Skip to content

ונטימיליה – ישן, חדש בקצה הריביירה האיטלקית

מי שחושב לעשות סיור מסודר בעיר העתיקה, שישכח מזה, אתם מתחילים בסימטה ופונים למנהרונת ואז למעבר והופ לסמטה נוספת ו...איבדתם את הכיוון הכללי. סביר גם להניח שלא תזכרו אם כבר ביקרתם בסימטה הזו או לא. אבל זה לא משנה כל כך כי אם תנועו כלפי מטה הרי שתצאו מהעיר העתיקה כך או כך ישר לצומת […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

7 קילומטר מהגבול הצרפתי שוכנת לה ונטימיליה, בחבל ליגוריה  בפרובינציה אימפריה. וונטימיליה היא עיר עתיקה, אם כי לא הצלחתי לגלות כמה עתיקה. רק ב- 115 לפני הספירה הצליחו הרומאים להכניעה אותה ולספחה לאימפריה הרומאית. עד אז היא שימשה כבירתו של השבט הליגורי אינטמלי. בוונטימיליה שוכנת תחנת הרכבת המשותפת לרכבת האיטלקית (טרניטליה) והצרפתית (SNCF) כך שהלכה למעשה מבחינת הרכבת מדובר בנסיעה מקומית בתוך אזור PACA (פרובנס, האלפים וחוף האזור). שלוש שעות נסיעה ממארסיי ואני בוונטימיליה שם יורדים מחירי הנסיעה ברכבת דרסטית ואני יכול לבקר בכל ליגוריה בעלות מינימלית.

העיר העתיקה - צילום: עמית מנדלזון

והעיר איננה עיר גדולה במיוחד  ומאוכלסת בכ- 55 אלף תושבים, חוף ים לא גדול אבל מסודר, נקי ויפהפה. נמל קטן בשלבי בניה. עיר איטלקית טיפוסית ו…עיר עתיקה על הגבעה שממול בצידו השני של נהר הרויה (Roia). מצידה השני של תחנת הרכבת כמו בפרובנס עצמה בתים פרטיים על צלע ההר, לא מדובר בוילות אלא בבתים פשוטים אם כי מתוכננים היטב למורדות ההרים.

בית פרטי על צלע ההר - צילום: עמית מנדלזון

את מרכז העיר נטשתי די מהר, אחרי הכל חנויות אני מכיר כבר (לא לפני שנעצרתי לקנות טבק שכן באיטליה הוא זול בהרבה מבצרפת, אם כי לא כמו בגרמניה  או בלגיה). ועליתי אל העיר העתיקה.
פרט לרחוב בודד בו תמצאו מספר קטנטן של חנויות או מסעדות , העיר העתיקה היא עיר למגורים בלבד, מטופחת ונקיה. בליגוריה, אינני יודע אם בשאר איטליה, התושבים מגדלים צמחיה בעציצים בסימטאות ולידם שמים בקבוקי מים מלאים, אחד התושבים הסביר לי כי זה כדי להקל גם על השכנים להשקות את העציצים.

סימטה טיפוסית - צילום: עמית מנדלזון

חתולים מסתובבים חופשי אם כי ניכר בעליל שמדובר בחתולי בית אבל זה בהחלט מראה מלבב כי בצרפת אין חתולים ברחובות כלל. הקתדרלה המרכזית ממוקמת מול בניין העיריה בכיכר המרכזית . לא נכנסתי אליה מכיוון שבמקום נערך טקס אשכבה, והדבר האחרון שרציתי הוא לעצבן איטלקים עצובים. אבל לא רחוק ממנה מצאתי כנסיה ראויה לצילום. ועל פי השילוט קיימת אחת נוספת. הכנסיות הקתוליות תמיד מרשימות הן בעיצובן העשיר והן ביצירות האומנות שבהן.

