נערה פלסטינית בת 17 תושבת תופח נעצרה ביום שלישי השבוע באחת מנקודות הביקורת ליד מערת המכפלה בחברון לאחר שבתיקה נמצאה סכין מטבח.  ממשמר הגבול נמסר כי עם מציאת הסכין החשודה אף התנגדה למעצר ולא נשמעה להוראות הלוחמים ואלו בסופו של דבר הביאו למעצרה. המשטרה לא מסרה את שמה, אך היא נותרה בחיים.

שבת 20 מאי 2017, בשעה 13:20 – דוברת המשטרה מסרה כי "לפני זמן קצר הגיעה נערה בת 14 תושבת ג'לזון אל מעבר קלנדיה. כשנכנסה למעבר דרך המעבר הרכוב, הבחינו בה אנשי כוחות הביטחון והורו לה לעצור. הנערה לא נשמעה להוראותיהם החוזרות ונשנות והמשיכה להתקדם לכיוונם כשהיא כאמור הולכת רגלית במעבר המיועד לכלי רכב בלבד . "משהבחינו בהתקדמותה לכיוונם כשהיא אוחזת בידה סכין ביצעו נוהל מעצר חשוד והשתלטו עליה. ללא נפגעים. במקום נתפסה סכין שהייתה ברשותה". הנערה נעצרה.

בכלי התקשורת האירוע כמעט ולא הוזכר. איש מעורכי החדשות לא ראה לנכון להכניס את הידיעה לעמוד הראשי. בסך הכל עוד ילדה שחייה יהרסו, עוד ילדה שחפצה לעשות מעשה ולהתאבד. לא תהיה כתבת תחקיר ולא נשמע על כך בחדשות. בדיקת מגפון העלתה כי הנערה טענה כי חפצה לנקום על מותה של נערה בת 16 בשער שכם לפני כשבועיים. הנערה, כך נטען הגיעה לשער שכם, שלפה סכין ונורתה מיד למוות בידי שוטרי משמר הגבול.

תחקיר מגפון מעלה כי בתקופה קצרה, מעט יותר משנה וחצי, עשרות ילדות, נערות ונשים מצאו את מותן מירי כוחות הביטחון. נתון מזעזע שחמק מתחת לרדאר האדישות שפתחנו. ירי המגיע משינוי ביחס לנוהל פתיחה באש לעבר חשודים – ירה על מנת להרוג – "shoot-to-kill".

החל מסוף אוקטובר 2015 ועד היום, 22 ילדות, נערות ונשים פלסטיניות מצאו את מותן בירי של משטרת ישראל, מאבטחים אזרחיים וצה"ל. במרבית המקרים נטען בידי המשטרה או השב"כ כי הנשים (אם ניתן לכנות ילדות בנות 13, נשים), הגיעו על רקע מצוקה נפשית, חברתית או משפחתית. רוצה לרמוז כי הן בעצם ביקשו להתאבד ומצאו דרך קלה לעשות כך.

בשנתיים האחרונות אירעו מקרים רבים של "התאבדות בידי שוטר או חייל" – מצב בו נשים פלסטיניות ביקשו לשים קץ לחייהן באמצעות ריצה עם סכין לעבר השוטרים.

כך גם אמץ לעצמו את השיטה צעיר יהודי בן 20 תושב פסגת זאב בירושלים שהתאבד ביום העצמאות האחרון. חיילים ומאבטחים במחסום חיזמה שבצפון-מזרח ירושלים העידו כי הצעיר רץ לעבר חיילת כשהוא אוחז בידו חפץ שהתברר מאוחר יותר כסכין קטנה. מאבטח אזרחי שעמד מאחורי החיילת ירה בו, וצוות מגן דוד אדום נאלץ לקבוע את מותו.
שעות לאחר האירוע התברר כי הצעיר הותיר אחריו מכתב התאבדות. בהמשך החקירה התברר כי בתקופה האחרונה הוא סבל ממשבר נפשי. המאבטח טען כי חשב כי מדובר במחבל ערבי ולכן פעל מידית.

בדבריו אלו הוא המחיש את המציאות שבשטח. יהודי שזורק אבנים, מצית שדות, מחבל במכוניות, תוקף פלסטינים ועוד, הוא לכל היותר "עשב שוטה", עבריין במקרה הרע, אבל לעולם אינו מחבל, טרוריסט וצמא דם. לא יורים בו, מסבירים לו. לא יורים בו , עוצרים אותו אם ניתן. אבל לעולם דמו לא מותר.
לעומת כך הבהיר לא פעם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן וכך מפקדי משטרה כמו ניצב יורם לוי מפקד מחוז ירושלים כי כל מחבל צריך לדעת שברגע שינסה לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים לא יצא חי.  בסיסמאות דומות יצאו לא פעם המתנחלים שדרשו להתיר את היד הקפוצה על ההדק ולאפשר לאצבע לירות ולהרוג כל מחבל או מי שנחשד בכך.
כך קבע שר החינוך בשנת 2013 וכתב בדף הפייסבוק שלו בהקשר לדיון ממשלתי על שחרור מחבלים: "מחבלים צריך להרוג, לא לשחרר".

רוח ההרג והנקמה חלחלה עד מהרה כרוח המפקד אל חלק לא מבוטל מחיילי צה"ל, אנשי משטרה וללוחמי מג"ב הנמצאים בחיכוך תמידי עם האוכלוסייה הפלסטינית.
מכאן  "ניתן להבין" מה הניע ארבעה לוחמים בגדוד הנח"ל החרדי שנשפטו לאחרונה לעשרה ימי מחבוש, לאחר שהצטלמו עם תמונות שונות עליהן נכתבה קריאה לראש הממשלה נתניהו לאשר לצה"ל להרוג מחבלים, או לאפשר להם לעשות זאת בעצמם זאת להם עצמם.

רצח שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 בגוש עציון בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס, הביא לעלייה בגילויי שטנה ואלימות כלפי פלסטטינים בפרט וערבים בכלל. אלימות שתורגמה גם למעשים, כך לדוגמה כאשר מספר עובדים ממוצא ערבי הותקפו בירושלים, ופעולות תג מחיר בוצעו ברחבי הארץ. קבוצות פייסבוק נפתחו תחת שמות כמו "עם ישראל דורש נקמה" וצברו עשרות אלפי חברים, ובהם הצטלמו אנשים רבים – ביניהם חיילים – עם שלטים בעד שנאת ערבים ונקמה. שום גורם ממשלתי ממלכתי לא פעל כנגד העם "שדרש נקמה", ההיפך מכך, הפוליטיקאים ומנהיגי ציבור התייצבו לימין העם. זו הייתה הזדמנות מעולה ל"הזדהות" עם רגשות הציבור ועל הדרך לקושש קולות.

