רקדן הפלמנקו המחונן פתח את המופע בנימה הומוריסטית – כאשר לגופו סינר מטבח צחור והוא "מנצח" על גופו ועל חברי התזמורת: נגן תופים, בס-סקסופון, שופר וקריין. בנוסף לרקיעות רגליים קצביות, המחול שרקד כלל גם ריחוף מדובב באצבעות הידיים. במהרה נעמד מול כן תווים ממנו "קרא" את הפרטיטורה וכל זאת כדי "לנצח" על נעל נשית לבנה.

אם נדמה היה שגלבאן הוא רקדן פלמנקו – הרי שיותר מכל הוא שחקן מלא הומור ודרמה המסוגל בפנטומימה של ידיו הזריזות לגלם גם טוריאדור – המגביה את ידו האחת בה הוא אוחז בפיסת הבד האדומה ובידו השנייה – לוחם בשור. כל תנועה בגוו הגמיש היא פרי מחשבה תחילה. בריקוד השני – עוטה גלאבן על מותניו מחוך מצויר – ומיד הופך כך לרקדנית פלמנקו מלאת חן. ידיו מרחפות בזריזות וירטואוזית והקהל מתענג על מחול הקסטנייטות מלא הקצב ורקיעות הרגליים המאפיינות רקדנית פלמנקו. בדמיונו הפורה "מגביה" גלבאן את "חצאיתו" ולתדהמת הקהל נדמה שהוא מגלם במזגו הסוער דמות גבר ואישה – באותה עצמת תשוקה. בסוף המופע אף עוטה גלבאן שמלה מנוקדת לתשואות הקהל הצוחק.

עזר כנגדו של גלבאן הם נגני התזמורת – המתופף הווירטאוזוי, נגן הבס-סקסופון הפיוטי שבחלקו השני של הערב תוקע בשופר, הכנרת, הגיטריסט ובעיקר ה"מספר" השר מבחר עלילות גבורה כמיטב המסורת הספרדית, צולל למסתורין של המוזיקה ההודית, ומקנח בשירי נשמה – ספיריטואלס וג'אז.

לתופף את מקצב הפלמנקו אפשר על כל משטח – גם על גוף האדם עצמו, טוען גלבאן ועובר בין שורות הקהל עם תוף ענק עליו הוא מרקד ברקיעות רגליו את מקצב הפלמנקו. ומאחר שכל משטח הוא "כשר", מתערטל רקדן הפלמנקו מחולצתו ומתופף על שרירי בטנו וחזהו.

בתום המופע פושט גלבאן גם את נעליו ורוקע ברגליו היחפות על במת העץ ועל משטחי נחושת. בהומור האופייני לו – משתטח לבסוף גיבורנו בשמלת פלמנקו מנוקדת ועליזה על גבו  כשחברי הלהקה ממשכים לפאר ולרומם את עלילותיו בנגינה ובשירה. למותר לציין שה"מסַפֵּר" לובש עניבה אדומה בוהקת עם חולצה קונפורמית.

היה זה מסע מרתק ומלא דמיון לארצות מקצב הפלמנקו

★★★★★