. עלינו לעשות כל מאמץ לתיקון הפערים החברתיים."

בייניש: "אסור לשאת את הטיעון הביטחוני לשווא"

בייניש עצמה אמרה: "נוכח עוצמתו של הטיעון הביטחוני, אסור למדינה לשאת את הטיעון הביטחוני לשווא". עוד אמרה: "בית המשפט כדרכו לעולם לא עוצר מלכת. האמנתי שהחשוב ביותר לשמור על עצמאות בית המשפט ועל יכולתו ליישם את ערכי הדמוקרטיה. אגב כך, בית המשפט יוצר בסיס אפשרי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. לשם כך מצווים אנו להקפיד על סובלנות. תפקידו המרכזי של בית המשפט הוא לכאורה הכרעה בסכסוכים, אך על בית המשפט גם להגן על הציבור מהפגיעה באינטרסים החיוניים לו."

בייניש אמרה עוד, "מצאתי עניין רב בזווית הראייה השונה שיש לשופט. נקודת מבטו פנורמית ורחבה. מיום היווסדו תרם העליון תרומה מכרעת לזכויות אדם. בהעדר חוקה כתובה, הכיר בית משפט זה בחופש העיסוק, הביטוי, החופש לדת ומדת, וכל אלו פרי הפסיקה. בכך נתן בית המשפט משמעות למגילת העצמאות ולערכים יהודים אוניברסליים."

בפתחו של טקס הפרידה הקריאה הנשיאה את פסק דינה בעניין העתירה נגד סעיף החוק המבטל את הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה מבעלי מכוניות. בפסק הדין נקבע כי, "בפסק הדין לא חלקנו שרכב יכול

לשמש אומדן להכנסתו של אדם, אך קבענו שאין מקום להכילו כמרכיב הבלעדי כתנאי להבטחת הכנסה. מצאנו כי הוא פוגע בזכות הבסיסית של האדם".

וינשטיין: "נטועה בנבכי הלב של החברה"

היועמ"ש יהודה וינשטיין נפרד מבייניש, "היא לא ישבה במגדל השן, היא נטועה בנבכי הלב של החברה. כנשיאה ירדה לעיתים מכס השיפוט ונטלה על עצמה את המשימה הקשה של גישור בין הניצים. בייניש מותירה בעליון חזון עצמאי ומוערך, הן בישראל והן מחוצה לה, היא מצאה מקום של כבוד בשרשרת הדורות של שופטי העליון."

היועץ וינשטיין אמר עוד, "זהו רגע מיוחד ומרגש ודומה בעיניי כי לתחושת ההתרגשות שותפים, מלבד הנוכחים הרבים בהיכל זה, גם רבים מאוד מחוץ לו. על אף פועלה העצום של הנשיאה ביניש על כס השיפוט, כמי שצפה וחזה בה כטוענת בחסד, היא הייתה דוגמה ומופת לשיפוט. היא עשתה כן גם כאשר דרש הדבר אומץ רב, עבורה היה כבוד האדם כוכב הצפון. בפסיקתה של ביניש עמדה ההכרה שבית המשפט ידע משקלו של השונה, של החלש, של החריג. שופטי ישראל אינם מורמים מעם. הם יושבים בתוכו. והדברים נכונים שבעתיים באשר לנשיאה ביניש. פסיקתה אינה נישאת בחלל ריק או במגדל השן, היא נטועה בחברה בישראל וקשורה אליה בזיקה עמוקה, היא נובעת מהכרות יומיומית רבת שנים ונובעת בראש ובראשונה מאהבת הארץ הזו".

נאמן: "בחדר הסגור של לשכתך, בלי מהומות"

שר המשפטים יעקב נאמן בירך גם הוא את ביניש, "ההבנה וההסכמה והיכולת להגיע לדברים שאין בהם ויכוח, אלא מקדמים את מערכת המשפט, זו התכונה המובילה אצלך. רוצה להודות לך על הדיונים המשותפים בינינו. דיונים בגופו של עניין, הכל בחדר הסגור של לשכתך, בלי מהומות, בלי ברקים ובלי רעמים. אני חושב שזו הדרך הנאותה ומקווה שתימשך גם הלאה, כדי לעזור למערכת המשפט להמשיך ולצמוח".

השופט אליעזר ריבלין, שהיה לה למשנה, אמר, "זכיתי להכירה. גיליתי בה פנים שונות מן הציפיה הרגילה. חוסר נכונות מוחלט להשלים עם עוולות, חוסר נכונות מוחלט להתפשר לשם נוחות ובצד כל אלה רגישות רבה – אפילו ביישנות, סבלנות וסובלנות".

השופט בדימוס יצחק זמיר, אמר בכניסה לאולם לכתבים כי, "כהונתה הייתה כתקופת מלחמה, שבה בית המשפט העליון היה נתון בהגנה. היא הצליחה נוכח מתקפות שלא היו כדוגמתן לשמור על מעמד בית המשפט העליון ועל סמכויותיו".

על ילדותה סיפרה הנשיאה היוצאת: "כל אדם נושא עמו את החינוך שספג מיום היוולדו. אני מאמינה שספגתי את ערכיה של המדינה שקמה כבית לעם היהודי. האמנו ביכולתה למזג אוכלוסיות שונות ולכבדן. נולדתי בארץ בימים של טרום מדינה. נולדתי בשבוע שהיה קשה ליישוב בארץ, אז הוטבעה האוניה סטרומה", ובקול חנוק מדמעות היא סיפרה גם על משפחתה שנספתה בשואה.