במסגרת תערוכת קולינרי 2017 שהתקיימה בשבוע שעבר, נעשה באחד הפאנלים שהתקיימו במקביל לתערוכה, ניסיון לבדוק מה קרה לפיתה במשך השנים. לפאנל שנשא את הכותרת " החיים בפיתה או הפיתה כמעטפת לאומית" הוזמנו מספר "אושיות פיתה" מקומיים: עובד דניאל, הידוע יותר בכינויו "הסביח של עובד" ,מוסד הסביח המיתולוגי מגבעתיים, יונתן בורוביץ מ"מיט מרקט" שנחשב למחייה ה"עראייס" ודיני קסורלה ,בעלת "דויני" פיתה בר הירושלמי, את הפאנל הנחתה עיתונאית האוכל תיקי גולן. אז מה קרה לפיתה? למעשה הכול.

היום שמים בפיתה הכול, הפיתה כנראה סובלת הכול. כמובן פיתה עם חומוס ופלאפל זה טריוויאלי, אבל הפיתה ספגה לתוכה גם גבינה, גם שוקולד ואיך לא פיתה עם שניצל מפגש מדהים בין מזרח למערב, בדרך הפיתה גם הפכה לטוסט בקיצור כנראה שרק הדמיון הוא המחסום לפיתה. אבל בעיקר מהמעמד הפונקציונלי שהיה לפיתה כמעטפת טובה למנה משביעה במחיר זול הפכה הפיתה למוצר אטרקטיבי, לכזה שמוכנים לשלם עבורו מחיר גבוה – לא עוד פיתה על הדרך. אין ספק שרוחו של אייל שני ריחפה מעל הפאנליסטים, שני שנחשב ל"מבשר" הפיתה החדשה, ה"נובל פיתה" אם תירצו, הוכיח שאפשר לעשות נובל-קוויזין גם בפיתה. שני הראה שאפשר להכניס לפיתה דברים אחרים ממה שהורגלנו אליהם וכמובן לתמחר את זה בהתאם.

בעיניו של עובד הפיתה המושלמת היא פיתה שתהיה יציבה, כזו שתחזיק את קונסטרוקציית הסביח שלו וגם תהיה טרייה. השף בורוביץ דיבר על שתי אסכולות בהרכבת ארכיטקטורת הפיתה, האחת הגורסת שעל כל ביס להיות כקודמו ואסכולה שניה, ארכיטקטורת השלבים ובה כל ביס בפיתה שונה מקודמו ומפתיע בטעמיו. לדעתה של דיני הפיתה צריכה להוות כלי קיבול טוב וגם אם קצת נוזל, לא נורא, זה חלק מהכיף מה שחשוב הוא לשים את הדגש על איכות החומרים הנכנסים לפיתה.

ב"דוויני, מוכרת דיני את כל המנות בפיתה זה יכול להיות חריימה, שווארמת דגים, טלה, אנטרקוט או אוסובוקו הכול יבוא בפיתה (או על פיתה), "לעיתים אנחנו משתמשים בפיתה כברוסקטה" אומרת דיני. לדבריה אייל שני הראה שאפשר להכניס את הגורמה לפיתה, אבל האריזה לא הופכת את המנה לפשוטה יותר "הביס עדיין ביס גורמה".

ומעבר לתכולה, הרי שגם בפיתות היו חידושים ושיפורים במהלך השנים, חיי המדף של הפיתות התארכו, נוספו פיתות מקמח מלא (עובד טוען שהן נקרעות יותר בקלות ולפי הסטטיסטיקה שלו 4 מתוך 10 פיתות מקמח מלא נקרעות לעומת פיתה אחת מתוך 80 מהרגילות).פיתות קלות, פיתות ללא גלוטן, פיתה ביס, פיתות קטנות, פיתות גדולות, עגולות, מרובעות, אובליות ועוד כהנה וכהנה

יונתן בורוביץ רואה את ההתפתחות במעמד הפיתה כחלק מתהליך רחב של הנגשת האוכל, "הלקוח מחפש אוכל פשוט וטוב ובמחיר שלא יקרע לו את הכיס" ,לדבריו זה קורה בארץ וקורה בעולם "יהיו מעט מסעדות יוקרה והרבה יותר מסעדות שידעו לדבר ללקוח בגובה העיניים".

בקיצור, העתיד הוא בפיתה.