פעם נוספת הוכיחו נציגים חרדים  את חוסר סובלנותם ואי קבלת השונה מהם. ח"כ אייכלר סולק מדיון  בוועדה לקידום מעמד האישה.  גם ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול,  שנכח בדיון הוצא לאחר שהפריע לשרה לימור לבנת וקטע את דבריה שוב ושוב

מאת צבי זינגר

ח"כ הרב ישראל אייכלר הוצא אתמול מדיון בוועדת הכנסת לקידום מעמד האשה, לאחר שניבל את פיו וקרא לעבר הרב גלעד קריב מהתנועה הרפורמית: "אתה אנטישמי, אתה שונא ישראל" ולאחר שקרא לעבר יו"ר הוועדה, ח"כ ציפי חוטובלי: "את מתייצבת כאויבת היהדות החרדית ותשלמי על כך את המחיר.  בגלל שהבאת רפורמים לדיון על הדרת נשים, והם גרועים מערבים – לא תוכלי להתמודד גם בליכוד".

גם ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, סולק מהדיון, לאחר שהפריע לשרה לימור לבנת לדבר וקטע את דבריה שוב ושוב.

הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה התקיים בהשתתפות השרה לימור לבנת, יו"ר ועדת השרים לקידום מעמד האישה, בנושא הדרת נשים במרחב הציבורי. את הדיון יזמו ח"כ עינת וילף, ח"כ נחמן שי וח"כ אורי מקלב.

השרה לימור לבנת דיווחה לוועדה כי הופץ חוזר מנכ"ל של משרד הדתות לכל חברות קדישא, המנחה אותם לאפשר לנשים להספיד את המת וללוות את הנפטר, בהסכמת המשפחה, ובלי כפייה.

עוד דיווחה השרה לבנת כי משרד התחבורה הקים קו חם לתלונות של נשים שנפגעה זכותן לשבת בכל מקום שירצו בתחבורה הציבורית. בנושא הדרת הנשים ברדיו "קול ברמה" אמרה השרה לבנת: "בעיני הסובלנות שמגלים הרשות השנייה ומשרד התקשורת לא נתפסת. סוכם שהחל מפברואר תינתן תוכנית יומית בה ידברו נשים. פברואר מסתיים ועדיין לא התחילו ליישם את הסיכום. השוויון המגדרי הוא ברמה של חוק, ולכן אי אפשר לומר 'אבל יש אנשים שחושבים אחרת' ".

ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול קרא לעברה השרה לבנת: "את מדירת חרדים. לא אשמש תפאורה לפריימריס שלך". הוא המשיך להתפרץ שוב ושוב לדבריה של השרה לבנת, והיו"ר ציפי חוטובלי הוציאה אותו מהדיון.

יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי: "בשל שיקולים ציניים שאין בינם לבין ההלכה כלום, מעלימים נשים. אין למועצת הרשות השנייה סמכות להעניק זיכיון שידור על מנת שלא לשדר נשים. חוקי היסוד של המדינה קבעו את השוויון כערך מרכזי. מה ההתפלפלות האקדמית על "שירות ציבור המאזינים"? אם יש קבוצה שיש לה משהו נגד נשים, אין לזה מקום במרחב הציבורי. ההלכה היהודית אינה אוסרת על נשים לדבר".

ח"כית עינת וילף:"יש כל מיני שטיקים שהחרדים עושים כדי להמשיך את הדרת הנשים באוטובוסים, בשיתוף פעולה של הנהגים. אגד גם מסתירים את הקווים האלה ולא מפרסמים אותם באינטרנט. חייבים להאבק פה מאבק גרילה".

ח"כ שלמה מולה: "אם הדרת נשים לא מדירה את שינת הרבנים, אז יש לנו בעיה. הסטטוס קוו מופר רק בכיוון אחד".

ח"כ דניאל בן סימון: "אני שואל מתי התחיל השיגעון הזה? עד לפני כמה שנים, כשאני סיקרתי את ש"ס כעיתונאי, התקיימו כנסים של התנועה עם נשים בקהל, והן ניגשו לרב עובדיה ונישקו את ידו. השוליים פוגעים בדמות החברה הישראלחת. אנו עדין חברה אחת".

