"מדינת ישראל מוחקת את החקלאות", אומר חיים הוד יו"ר אגודת החקלאי במטולה. "אם השנה אני לא מצליח לקטוף ולהביא את הפרי לבית האריזה, שעם ישראל יבוא לקטוף אותו מהעצים ואני מייבש את הקרקע והופך אותה לאדמת בור".  הוד, דור שלישי במטולה שסבו היה ממקימי הישוב, הוא חקלאי בן 70. כמו יתר החקלאים במטולה ובצפון, מוצא את עצמו מידי שנה בחוסר קשה של ידיים עובדות. למדינת ישראל נוח כנראה לייבא פרי לישראל מאשר לגדלו.
ציונות?, הצחקתם אותו. "יש לי ארבעה ילדים" אומר החקלאי הזקן, "אף אחד מהם איננו רוצה להיות בן ממשיך", "הם רואים את יחס המדינה ומבינים שאי אפשר לחיות ולכן הם לא מוכנים בשום אופן להמשיך בחקלאות".

הוד פנה לפני עשרה ימים למשרד החקלאות במכתב נואש וציפה לתשובה. זו לא הגיעה.
"לפי המצב וכמות העובדים שיכולים אנו לקבל מהמגזר הערבי אנו נגמור לדלל כנראה בהשלכת העצים", כתב דור לשר החקלאות, אורי אריאל. "מה יהיה עם הקטיף שמתחיל בימים אלו?", שואל הוד במכתבו,  "המגזר הערבי איננו עומד בדרישה לידיים עובדות ומנצל את המצב לעלות שכר עבודה העומד על 220 שקל ל6.5 שעות עבודה".

במכתבו מסביר הוד כי מצוקת הידיים העובדות גורמת לחקלאים ל"יבא" עובדים ממרחק של 100 קילומטר ממטולה, "מערבה, סכנין וסג'ור" ואלו מגיעים עם קבלן בצורת ילדים.
"הם מזייפים תעודות זהות" אומר הוד, אבל מגיעים משפחות עם ילדים בני 8 ו – 10, אסור לי להעסיק קטינים וילדים ולכן הם מזייפים, וגם אז, אם נניח  השתכנעתי שהם בגיל המתאים, הם מגיעים לשחק. לגביהם זה טיול שנתי. הם מגיעים, זורקים זה על זה פרי בשטח והורסים את המטע". "בלית ברירה", כתב הוד למשרד החקלאות, "אנו לוקחים כל מי שיש לו יד אחת ויכול לעמוד על 2 רגלים".
הודה תבע ממשרד החקלאות שיאשרו לחקלאי מטולה עוד 200 עובדים זרים. 200 עובדים ל 6000 דונם מטעים שמגדלות 40 משפחות החקלאים בישוב הוותיק. מתגובת משרד החקלאות עולה כי התביעה תישאר על נייר המכתבים.

מכתבו של הוד נותר על גבי שולחנו של שר החקלאות, איש ממשרדו לא החזיר תשובה ולא צלצל להתעניין בגורל החקלאים בצפון.
מגפון  שפנה היום לקבלת תגובה, העביר למשרד החקלאות את מכתבו של הוד וקיבל לכך תשובה. תשובה מתחמקת, אך תשובה שגם אותה לא קיבלו החקלאים באופן רשמי, אלא דרך העיתון.
"משרד החקלאות מודע לצורך בידיים עובדות בענפי החקלאות, ופועל במספר מישורים בכדי לסייע למצוקת העובדים הזרים" נמסר לגמפון בתגובה, " בעקבות עבודת צוות שהתקיימה במשרד, המליץ המשרד לבטל כליל את מכסת העובדים הזרים בחקלאות, ובכך להתגבר על החסם של תקרת הרישיונות. לצערנו האוצר התנגד למהלך ועצר את הצעת המחליטים שקידם המשרד".
ובכל זאת למשרד החקלאות יש גם בשורה: "במקביל, המשרד יזם, לראשונה לתקופה של חמש שנים המקנה וודאות, הצעת מחליטים להעסקת עובדים זרים זמניים מסרי לנקה. בנוסף, המשרד תומך באמצעות מענקים ותמריצים בהעסקה של עובדים ישראליים בחקלאות".

"זו עבודה בעיניים" , מסביר החקלאי ממטולה, "אני יכול לקבל 2 עובדים בלבד. יש לי אישור לשתי ויזות. אבל אז אני נדרש במשרד החקלאות להפקיד 7000 שקל עבור כל עובד שאותם אני אוכל לקבל חזרה רק אחרי שהעובד יחזור ל-סרי לנקה. אני יכול לספר לך ששכן הביא עובדים מסרי לנקה. יודע מה העובדים דרשו כתנאי לעבודה? "בידה". כן בידה. הוא הודיע להם שהם יכולים לחזור הביתה ואז הם התרצו ונשארו לעבוד קצת. אבל זה לא מספיק. אנו לפני קריסה מוחלטת"
– מה בנוגע להטבות ותמריצים של משרד החקלאות לעובדים  ישראליים?
"שמע, הם נותנים 1000 שקל מענק לסטודנטים שעובדים לפחות חודש. השנה אשרו לי לקבל 30 סטודנטים לעבודה. אבל אלו יגיעו אלי באוגוסט. כלומר אחרי שהייתי צריך לגמור את הקטיף ולהביאו לבית האריזה. אולי הם יספיקו לעזור לי לדלל את התפוחים ואת השזיף המאוחר".

בפניית העיתון למשרד החקלאות הקשינו וציינו כי במכתבו של חיים הוד אליהם הוא מתריע על עבודת ילדים וקטינים שמועסקים בלית ברירה, "מדוע משרדכם לא מפקח על עבודת ילדים וקטינים במגזר הערבי?", "פנה עם השאלה למשרד העבודה" הגיבו במשרד החקלאות – לאמור, זה לא מעניינו.

משה ויינשטיין (68), גם הוא דור שלישי במטולה, חקלאי המגדל מאות דונמים עצי פרי על גבול הצפון, בהם תפוח, אגס, קיווי, אפרסמון, הדרים ואבוקדו, נאנח: "אנו אובדי עצות, זבה לא רק אנחנו, זה ישובים בסביבה ובצפון, אין לנו ידיים עובדות. אנו זקוקים בדחיפות לעבודה בדילול. הדילול מאפשר לפרי לגדול ולהתפתח. בלי הדילול אין פרי טוב לקטיף"
– אשרו לכם לייבא עובדים מסרי לנקה…
"זו בדיחה. אם אני מזמין היום עובדים מסרי לנקה הם יגיעו אולי בסוף ספטמבר".
–  אז איך אתה מתגבר על הבעיה?
"עובד מול קבלן שמביא משפחות עם ילדים. עם ילדים כידיים עובדות בני  8-10- 12-13 ואלו מגיעים להשתעשע. אוכלים פרי שנועד לדלול, לא לקטיף,  ולעיתים משלשלים בשטח כי אכלו פרי מרוסס. אבל, בגלל שאני לא נמצא כל היום בשטח, אלא הקבלן, אין לי השגחה עליהם כל הזמן".
– אסור להעסיק ילדים על פי חוק….
"אני יודע, אבל אנו אובדי עצות. יש קבלן שמביא משפחות ואלו מגיעות עם ילדים. אבא, אמא וילד או שניים. אני משלם לו לפי חשבונית כחוק, אבל פשוט לא יודע איך להמשיך".
– חיים, קיבלת תשובה ממשרד החקלאות?
(צוחק)," אתה הקראת לי את תשובתם, זה הכיסוי תחת שלהם".
– לפחות קבלת אישור רשמי כי מכתבך התקבל ותענה בהקדם? "לא."