מי הם הפלסטינים הקרואים "מפגעים בודדים", לשון מכובסת של מערכת הביטחון והשב"כ לאמור: אלו אנשים שפועלים על דעת עצמם ולכן קשה לנו לזהותם מראש על מנת לסכל פיגועים.
מי הן אותן ילדות ונערות, נשים צעירות, חלקן בעלות משפחה וילדים וחלקן נורו למוות כשברחמן נשאו עובד.

כבר בחודש נובמבר 2015 ניתח השב"כ את הפרופיל הנפשי ומאפיין המפגע הבודד וקבע כי מדובר ב"צעירים, הפועלים במסגרת גל ההסלמה הנוכחי, חולקים מספר מאפיינים משותפים, ביניהם: · היעדר מסגרת פוליטית-ארגונית ברורה, תכנית פעולה רעיונית סדורה, או הנהגה מאורגנת, המובילה את המחאה", ולכן קובע השב"כ ש"המוטיבציה לפעולה, המבוססת על תחושות קיפוח לאומי, כלכלי, ואישי, לרבות מגדרי (7 נשים, נכון למועד הפרסום), וכן מבעיות אישיות-נפשיות. עבור חלק מהמפגעים הפיגוע מאפשר בריחה ממציאות מייאשת, שלתפיסתם לא ניתן לשנותה", עד כאן ממצאי השב"כ.

ב11 למאי 2017, יום שבת  נהרג אזרח ידני בידי שוטר אותו התקיף הירדני בסכין. מפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי בחר להדגיש גם במקרה זה ולציין כי "זהו הפיגוע החמישי במהלך החודש האחרון בעיר העתיקה כשכל אחד מהם בוצע ממניעים אישיים/ נפשיים ורובם נוטרלו ע"י אנשי כוחות בטחון הפרוסים ברחבי העיר בדגש לעיר העתיקה וסביבתה". זהו הלך הרוח –  המפגע הבודד לעולם הוא אדם הנתון להלכי רוח ומצוקה נפשית.

במגפון ניסינו להבין מה מניע ילדות, נערות, צעירות  ונשים כשחלקן בהריון ומצפות לילד, ללכת לעימות שסופו מותן. מה קרה שם, מה התרחש?
ניסינו לבדוק מה אירע ומה הוביל  ל-22 מקרי המוות שלהן. בקרב משפחותיהן מצאנו בלבול, מבוכה, עצב, זעם ובכולן תובנה אחת כי שרק סיום הכיבוש יביא לסיום מחול המוות והשכול.

היד על ההדק קלה ומגובה פוליטית וציבורית בקרב שרים וראש ממשלה

מניתוח מקרי המוות של הבנות והתחושות שהובילו לכך בקרב ציבור החיילים והשוטרים מצאנו תשובה פשוטה שנלמדה מניתוח מקרי המוות אותם בדקנו –  היד פשוט  קלה על ההדק. המסר "ירה על מנת להרוג", חלחל לכל פינה.
המסר הזה קיבל השראה ערכית ומוסרית משרי ממשלה, חברי כנסת מהימין, רבנים ומנהיגי ציבור ימניים שגיבו ומגבים כמעט כל הרג וכל ירי בפלסטיני.
השר לביטחון פני, גלעד ארדן אמר לא פעם כי "כל מחבל צריך לדעת שהוא לא ישרוד את הפיגוע שהוא עומד לבצע".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעולם לא סתר או יצא חוצץ כנגד חברי הכנסת ושריו בממשלה שקראו בפירוש להרוג כל פלסטיני שמניף סכין או מהוה איום, אלא נתן לאמרות אלו רוח גבית והוסיף אמרות משלו כנגד פלסטינים וציבור ערבי שהוסיפו רק שמן למדורת השנאה.

אל הפוליטיקאים הצטרף גם הממסד רבני ולא רק רבני המתנחלים, שקרא להרוג בפלסטינים. כך לדוגמה הבהיר הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף באחד משיעוריו  ואמר כי "יש לחסל מחבל המגיע עם סכין ומסכן חיים, בלי לחשוש מההשלכות המשפטיות.
"אם מחבל מגיע למישהו עם סכין – מצווה להרוג אותו, 'הבא להורגך השכם להורגו', לא להתחיל לפחד מכל מיני… שיעשו עליו אחר כך בג"צ, או יבוא איזה רמטכ"ל ויגיד משהו אחר, לא צריך לפחד. 'הבא להורגך השכם להורגו'", הטיף הרב יוסף לציבור מאמיניו.
רבה של צפת, שמואל אליהו הידוע בקיצוניות פנטית קרא לא פעם להעמיד לדין דווקא את החיילים והשוטרים שלא הביאו למותו של מחבל ולא את אלו שהרגו אותו. לתפיסתו, כך הסביר,  כל פלסטיני החשוד בביצוע פיגוע או ניסיון לפיגוע הוא בן מוות ויש להרגו בכל מצב.

ראש הממשלה, נתניהו, הדף לעיתים בזלזול ולעיתים בציניות טענות שנשמעו בתקשורת, בקרב אנשי שמאל, לצד גינוי ממדינות מערביות שהתריעו על הרג מיותר וחסר ערך: "אני אומר לכל מי שממהר לשפוט אנשים שנמצאים בלב אירוע סוער מול מחבלים צמאי דם: אל תמהרו לחרוץ דין. העמידו עצמכם במקומם. גם אני הייתי במקומות האלה והמרחק בין פעולה נחושה שמצילה חיים לבין אסון שנגרם בגלל היעדר פעולה, המרחק הזה הוא דק מאוד, לפעמים הוא כחוט השערה. אני אף פעם לא שוכח זאת", אמר נתניהו.

ואכן, המסרים הללו חדרו והשפיעו על הציבור. בסקר מדד השלום החודשי של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב שנערך בסוף 2015  נמצא שרוב הציבור היהודי סבור כי "יש להרוג כל פלסטיני שעשה פיגוע במקום, גם אם הוא נתפס וברור שאינו מסכן יותר את הסביבה" – רוב בקרב הציבור היהודי (53%) ענו לשאלות הסוקרים כי הם מסכימים עם אמירה זו, בעוד ש- 44% לא הסכימו אתה.

