הרבה כסף הושקע בוועידת ישראל הראשונה לצמיחה ירוקה, שנערכה היום (ג'). מלון מפואר, כיבוד מהודר ואפילו אורח מחו"ל, ד"ר אלכסנדר פישר, מומחה לכלכלה עולמית וממייסדי מכון GGGI, למחקר ויישום אסטרטגיות צמיחה ירוקות . לכאורה, ועידה בניחוח אירופי.
אבל רק לכאורה. את האופי הישראלי קשה להסתיר מאחורי מגשים עמוסי מתאבנים. הזחיחות הישראלית בולטת כבר בעיצוב המקום. צריך לשדר "ירוק", אז זורקים כמה פיסות דשא מוכן על השולחנות. איך לא חשבנו על זה קודם. פירורי הבוץ על המפות יכולים להיראות ממש חינניים ליד הכיבוד היוקרתי. תחי "היצירתיות" הישראלית.
אז מילא שהוועידה החלה באיחור. מילא שרבים החלו להתפזר לאחר צאתו של ראש הממשלה מהוועידה. הבכירים שנותרו נראו כאילו הם עושים טובה בכך שהם משתתפים בכנס. ראשיהם מורכנים ואצבעותיהם מתרוצצות בזריזות בשליחת אס.אם אסים, ועלעול בניירות.
"השר הנמרץ", כינה נתניהו את ארדן, ואכן, ארדן גילה מרץ רב, בעיקר בשליחת אס אם אסים במהלך נאומי שרים אחרים, ובמהלך נאומו של ד"ר פישר.
אז נכון, אנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, וארדן בוודאי סימס בענייני עבודה (בחיוך מרוצה, יש לומר), אבל ניתן היה להפגין מעט יותר כבוד.
אנחנו רואים את זה בכנסים רבים ובוועידות נוספות, ונראה שהתרגלנו. שאין לנו אלא להשלים עם בעיית הקשב הלאומית הזאת.
אבל לפני שנוציא מיליונים על אימוץ תקנים סביבתיים, לפני שנגער בחברות שלא מצייתות לתקנים, כדאי אולי להפגין דוגמה אישית בציות לקודים של התנהגות מקובלת בעולם.
ד"ר פישר, אגב, נשאר באולם למשך כל הרצאתה של גלית כהן, סמנכ"ל לתכנון ומדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה. גם בלי להכיר את החברות המובילות והנכשלות בדירוג הסביבתי, הוא נשאר להפגין כבוד למארחים.