ח"כ אורי אורבך: "לא מקבל את זה שיש מגזרים אקזוטיים, ולא צריך להתערב אצלם. יש גם מיגזרים שיש אצלם רצח מטעמים של כבוד המשפחה. אז המדינה רשאית לא להתערב? אפלייה איננה דבר פנימי. אז הם עושים טובה ומשדרים תוכני עם נשים פעם בשבוע, כי ההלם כשהם שומעים אשה בשידור עלול להטיח אותם ארצה. כנראה גם בבית האישה מעבירה פקס שהבן יקריא כשיש לה מה לומר. ההדרה הזו מחלחלת. הפרדה שלא לצורך היא המצאה חדשה והשפעתה דרמטית".

ח"כ נחמן שי: "אומרים לי – בדקנו והמאזינים לא רוצים לשמוע נשים. האם הייתם שואלים אותם אם הם רוצים לשמוע ערבים? ואם היו אומרים שלא, הייתם פוסלים ערבים מלעלות לשידור?אסור לרשות השנייה לשתף פעולה עם זה. נשים צריכות להישמע כי הן חלק מהחברה. אי אפשר לשלוח אותן לארץ גזירה".

ח"כ ניסים זאב:"בתחנות אחרות משדרים זימה יומם ולילה ומרעילים את הילדים. לא הכל זה הלכה, יש גם אורח חיים. בבתי הספר לבנות שלי אני לא אביא לא מורה ולא רב לדבר בפני הבנות. אז זו הדרת גברים? זו האמונה שלנו. אני לא רוצה לשמוע אישה? תכפו עלי? יש זכויות גם לציבור הזה. אנחנו לא חיים במדינה? אנחנו מחוץ למחנה? מדי פעם אני מאזין לקול ברמה ושומע רבנית אומרת דברי מוסר ואני שואל את עצמי עד לאן הגענו".

ד"ר אילן אבישר, יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: "לפני כשנה וחצי ראינו שיש בעיה עם מקום הנשים ברדיו קול ברמה. אנחנו מתמודדים. המדיניות היא שהתחנה נועדה לשרת את ציבור המאזינים ויש כאן דילמה של סתירה בין התחשבות במגזר מסוים לבין ערכים אוניברסאליים. יש לנו גם תחנה ערבית, ואנו לא כופים עליה להשמיע יהודים באותו מינון כמו ערבים. אני לא בטוח שאני רוצה לכפות על מגזר מה שלא מקובל אצלו. המונח שוויון מגדרי הוא עמום. הוא גם לא בא לידי ביטוי בבתי הכנסת. אדרבא, תחילו את החוק על בתי כנסת".

אבי ממרן, מנהל התוכן ברדיו "קול ברמה": "עד שהתחנה שלנו הוקמה היו לפחות 15 תחנות רדיו פיראטיות. מאז שהתחלנו לשדר כולן נסגרו. זה מראה שהיה צורך אמיתי, ביקוש אדיר של קהל שלא הייתה לו תחנה 60 שנה. ציבור שלם ללא כלי ביטוי. הרדיו שלנו איננו מרחב ציבורי אלא מרחב קהילתי. כמו שיש מתנ"סים ממומנים על ידי המדינה שמתאימים את הפעילות התרבותית לקהילה. יש לנו שעת שידור שבועית לנשים והקריין מבקש מנשים להתקשר. נשים חרדיות לא מתקשרות. זה עניין תרבותי. אני קורא לרפורמיות להתקשר ולדבר ברדיו שלנו. אנו נמצאים בפני פרשות כמו חוק טל שיקרעו את החברה הישראלית לגזרים. התחנה שלנו מצליחה לחבר את הציבור החרדי לחברה הישראלית. 80% מהמרואיינים אצלנו חילונים ובעלי עמדות מנוגדות לשלנו. אנחנו משמיעים את צפירת יום הזיכרון לציבור החרדי. אתם רוצים להרוס את הגשר הזה? 98% מהמאזינות שלנו אמרו שאם נתחיל להשמיע נשים, הן יפסיקו להאזין לתחנה".