פרשת החייל אלאור אזריה שהחלה ב-24 במרץ 2016, לאחר שירה בקור רוח במחבל אחד מתוך שני מחבלים שהגיעו לעמדת צה"ל שבתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים שבמקום, הדגישה את הקיטוב וההקצנה בקרב העם במדינה.
כזכור, השניים נורו מיד על ידי החיילים. אחד נורה למוות, והשני, עבד אל-פתאח א-שריף נפצע אנושות. כעבור מספר דקות, בעודו מתבוסס בדמו ירה בראשו סמל אלאור אזריה והרג אותו.
"הוא פגע בחבר שלי ומגיע לו למות", התבטא החייל שהורשע בבית המשפט על סעיף הריגה ולא רצח.  אזריה הורשע בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.
התגובות בקרב הציבור, חיילי צה"ל והמערכת הפוליטית, עוררו פולמוס ציבורי קשה ונרחב בישראל. ציבור גדול  קרא לביטול פקודות נהל הירי בפלסטינים בטענה כי לאחר הרשעת אזריה, חיילים יחששו לירות במחבלים.

גיבוי להריגה בדם קר

במקום להגן על נוהל הירי בחשוד  וערכי צה"ל, הפוליטיקאים ומנהיגי ציבור בימין מצאו בזמן הזה שלל רב לקושש קולות והתיישרו בקלות אל מול קהל שדרש לשחרר את אזריה ה"גיבור" שלא רצח מחבל אלא חיסל אותו כמו שצריך היה להיות.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שהיה באותה עת באופוזיציה, אמר כי "יכול להיות שהחייל שירה במחבל בחברון פעל נכון ויכול להיות שטעה בשיקול הדעת. זה ייבדק על ידי הגורמים המתאימים בצה"ל. אך מה שבטוח כבר עכשיו זה שההתנפלות על החייל היא צבועה ולא מוצדקת ועדיף חייל שטעה ונשאר בחיים על-פני חייל שהיסס ומחבל הרג אותו".

שר החינוך נפתלי בנט כתב: "החייל אינו רוצח. […] ייתכן שהחייל טעה, ייתכן שלא. ייתכן שסבר שהמחבל עם מטען ועלול להפעילו בכל רגע, ובירי הוא מציל חיים ומונע פיגוע המשך. […] החכמה של מנהיגות היא לגבות כשקשה. והמינימום הוא להמתין לחקירה יסודית והוגנת לפני שחורצים דין. צריך לתחקר את האירוע עד תום, אך צריך לתחקר זאת כאירוע מבצעי בשטח מסוכן."

שרת התרבות מירי רגב, דרשה לשחררו בחנינה, הגיעה למשפטו וחבקה את משפחתו. הוא "אולי טעה", אמרה רגב, אבל "איננו רוצח".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא ויתר על אהדת הציבור והתקשר למשפחת החייל וחיזק אותם בשיחה זו.

מספר חברי כנסת נוספים הביעו תמיכה גלויה וברורה באזריה, בהם חבר הכנסת אורן חזן שכינה אותו "גיבור", וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שקראה להעניק לו צל"ש. כמוה חשב פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל שלחץ את ידו של אזריה מייד לאחר האירוע ושיבח אותו בתקשורת.

תגובתו של ח"כ אחמד טיבי שהעז ואמר מעל דוכן הכנסת כי  "חיילי צה"ל ושוטרים יורים ומוציאים להורג פלסטינים פצועים בדם קר כתוצאה מהתלהמות שרים ופוליטיקאים ישראלים. על הפוליטיקאים יש אחריות לא פחות מהחייל היורה. המקרה בחברון תועד אבל יש מקרים רבים שלא תועדו", זכתה לשלל גינויים וקיתונות של בוז מצד חברי הקואליציה הימנית.

תחת רוח הדברים הללו פועלים כיום שוטרים, מאבטחים וחיילי צה"ל.  האצבע שעל ההדק, אין ספק, קלה עד מאוד וזרעי המוות ניטעים ומפיצים שנאה, רגשות נקם בשני הצדדים.

בתחילת חודש מאי השנה, החליטו ברמת השרון ובמשטרת ישראל לתת תצוגה של "נטרול" מחבל לילדי בית ספר יסודי. "הרעיון היה לתת לילדים תחושת ביטחון לאחר ריבוי מקרי תקיפות מחבלים" הסבירו במשטרה ובהנהלת בית הספר. בסרטון המובא להלן מגיעים 2 צוותי שוטרים רכובים על אופנוע ומסתערים לעבר מחבל שעומד על יד רכב. המחבל נורה ונופל. תוך רגעי הנסיעה לעברו, השוטרים ממשיכים ויורים בו גם תוך ירידה מהאופנועים כשהוא שוכב "מנוטרל", ולאחר מכן, יורים בו תוך הסתערות וצמצום המרחק אליו. ולסיום, עומדים בשורה ויורים בו שוב ושוב כשהם כמטר וחצי מהמחבל מנוקב הכדורים. ווידוי הריגה לכל דבר. המסר לילדים היה כאן ברור ומוחלט – דין מחבל למות במקום ואין מצב שיצא חי.  היד הקלה על ההדק, הומחשה לילדים ללא כל ספק.

22 סיפורים – 22 משפחות הרוסות – מסר אחד: הכיבוש חייב להסתיים

ביאן עסילה  "הבת שלי רק ילדה. ולא הלכה למחסום לתקוף אף אחד. אבל קל לחיילים ולמתנחלים להרוג פלסטינים"

17/101/2015 ביאן איימן עבד אל ווהאב עסילה, פלסטינית בת 16 שהגיעה לבסיס מג"ב ליד מערת המכפלה בחברון ניסתה לדקור לוחמת מג"ב ופצעה אותה קל. הלוחמת ירתה על המחבלת והרגה אותה. זו הייתה הודעת דוברות המשטרה.
אביה של ביאן עסילה סיפר השבוע על בתו: "בתי הייתה רק ילדה בת 16. היה אפשר בקלות להימנע מלהרוג אותה והיה אפשר להשתלט עליה אפילו בלי ירי כי היא רק ילדה. היא הייתה בדרכה הביתה ועברה במחסום שליד מערת המכפלה בחברון שמרוחק כ-250 מהבית. היא לא הלכה למחסום כדי לתקוף את החיילים את המתנחלים, היא עברה משם רק כדי להגיע הביתה כפי שעשתה תמיד. אבל הם רצחו אותה בדם קר בטענה שרצתה לתקוף אותם. אבל זהו שקר כי הבת שלי רק ילדה. ולא הלכה למחסום לתקוף אף אחד. אבל קל לחיילים ולמתנחלים להרוג פלסטינים".

–        מה המסר שאתה מבקש להעביר לעם ישראל?
"הרג נערות גורם לזעם רב אצל העם הפלסטיני בשונה מהרג נערים שגם הוא יקר אך לנערות יש מעמד אחר. מסר לעם הישראלי? אין לי כל מסר להעביר להם כי הם אלו שאשמים בכך שיש כיבוש במקום להתקומם על כך ולהפסיקו".

                                       —————————————-
דאניא ארשיד – "הבת שלי נרצחה בדם קר"

25/1015 דאניא ארשיד, בת 17, נורתה למוות בידי שוטרי מג"ב במחסום "מערת המכפלה". מהמשטרה נמסר באותו יום כי ארשיד ניסתה לדקור שוטרים ונורתה. לטענת המשטרה הנערה הגיעה למחסום, עוררה את חשדם של לוחמי משמר הגבול במקום – והתבקשה להזדהות, כשלפתע – שלפה סכין והתקרבה אל הלוחמים תוך כדי צעקות לעברם. בשלב זה הלוחמים ביצעו ירי מדויק לעברה – והיא נוטרלה.

מתחקיר ארגון זכויות האדם "בצלם" עולה עובדה מטרידה מאוד והיא: הנערה נורתה כשידיה מורמות אל על לדרישת השוטרים במחסום. תחקיר עיתון "הארץ" שנערך במקביל העלה כי דאניה הגיע בסביבות אחת וחצי בצהריים למחסום. המחסום מנתק את הדרך הטבעית מהשוק העתיק אל רחבת המסגד\מערת המכפלה. זה היה יום ראשון. שיעור בקורס לאנגלית, שמתקיים אחר הצהרים, בוטל, כך נודע להוריה מאוחר יותר. לא היה לה טלפון נייד כדי להודיע להם. במקום שיעור אנגלית הלכה ארשיד ברחוב אל ח'וואג'את או רחוב המסגד, עד למחסום. מה קרה שם  – לא מובן, אלא שעדי ראייה מסרו עדות לפיה הצעירה הרימה ידיים כפי שצוותה ואז נורתה.

אביה של דאניה, ג'האד ארשיד, הוא אב לשני בני נוער שנורו למוות. תחילה בתו, דאניה בת ה-17 ושבוע לאחר מכן,  נורה למוות גם עודיי, בנו בן ה-16.  הבן נורה כשיצא מוכה שנאה וזעם על מות אחותו , ליידות אבנים בחיילי צה"ל.
בשיחה עם מגפון סיפר האב: "החיילים טוענים שהיא באה לדקור אותם. אם זה נכון, הם יכלו להשתלט עליה ולא לירות עליה כדי להרוג אלא לירות כדי לפצוע אותה. אבל ירו בה כדי להרוג והשאירו אותה מדממת ללא עזרה. ראיתי תמונות של גופתה מיד אחרי הירי כש-15 חיילי כיבוש מסביבה. הם יכלו להשתלט עליה. הבת שלי רצתה לשפר את האנגלית שלה ולכן הייתה עושה שיעורים פרטיים ואחרי השיעורים לפעמים הייתה הולכת למסגד כדי להתפלל וזה מה שעשתה גם הפעם כמו מאות פלסטינים אחרים".
ארשיד הוסיף: "הבת שלי נרצחה בדם קר. כואב לי עליה אך אני מלא גאווה כי היא בגן עדן. אך כאב אחיה עודיי גרם לו למות 45 ימים אחרי מות בתי באזור ראס אל-ג'ורה בחברון אחרי שהוא וצעירים אחריו זרקו אבנים על חיילי הכיבוש. כמה מהם נפצעו ובני נהרג והצטרף לאחותו".

–        מה המסר שאתה מבקש להעביר לכם ישראל?
"בתי ובני מתו למען פלסטין. ואני גאה בזה. מתו ועוד יהיו כאלה שימותו עוד עד סיום הכיבוש. זה המסר שלי לעם הישראלי".

                                       ——————————————

ת'רוות אל-שעראווי – בת 72 נורתה לאחר כי ניסתה לבצע פיגוע דריסה

6/112015 ת'רוות אל-שעראווי, אלמנתו של פואד אל שעראווי, שלפי ישראל היה מחבל שנהרג באינתיפאדה הראשונה, תושבת אזור חברון בת 72, ביקשה לדרוס חיילים ליד חלחול – וחוסלה ביריות. לוחמים מגדוד חרוב של חטיבת כפיר שהיו במקום זיהו את הרכב מתקדם במהירות לעבר אחד החיילים בכוח, וירו לעברו. האלמנה הדורסת שנהגה ברכב נפגעה מהירי ופונתה לבית חולים הדסה בירושלים, שם נקבע מותה.

                                    —————————————-

רשא ריאן – לא הניפה סכין, אך הלכה לעבר המאבטחים ונורתה למוות. משרד הביטחון: מצאנו בכליה מכתב התאבדות ופרידה

09/11/2015 רשא מוחמד חאמד ריאן, פלסטינית בת 24 תושבת קלקיליה,  הגיעה בהליכה (ללא סכין) על הכביש לכיוון מעבר כלי הרכב. מאבטחי רשות המעברים שהבחינו בה מרחוק הורו לה לעצור, אך זו המשיכה לצעוד ונורתה למוות. על פי דיווחי הפלסטינים הצעירה מתה מפצעיה. ממשרד הביטחון נמסר כי בחיפוש בכליה של הצעירה נמצא מכתב התאבדות ופרידה ממשפחתה. במכתב ההתאבדות היא כתבה: "אני לא יודעת מה יקרה לי בסוף הדרך. אני עושה זאת בדעה צלולה כהגנה על המולדת, על הנערים והנערות. איני יכולה לסבול את מה שאני רואה ואני לא יכולה לסבול יותר. הוריי, אבי, אחיותיי, סלחו לי על מה שאעשה. אני אוהבת אתכם. במיוחד ארוסי. אני מצטערת על כל מה שיקרה לי בדרך ושזו הדרך בה אני מסיימת"

                                                  —————————–

אשרקת קטנאני – " הדור החדש של הצעירים מכיר את הישראלי ככובש, רוצח וזה שגוזל את זכויות העם הפלסטיני"

22/11/2015 אשרקת קטנאני, בת 16, תושבת שכם, נורתה למוות לאחר שניסתה לבצע פיגוע דקירה בצומת חטמ"ר שומרון, סמוך לחווארה. מעדות של אשה שהיתה במקום, הפלסטינית שלפה סכין ורדפה אחרי אישה. ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר גרשון מסיקה, שהיה במקום, ניסה לדרוס במכוניתו את המחבלת והפילה לקרקע. כוח צה"ל ואזרח שהיו במקום ירו בה והרגו אותה. מלבד קטנאני, לא היו נפגעים באירוע. 9 יריות נורו לגופה לשל אשרקת כ-6 מהן נורו לפלג גופה העליון, דבר שגרם למותה המידי.

אביה של אשרקת מספר: "הבת שלי הייתה קטנה… ילדה… אבל היא הייתה מאוד כואבת ועצובה בגלל הכיבוש וחיילי הכיבוש. היא לא סבלה את המצב הקיים בו חיילי הכיבוש רוצחים פלסטינים. היא לא סבלה לראות איך זכויות העם הפלסטיני נדרסות ע"י הכיבוש. והיא גם לא סבלה את אי-היכולת של הפלסטינים להתנייד באופן חופשי.
"היא מאוד רצתה להתפלל במסגד אל-אקצא. אבל זה לא היה אפשרי בגלל הכיבוש. היא אף רשמה פוסט בפייסבוק שלה על הכאב שלה שאינה יכולה לבקר במסגד בירושלים כדי להתפלל… וגם רשמה וציינה שהגיל החדש של הפלסטינים לא מכירים את ירושלים ולא את מסגד אל-אקצא בגלל הכיבוש שמונע מהם לבקר". אביה חושב כי "היא רצתה לגרש את הכיבוש ולכן ניסתה לעשות מה שעשתה. חיילי הכיבוש יכלו שלא להרוג אותה אלא לירות עליה בפלג גופה התחתון, אך הם ירו כדי להרוג".

–        מה המסר לעם ישראל?
"הדור החדש והצעיר של הפלסטינים לא מכיר את העם הישראלי אלא רק בצד אחד של פניו: מכיר את הישראלי ככובש, רוצח וזה שגוזל את זכויות העם הפלסטיני בכל מישור. הם לא מכירים צד אחר של הישראלים. הישראלים כיום רוצים שלום תמורת ביטחון. ואני אומר להם: לא יהיה לכם לא שלום ולא ביטחון בלי שנזכה במדינה פלסטינית עם כל הזכויות שלנו ועם הרבה כבוד. רק אז, אתם תזכו בשלום ובביטחון".

                                                 —————————-

סמאח עבדאללה נורתה בראשה ב"טעות"

ביום שני, 23 בנובמבר 2015.  התעוררה בכפרה הנערה סמאח עבדאללה, תלמידת קורס לקוסמטיקה וטיפוח החן במכללה בשכם. הצעירה שהפוליטיקה לא עניינה אותה במיוחד, קמה ב 07:30 בביתה שב-עמוריה. כפר הררי דל, מדרום מזרח לסלפית ולאריאל. היא נעורה משנתה ולא ידעה כי זה יהיה יומה האחרון על פני אדמות.

סמאח נהרגה בחשאי, ניתן לומר, התקשורת הישראלית לא הקדישה לה סיקור רציני יתר על המידה ואת איש לא עניין מותה הטרגי. שום פוליטיקאי ממשלת ישראל גם לא טרח להתנצל על מותה.   סמאח נורתה למוות במזיד או בשוגג, אבל לבטח שהיא נורתה ללא סיבה כלשהי. חמישה או שישה כדורים חדרו למכונית שהייתה נהוגה בידי אביה, כדורים שנורו מחיילים במגדל הממוגן, כדור אחד פגע היישר בראשה וסמאח נפצעה אנוש. בחלוף כמה שבועות מתה בבית חולים ישראלי.

הסיפור של סמאח

סמאח נסעה במונית עם אחותה ללימודים וב-08:30 כבר התייצבה במכללה שבשכם. שתי האחיות עסקו בענייני נערות ופטפטו ביניהן במונית.

אביה, עבד עבדאללה, חרד לבנותיו ולכן לקראת 12:00 יצא עם אשתו ובנו אחמד בן ה15 לאסוף את בנותיו מלימודיהן.  וכך, השתיים סיימו ב–12 וחצי את לימודיהן ונכנסו למכונית המשפחתית. ההורים ישבו מלפנים, שתי הבנות והבן ישבו מאחור. סמאח ישבה באמצע, בין אחיה לאחותה. יום רגיל בלי שום אותות לאסון הקרב ובא. המשפחה חזרה לביתה.

הרכב המשפחתי חלף על פני מחסום חווארה שלא היה מאויש באותה עת בכוח צבאי והתקרב לתחנת ההיסעים שאחרי המחסום ולמגדל השמירה שהיה מאויש בחיילים. בשלב זה הבחין עבד במספר חיילים ובנער צעיר ליד התחנה. עבד אומר שבשניות האלו הוא היה משוכנע כי הנער הוא יהודי ולכן חשש מיידוי אבנים. לא פעם יידו יהודים אבנים במכוניות חולפות.

הוא חלף על פני התחנה וכאשר התרחק ממנה כמה מטרים, שמע לפתע קול ירי. איש לא הורה לו לעצור. במראת מכוניתו ראה את הנער נופל על הכביש, מתבוסס בדמו. הוא אומר שלא ראה סכין או נשק אחר בידיו. מאוחר יותר יסתבר שהנער נהרג מירי החיילים היה עלא אל־חשאש, בן 16, ממחנה הפליטים בלאטה הסמוך. גם להריגתו התייחסה התקשורת הישראלית בצמצום והדיווח הסתכם במשפט הסתמי "סוכל ניסיון פיגוע נוסף ליד מחסום חווארה". אגב, באותו יום התרחשו עוד שני ניסיונות פיגוע, אולי לכן לא עורר מותו של הנער כל עניין בתקשורת.

כמה שניות אחרי שעבד ראה במראה את הנער נפגע ומתמוטט מהירי, נורה מטח יריות גם על המכונית שלהם. עבד זעק לאשתו ולילדיו להתכופף, אבל במושב האחורי היה צפוף וסמאח לא הצליחה להתכופף כראוי. הירי בא מאחור, משני כיוונים. מהחיילים שעמדו בתחנת ההסעות, וגם ממגדל השמירה הצבאי שהיה לפני המכונית. הכדור הקטלני הגיע מהמגדל. הוא חדר דרך השמשה הקדמית של המכונית, פגע במרכז מצחה של סמאח ויצא מעורפה. פניה נשטפו בדם.

.סמאח הוחשה לבית החולים בלינסון ושם נאבקו הרופאים על חייה. ב 16 בדצמבר 2016 היא נפטרה בבית החולים. איש לא פיצה, איש לא הצר, איש לא התנצל. במדינת ישראל לא הורגש גם רעד קל בכנף.

אביה של סמאח, עבד אל-מואמן סיפר השבוע למגפון: "אף גורם ישראלי לא פנה אלינו לפחות כדי לשאול. אף אחד לא התנצל או הביע צער למה שקרה לבת שלי שנרצחה בדם קר בטעות על-ידי חיילי הכיבוש".

האב השכול הוסיף: "הצד הישראלי לא מביע שום צער או פונה למשפחות כל אלו שנרצחים בדם קר רק כי היו במקום ובזמן הלא נכון. הרבה מאוד פלסטינים נרצחים בטעות והמשפחות שלהם נותרות ללא מענה. הצד הישראלי לא רק שלא מתנצל אלא אף לא מביע נכונות לשלם פיצויים על מה שהם עשו".

עבד הוסיף עוד ואמר: "ערכו איתי ראיון ברדיו קול ישראל. והצגתי את מה שקרה לבת שלי. ישראל שטוענת שהיא דמוקרטית לא מתנהלת לפי יסודות הדמוקרטיה במקרים שקשורים בנו הפלסטינים. מינינו עו"ד מתוך הקו הירוק כדי שיובל תביעה נגד מדינת ישראל על מה שקרה לבת שלי".

הוא ציין כי "תהיה גם תביעה נגד מדינת ישראל בעבור עוד בחורה בת 18 שהייתה ברכב אחר במחסום חווארה וגם היא נורתה בטעות ע"י החיילים ואיבדה את היכולת לראות בעיניה ב-50%. היא מטופלת בבית החולים האוניברסיטה וכל עלויות הטיפול ממומנות על-ידי משפחתה".

                                                       —————————

מהדיה חמאד – בת 40, אם לארבעה – נחשדה בניסיון פיגוע דריסה ונורתה למוות

25/12/2015 מהדיה חמאד, אם לארבעה בשנות ה-40 לחייה, נורתה למוות בעת שלטענת לוחמי מג"ב ניסתה לבצע פיגוע דריסה במהלך הפרות סדר בכפר סילוואד, ליד ההתנחלות עופרה שבבנימין.  ממשמר הגבול נמסר כי הנהגת שעטה לעבר הכוח, שזיהה את המתרחש, הלוחמים תפסו מחסה וביצעו לעברה ירי מדויק. מותה נקבע בזירה.

                                           ——————————–

הדיל ונורהאן עוואד –  הילדה נורתה כשהייתה מוטלת ללא תזוזה

20/02/2016 הדיל ונורהאן עוואד, שתי תלמידות תיכון פלשתיניות בנות 14 ו-16 מאזור קלנדיה, תקפו עוברי אורח במרכז ירושלים. אחת מהן דקרה באמצעות מספריים גבר בן 70 ופצעה אותו קל. על-פי דברי עדי ראייה ומעורבים בתקרית שפורסמו בכלי התקשורת, אזרח אחר הפיל את נורהאן עוואד לרצפה במכת כיסא, וחבלן משטרה ירה בשתיהן, הרג אחת מהן ופצע את השנייה באורח קשה. בתיעוד מצלמות האבטחה נראה השוטר בבירור כשהוא יורה בנורהאן בשעה שהיא כבר מוטלת על הרצפה, ללא תזוזה.

                                        ——————————-

מראם חסונה – התקרבה עם סכין ונורתה למוות

01/12/2016 מראם ראמז עבד חסונה, בת 20, תושבת שכם, נורתה למוות על ידי חיילים במחסום עינב כשהתקרבה למחסום עם סכין. איש לא נפגע למעט הפלסטינית.

                                        —————————–

רוקייה אבו חמיד – ניסתה לדקור ונורתה למוות

23/01/2016 רוקייה עיד אבו חמיד, ילדה בת 13 תושבת ענתא, נורתה ללמוות לאחר שניסתה לדקור מאבטח בכניסה ליישוב ענתות בבנימין – המאבטח, שלא נפגע, חמק מניסיון הדקירה וירה במחבלת. היא נפצעה אנושות, ואחרי ניסיונות החייאה שביצעו בה צוותים רפואיים נקבע מותה.

                                    ——————————

כלזאר אל-עויוי – שלפה סכין ונורתה למוות. המשפחה: אין לנו שום הסבר למה שקרה

13/02/2016 כלזאר עזמי אל-עויוי, בת 17 תושבת חברון, נורתה למוות בידי כוח צה"ל לאחר ששלפה סכין משקית שנשאה איתה וניסתה לדקור חייל סמוך לכניסה לשכונת אברהם אבינו בחברון. כלזאר דקרה ככל הנראה בטעות גם פלסטיני בן 30 ופצעה אותו באורח בינוני. הוא פונה לבית החולים שערי צדק בירושלים. החייל, כבן 20, נשרט קלות וטופל במקום על ידי חובשים ופרמדיקים של מד"א. קרוב משפחתה מועמר אל-עוויוי אמר כי הצעירה למדה בתיכון והייתה תלמידה מצטיינת. "אנחנו מופתעים מאוד ואין לנו שום הסבר למה שקרה", אמר. "התחושה היא שכלזאר הצטרפה לשורה ארוכה של צעירים פלסטינים שבחרו בדרך הזו אולי להביע סוג של אכזבה או תסכול וכעס".

                            ——————————–

אמאני סבאתין – קרובים ושכנים: אין סיכוי שניסתה לבצע פיגוע דריסה

04/03/2016  – אמאני חוסני סבאתין, בת 34, נשואה ואם לארבעה מכפר חוסאן שבאזור בית לחם, נורתה למוות בסמוך לכניסה להתנחלות מגדל עוז לאחר שפגעה במכוניתה בחייל צה"ל שנפגע קלות ברגלו. בעלה של סבאתין, עובד בניין בעל אישור שהייה בישראל. תושבים בכפר חוסאן סיפרו כי האישה הייתה עקרת בית והטילו ספק בכך שיכלה לבצע פיגוע דריסה.

                           ——————————-

פדוואה אבו טיר – ניסתה לקור ונורתה למוות

08/03/2016 פדוואה אחמד מוחמד אבו טיר, פלסטינית בת 51, תושבת ירושלים המזרחית, נורתה למוות על לוחמי מג"ב לאחר שניסתה לבצע פיגוע דקירה ברחוב הגיא (אל וואד) בעיר העתיקה בירושלים ונורתה. לא היו נפגעים באירוע, למעט האישה שנהרגה מהירי.

                       —————————-

מראם איסמאעיל  נורתה מרחוק, אחיה נורה לידה

27/04/2016 מראם איסמאעיל בת 23, שלפה סכין ונורתה במרחק של 15 מטרים מעמדת השוטרים. סאלח טאהא בן 16, אחיה שצעד מאחוריה, נורה אף הוא למוות. מאוחר יותר התגלו על גופתו שני סכינים. עדי ראייה פלסטינים מסרו גרסה אחרת לאירועים, לפיה השניים לא היוו איום, היו רחוקים מהשוטרים ולא הבינו את הקריאות לעברם בעברית.