בניין העיריה - צילום: עמית מנדלזון

בניין העיריה קצת מתקלף אבל כדאי להעיף בו מבט נוסף שכן חלק גדול מהדקורציה המרשימה בחזיתו מצויירת, וזה כולל חלק ממסעדי היד המרשימים בצידי גרם המדרגות. היות והעיר העתיקה ממוקמת על הגבעה בין הים לעיר החדשה יותר (חדשה זה לא בדיוק המילה) הנוף יפהפה. הליכה בסימטאות היא תענוג צרןף. המון מחילות ומעברים קטנטנים, ולמרות שביקרתי בעיר בחודש אוגוסט ועל חוף הים היו תיירים וברחובות מרכז העיר גם כן, הרי שבעיר העתיקה כמעט כלום. אבל די יתכן שהיום החם והלחות הגבוהה מנעה מאנשים שפויים לטפס על הגבעה.

הכנסיה הקתולית - צילום: עמית מנדלזון

די פשוט להבחין שמבנים רבים שרדו מהתקופה הרומאים, או לפחות חלקי מבנים וקימורי לבנים בסגנון הרומאי ניתן למצוא בכל מקום. בכל כיכר תוכלו למצוא ברז מיים לשתיה עם משאבה, כך שמבחינתי זה היה הקלה גדולה, חם, לח ואני שותה כמו גמל, וזה אומר שני בקבוקים של ליטר מים על הגב, מהר מאוד נפתרתי מהבקבוקים. חלאס אני לא בצבא.

גדת ה- ROIA - צילום: עמית מנדלזון

מי שחושב לעשות סיור מסודר בעיר העתיקה, שישכח מזה, אתם מתחילים בסימטה ופונים למנהרונת ואז למעבר והופ לסמטה נוספת ו…איבדתם את הכיוון הכללי. סביר גם להניח שלא תזכרו אם כבר ביקרתם בסימטה הזו או לא. אבל זה לא משנה כל כך כי אם תנועו כלפי מטה הרי שתצאו מהעיר העתיקה כך או כך ישר לצומת שמתחתיה וממנו לגשר על הנהר. והאמת היא שזה חלק מהתענוג, לאבד את הדרך.

תקופות שונות של בניה - צילום: עמית מנדלזון

איטליה בשבילי היא קפה אמיתי, וממש רציתי לשתות קפה בעיר העתיקה אבל שני בתי הקפה המקומיים היו מלאי אבלים אז נאלצתי לשתות את הקפה שלי בעיר התחתית.

יורד או עולה אין יותר מזה - צילום: עמית מנדלזון

מוזר, אבל לא מפתיע את הדרך למטה עשיתי בדרך שונה לחלוטין מזו שעליתי בה ו…מצאתי את עצמי בדיוק באותו גרם מדרגות בו עליתי.

עוד סמטה טיפוסית - צילום: עמית מנדלזון

משם המשכתי לסיור קטן לאורך החוף השקט ושליו ומאוד נקי. המים קצת קרים לישראלי הממוצע אבל צלולים נקיים ונטולי מדוזות. וממש לא עמוס למרות התאריך הבעייתי מבחינת תיירות.

חוף שקט ושליו - צילום: עמית מנדלזון

אמנם לא נשארתי לאכול בעיר, אבל מביקורים במקומות אחרים בליגוריה (ג'נובה, אימפריה ועוד) האוכל נהדר, מבט על המחירונים במסעדות מוכיח שעדיין לא מדובר באתר תיירות אטרקטיבי אבל עם סיום בניית המרינה סביר להניח שהכל ישתנה.

בקיצור, שווה ביקור, בין אם אתם בדרום צרפת או בצפון איטליה בשני המקרים מדובר במרחק לא גדול, יתכן שברכב יקח קצת יותר זמן שכן הנסיעה היא בין ההרים ודרך עשרות מנהרות בעוד שהרכבת נעה על החוף. אבל בהחלט שווה להקדיש שעתיים שלוש לטיול בוונטימיליה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן