מכל המפגשים של נתניהו ואובמה, זה אמור להיות המפגש הקריטי ביותר. כדי שישראל תימנע מתקיפה באיראן, כל עוד היא יכולה, דרושה הבטחה אמריקנית קשיחה: שוושינגטון תפעל בכל כוחה למנוע מאיראן להיות גרעינית

מאת עמי אטינגר

ביום שני אמורים אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להיפגש בוושינגטון. מכל המפגשים שלהם זה אמור להיות המפגש הקריטי ביותר. אובמה צריך להעביר את מערכת הביטחון הישראלית מהתמקדות ב"אזור חסינות" (zone of immunity) להתמקדות ב"אזור אמון" (zone of trust) בארה"ב. כדי לעשות זאת דרושה הבטחה אמריקנית קשיחה, שאם ישראל תימנע מלתקוף את איראן בחלון ההזדמנות שלה וכל שאר האפשרויות האחרות לא יצליחו לעצור את השאיפה הגרעינית האיראנית – תפעל וושינגטון בכל כוחה למנוע מאיראן להיות גרעינית.

"אני מקווה שאובמה יבהיר זאת באופן ברור. אם הוא לא, עשויים מנהיגי ישראל לבחור לפעול בזמן שהם עדיין יכולים", כך טען אלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, ביום רביעי שחלף במאמר שכתב ב"ניו יורק טיימס". המאמר פורסם תחת הכותרת "הזדמנות אחרונה של ישראל לתקוף את איראן".

"ישראל רואה היום את האפשרות של איראן גרעינית הקוראת להשמדתה, כאיום קיומי. תקיפה ישראלית נגד איראן תהיה המוצא האחרון, אם כל שאר הניסיונות לשכנע את איראן לזנוח את תוכנית הנשק הגרעיני שלה ייכשלו. ההחלטה תתקבל, ברגע שאיראן תמצא על סף מיגון מתקני הגרעין שלה מפני התקפה מוצלחת, שהישראלים מכנים אותו 'אזור חסינות'", כתב ידלין במאמרו.

ידלין מדגיש, כי הבקשה ממנהיגי ישראל לנהוג על פי לוח הזמנים האמריקני ולאפשר לחלון ההזדמנויות הישראלי להיסגר, הופכת את וושינגטון לבא כוח דה פאקטו לביטחון ישראל עם זינוק אדיר באמונה בה של הישראלים, הניצבים מול פצצה איראנית מאיימת.

אותם הקשיים, כמו בתקיפת עיראק

"ב-7 ביוני 1981 הייתי אחד משמונה טייסי קרב שהפציצו את הכור הגרעיני העירקי באוסיראק", מספר ידלין, "כאשר ישבנו בחדר התדריכים והאזנו לרמטכ"ל רפאל איתן, לפני התנעת המנועים במטוסים שלנו, נזכרתי בשיחה שהתקיימה שבוע קודם לכן, שבה הוא ביקש מאתנו להביע ספקות לגבי המשימה שלנו". הוא נזכר, "סיפרנו לו על הסיכונים שחזינו: אזילת דלק, תגובה עיראקית, האם התקיפה עלולה לפגוע ביחסים שלנו עם אמריקה וגבולות ההשפעה שתהיה להצלחת המשימה – אולי עיכוב בפיתוח הגרעין העיראקי רק לכמה שנים. בהאזנה לדיונים היום על איראן אנו שומעים את אותם הטיעונים וניצבים מול אותם הקשיים, למרות שאנחנו מבינים שזה לא 1981", הוא מציין.

זמן קצר לאחר שהכור באוסיראק הושמד נקרא הנספח הצבאי הישראלי לפנטגון. שם הוא ציפה לנזיפה, אך במקום זה נשאל – כיצד עשיתם את זה? "צבא ארה"ב הניח, כי מטוסי אף-16 שסופקו לישראל לא היה להם טווח ולא תחמושת לתקיפה מוצלחת בעיראק. הטעות, כמו היום, הייתה המעטה בהערכת התחכום הצבאי הישראלי", מדגיש ידלין. "אנחנו פשוט ניצלנו מקסימלית את הדלק, השתמשנו בטייסים מנוסים, שאומנו במיוחד למשימה הזאת. השלכנו את מיכלי הדלק הנתיקים בנתיב לעיראק ואז תקפנו את הכור בהתייחסות מדויקת אליו כמו אל מטרה זעירה, מקרוב ומגובה נמוך, כך שהפצצות הלא מונחות שלנו היו מדויקות ויעילות כמו תחמושת מונחית מדויקת".

היום, טוען ידלין, כמה מומחים מתנגדים לתקיפה. לטענתם, תקיפה מוצלחת תדחה, במקרה הטוב, את תוכנית הגרעין האיראנית לזמן קצר בלבד. אבל הניתוח שלהם לוקה בחסר. כיום כל מדינה מתועשת יכולה לייצר נשק גרעיני בתוך ארבע-חמש שנים, לכן כל תקיפה מוצלחת יכולה להשיג עיכוב של כמה שנים בלבד.

עיראק וסוריה לא התאוששו

"מה שחשוב יותר הוא מסע התעמולה אחרי התקיפה. כאשר תודרכנו לפני הפשיטה על אוסיראק, נאמר לנו שמשימה מוצלחת תעכב את תוכנית הגרעין העיראקית לשלוש-חמש שנים", הוא נזכר, "אבל ההיסטוריה סיפרה סיפור שונה. אחרי התקיפה באוסיראק והרס הכור בסוריה בשנת 2007, לא חודשו תוכניות הגרעין של עיראק וסוריה באופן מלא. זו יכולה להיות התוצאה גם באיראן, אם פעולה צבאית תלווה סנקציות קשות, פיקוח בינלאומי מחמיר ואמברגו על מכירת רכיבים למתקני גרעין לטהרן. איראן, כמו עיראק וסוריה לפניה, תצטרך להכיר שהתקדים לפעולה צבאית נקבע ושהוא יכול לחזור".

ידלין משיב גם לאלה הטוענים, כי ההתקפה על תוכנית הגרעין של איראן תערער את יציבות האזור. לדבריו, איראן גרעינית עלולה לגרום למצב גרוע יותר: מרוץ חימוש גרעיני אזורי, בלי טלפון אדום לניטרול המשבר המחריף, תוקפנות איראנית במפרץ הפרסי, יותר נאמנים לאיראנים, כמו חיזבאללה, והאיום של העברת חומרים גרעיניים לארגוני טרור.

"הבטחה שאיראן לא תלך לכיוון הגרעין היא הערובה הטובה ביותר ליציבות אזורית ארוכת טווח. את איראן הלא גרעינית ניתן יהיה לאין ערוך קל יותר לסבול, מאשר איראן עם נשק גרעיני", הוא מדגיש.

שאלה של זמן

הנשיא אובמה אמר: "שאמריקה תשתמש בכל האלמנטים של הכוח האמריקני, כדי למנוע מהאיראנים לפתח נשק גרעיני", ידלין טוען, כי ישראל לוקחת את דבריו כפשוטם. יחד עם זאת, הבעיה היא שאלה של זמן. לישראל אין את הביטחון של המרחק, כפי שיש לאמריקנים עם כוח של צי מתקדם של מפציצים ומטוסי קרב. אמריקה יכולה לבצע מערכה אווירית נרחבת של התגנבות טכנולוגית עם כמויות עצומות של תחמושת, הפלת מטענים רבים לפגיעה במטרות, כולל חדירה ופגיעה במטרות מוגנות ועמוקות, מעבר לארסנל שישראל יכולה להשיג.

כל זה מספק לאמריקה, לדבריו, זמן רב יותר להכרעה מאשר יש לישראל, כאשר הרגע הזה יגיע. עכשיו כאשר רגע זה מתקרב – הופכים לוחות הזמנים השונים בין ישראל לבין ארה"ב למקור של מתח.