                  —————————-

סאוסן מנצור:  בוצע נוהל מעצר חשוד שהסתיים בהריגתה

23/05/2016 סאוסן מנצור, בת 18, תלמידת תיכון מצטיינת שחלמה ללמוד משפטים, נורתה למוות במחסום ראס בידו, צפונית לירושלים. היא נורתה לאחר שעוררה את חשד הלוחמים במקום שלטענתם קראו לה לעצור, אך היא המשיכה לכיוונם. הלוחמים החלו לבצע נוהל מעצר חשוד, כולל ירי אזהרה באוויר, אך סאוסן המשיכה להתקדם במהירות לעבר הלוחמים ושלפה מתיקה סכין. לוחם מג"ב ירה לעברה ונטרל אותה. דודה של סאוסן סיפר כי הייתה בעיצומן של בחינות הבגרות והיתה שרויה במתח רב. אף אחד מבני משפחתה לא מבין מה קרה לה, אולי גם היה ריב בבית, או בעיה אחרת. דודה, מוחמד בדואן, שהגיע במיוחד להלווייתה מארצות הברית יחד עם אמו, סבתה של סאוסן, אומר שהנערה תכננה ללמוד בסירקוז שבניו יורק, שם חיים הוא ואמו זה שנים, והניירת לשם כך כבר כמעט הושלמה. היא רצתה ללמוד משפטים. איש לא ידע להסביר אל נכון למה נערה חייכנית בת 18, תלמידה שהוגדרה מחוננת, בת למשפחה הרחוקה מפוליטיקה, שאביה, מורה בגמלאות, עובד כבר 15 שנים במבשרת ציון ולו חברים ישראלים רבים, הלכה למחסום וסכין בידה. "אולי רצתה לשים קץ לחייה, כמו כמה צעירות אחרות, בגלל קשיים בבית, מתח, מצב רוח חולף", נחשו בני המשפחה.

                             —————————-

אנסאר הרשה – ביקשה למות

02/06/2017 אנסאר הרשה בת ה–25 מהכפר קפין, נורתה למוות במחסום עינב לאחר שהתקרבה לעמדת מגדל הפילבוקס. מעדויות נהג פלסטיני שהיה עד לתקרית עולה כי היא לא שעתה לאזהרותיו שתיהרג בידי חיילי צה"ל אם תתקרב לפילבוקס, כשהזהירה ענתה לו: "אלה הוא אכבר", הוציאה סכין ונופפה לעברו. היא התקרבה לפילבוקס, הוקפה על ידי 4 חיילים ונורתה למוות. הוא היה משוכנע שהנהגים שחלפו על פניה הסיקו, כמוהו, שהיא החליטה למות." הדעה הרווחת", כך סיפר,  היא ש"החיילים הישראלים יורים היום כדי להרוג".

                        —————————–

מג'ד אל-חודור – התנגשה ברכב ונורתה למוות

24/06/2016  מג'ד אל-חודור מהכפר בני נעים הסמוך לחברון, התנגשה ברכב ובו בני זוג בני 50, בני הזוג לקו בחרדה קלה ולא נדרשו לאשפוז. בהמשך נורתה האישה למוות בידי חיילי צה"ל.

תחקיר ראשוני של צה"ל העלה כי מג'ד הגיעה מציר 60 ופנתה ימינה בצומת אליאס לכיוון קריית ארבע אך שברה את ההגה שמאלה בפתאומיות במהלך פנייתה – לכיוון הטרמפיאדה. במהלך ההאצה לכיוון הטרמפיאדה היא התנגשה ברכב של בני הזוג הישראלים שנפגעו מחרדה ופונו לשערי צדק. כוח מגדוד 50 של הנח"ל שהיה במקום ירה לכיוון הפלסטינית והרג אותה. אין נפגעים נוספים. כל הסימנים בזירה מראים שמדובר בניסיון פיגוע. הצומת נפתח לתנועה מחדש. עדי ראייה טענו כי היא אבדה שליטה על רכבה, אך לא ניתן היה לשמוע מפיה הסברים לאחר שנורתה מיד.

                   —————————-

סארה דאווד עטה חג'וג':  נורתה למוות עם עובר בבטנה

01/07/2016 סארה דאווד עטה חג'וג' בת 20, תושבת בני נעים הגיעה לעמדת הבידוק של משמר הגבול באחת הכניסות למערת המכפלה ועוררה את חשדם של הלוחמים המוצבים במקום. הלוחמים עיכבו את החשודה לחדר צדדי על מנת לבצע בידוק קפדני כשלפתע שלפה סכין וניסתה לדקור את הלוחמת שביצעה את הבידוק. לוחם שהיה במקום זיהה את המתרחש, הגיב במהירות וביצע ירי נקודתי ומדויק לעבר המחבלת שנהרגה במקום. מתחקיר שנערך אחרי כן עולה החשד כי סארה נורתה למוות בידי שוטר מג"ב שעמד בפתח חדרון שבו הוחזקה. לאחר ששלפה ככל הנראה סכין ולאחר שבתגובה שוטרי המג"ב שהיו אתה בחדרון ריססו בפניה גז ומלטו מהחד. בשלב זה נכנס שוטר מג"ב לחדרון וירה בה.

קרוביה של סארה טראיירה שנורתה בימים האחרונים של חודש רמדאן ב-2016, מספרים עם הדגש ש"היא נרצחה כשהיא בהיריון": "סארה הגיע למחסום בני נעים בחברון. היא התבקשה להיכנס לחדר לעבור בדיקות והיא כן נכנסה לחדר. משהו קרה בפנים שגרם לה להתנגד לחיפוש והיא ברחה משם כי זרקו לה לפנים גז. כשהיא ברחה משם ירו עליה החיילים והרגו אותה. "ברור שהיה אפשר להימנע מלהרוג אותה. סארה הייתה בהיריון ונשואה לבעל עם מגבלות פיזית שמנעה ממנו לעבוד. היא יצאה בימים האחרונים של חודש רמדאן כדי לאסוף תרומות כדי לאכול. והיא יצאה להסתובב כשהיא בהיריון".

עוד הוסיפו: "רצח סארה הכעיס מאוד את העם הפלסטיני. כי גם היא נרצחה בדם קר כשכלל לא באה לפגוע בחיילים שידם קלה על ההדק. כמו סארה נרצחים צעירים פלסטינים רבים ללא אבחנה. מיד אחרי מותה רצחו החיילים עוד 3 צעירים פלסטינים".

                                  —————————-

רחיק אלביראווי:  לאחר שנורתה ונפלה, נורו בה 30 כדור!

19/10/2016 רחיק שג'יעה מוחמד יוסף אלביראווי, בת 19, תושבת עסירה א-שמאלייה נורתה למוות בידי שוטרי מג"ב בצומת תפוח (זעתרה), כשלטענת המשטרה שלפה סכין והתקדמה לעבר השוטרים.  בתיעוד וידיאו שפורסם מאוחר יותר בתקשורת נראים השוטרים יורים לעברה כ-30 כדורים כשהיא שוכבת פצועה על הקרקע ואינה מסכנת איש.

תחקיר משטרתי העלה כי למעלה מ-30 כדורים נורו לעברה של הפלסטינית בצומת תפוח. רחיק אלביראווי התקרבה לעבר שוטרי משמר הגבול ושלפה סכין. מהתחקיר עולה כי אחד משוטרי משמר הגבול ירה לעבר רגליה, אך היא לא נפצעה מירי זה. לאחר מכן, כפי שנראה גם בסרטון המתעד את הירי, ארבעה שוטרי משמר הגבול ירו גם הם לעברה למעלה מ-30 כדורים. הירי פגע גם ברכב שבו נהג תושב אריאל, שלא נפגע. במג"ב מסרו כי האירוע נמצא בתחקור פנימי, וכי מהרגע שהפלסטינית נוטרלה – הלוחמים הפסיקו את האש.

                            —————————–

סיהאם נמר – מצאה את מותה לאחר שבנה נורה בטעות למוות

29/03/2017 סיהאם ראתב נמר, בת 49 מירושלים, נהרגה ליד שער שכם בירושלים העתיקה לאחר שיצאה מהעיר העתיקה לכיוון השער, זיהתה כוח של המשטרה ומג"ב, שלפה את המספריים וניסתה לדקור את השוטרים. היא נורתה בידי הכוח ונפצעה באורח אנוש, ומאוחר יותר נקבע מותה. המשטרה תפסה את המספריים שהיו ברשותה.

מאוחר יותר התבררה כי סיהאם היא אמו של מוסטפא נמר שנורה על לא עוול בכפו בידי שוטרים בכניסה למחנה הפליטים שועפאט בחודש ספטמבר. בעלה ובתה נעצרו לחקירה, ומקורביה אמרו שהיתה במצב נפשי קשה לאחרונה.

המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בשעתו בבדיקה בעקבות האירוע שהחל כ"ניסיון דריסה" של שוטרים והתברר כאירוע של בריונות בכביש. מוסטפא נימר כלל לא נהג במכונית שאליה נורו היריות אלא ישב לצד הנהג. תחילה דווח כי שני פלסטינים שנסעו במכונית ניסו לדרוס שוטרים ולוחמי מג"ב שהיו בפעילות במקום. הכוח פתח לעברם באש, הרג את נימר, ועצר את נהג הרכב, עלי נימר, בו דודו של מוסטפא שנהרג. לאחר חקירה התברר כי לא מדובר בניסיון פיגוע לאומני, אלא בתקרית פלילית של בריונות כביש קשה. מחקירת המשטרה עלה כי הנהג מעולם לא הוציא רישיון ונעצר כמה פעמים בעבר על רקע זה. בעקבות האירוע נעצר הנהג ויוחסו לו עבירות של הריגה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

                                   ————————————-

פאטמה חג'יג'י – ניגשה לכוח משטרתי, הניפה סכין ונורתה למוות

07/05/2017 פאטמה עפיף חג'יג'י, בת 16 מהכפר קראוות בני זיד צפונית לרמאללה. נורתה למוות בידי שוטרים כשהגיעה מכיוון רחוב סולטאן סולימאן לכיוון מדרגות שער שכם וניגשה לכוח משטרה ומג"ב המוצב במקום. היא שלפה סכין, הניפה אותו לכיוון השוטרים וקראה "אללה אכבר". השוטרים ירו בה ומותה נקבע במקום. אף שוטר לא נפגע. מהמשטרה נמסר כי נמצא בזירה מכתב החתום בשם "שהידה", ובו ציטוט של פסוק מהקוראן ודברי פרידה מבני משפחתה של המחבלת. המשטרה גם פרסמה תמונת סכין שהיא אחזה בידה.

תגובות

מגפון העביר את רשימת ההרוגות לידי צה"ל ומשטרת ישראל עם שאלה אחת –  מדוע נורו למוות הילדות והנשים? הוספנו לשאלה את הטענה כי בדיקת המקרים מעלה בבירור את תופעת "היד הקלה על ההדק", וביקש את התייחסותם לשאלה ולטענה.

מצה"ל נמסר : "כל אירוע מבצעי מתוחקר לגופו על ידי המפקדים ובמקרה הצורך מופקים לקחים בהתאם. כוחות צה"ל פועלים על פי הוראות הפתיחה באש על מנת להגן על המרחב, על התושבים ולאפשר מרקם חיים תקין."

ממשטרת ישראל נמסר: "לא ברור על מה נשענות הטענות והמסקנות העצמיות שבפנייתך, שכן הן שגויות מיסודן.

הוראות הפתיחה באש של המשטרה נגזרות מהחוק, על פיו רשאי כל אדם, לא כל שכן שוטר, להגן על חייו במצב של סכנת חיים ממשית ומידית באמצעות ירי, כדי למנוע או להסיר את הסכנה, הכול בהתאם לצורך ולנסיבות.

במצבים בהם נשקפת סכנת חיים לשוטרים או לאזרחים, מחובתה של משטרת ישראל להגן על חייהם וכך היא עושה פעם אחר פעם אל מול איומי הטרור השונים, כפי שהוכח פעמים רבות בעבר.

למשטרת ישראל הנחיות ונהלים מקצועיים, ברורים ומידתיים בנושא הפעלת נשק חם והשוטרים מתודרכים ומאומנים לפעול לפיהם בלבד.

מעבר לכך, כל אירוע ירי מתוחקר ונבדק ביסודיות ע"י משטרת ישראל ו\או מח"ש.

צא ולמד כי רובם המכריע של אירועי הירי שבוצעו ע"י שוטרים אל מול מחבלים היו מוצדקים לחלוטין ואף מצילי חיים.

נדגיש כי בעת שנשקפת לשוטר או אזרח סכנת חיים המטרה אחת היא: להפסיק את קיומה של הסכנה המידית ע"י נטרול המחבל.

משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות ובמקצועיות כנגד כל אירוע טרור – לשרת ולהגן על אזרחי מדינת ישראל בכל מקום ובכל זמן."