במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, גיא גולדשטיין מפרק ומרכיב מחדש את הפתיחה ל"ריאנצי" של המלחין הגרמני האנטישמי ריכרד ואגנר. מיצג בחלל, נתוני סאונד, נתונים חזותיים ונתוני מידע מאפשרים לקהל לנוע ביניהם ולחוות את היצירה בצורה שונה ורב חושית. עכשיו בתערוכה "Freigedank (החופשי במחשבותיו)".
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג תערוכה ראשונה במסגרת פרס קשת לאמנות עכשווית, מייסודה של משפחת בר-גיל אבידן. קרן הפרס תעמיד במוזיאון אחת לשנתיים, במשך עשר שנים, תערוכה לאמן ישראלי שתיאצר בידי אוצר בינלאומי, במטרה לאפשר דיאלוג אמנותי. הזוכה הראשון בפרס, גיא גולדשטיין, משתמש בקומפוזיציות המוזיקליות ובכתבים שפרסם המלחין הגרמני ריכרד ואגנר כנקודת מוצא לעבודתו, שמגדירה את האסור והטאבו באופן מחושב. הוא בוחר ביצירה מאת ריכרד ואגנר שהיא מהידועות ביותר לשמצה, ומטפל בה באופן שלא רק מזכיר את פשעי הגזענות ההיסטוריים באירופה, על ייחודם הנורא, הפרדה והכחדת העבר, אלא גם מתריע כנגד כל מניפולציה תעמולתית או צנזורה באמנות או בשמה.
גולדשטיין מסביר על ארגון התערוכה: " בחלל הגלריה מוצבים עשרים כסאות בית ספר – שגם הם מפורקים ומורכבים מחדש – בהתאם לצורת הישיבה של נגני התזמורת: החלילים, הכינורות וכו'. פירקתי את הפתיחה לאופרה (החלק המוזיקלי שקודם לתחילת הליברית) לעשרים חלקים, בהתאם לכלי הנגינה שמשתתפים בה. לכל כלי הקציתי ערוץ רדיו משלו. במהלך התערוכה ישדרו עשרים משדרי רדיו את הפתיחה, כשכל אחד מהערוצים משדר את הנגינה של אחד מחלקי התזמורת וכל אחד מעשרים מכשירי הרדיו יקלוט וינגן ערוץ אחד. כך משחזר ארגון הכסאות בחלל את החוויה המרחבית של תזמורת, אם כי כמובן בקנה מידה קטן ובאיכות צליל רדיו. השימוש ברדיו קשור גם להיסטוריה של החרם על ואגנר בישראל. מעולם לא נאסר להשמיע את ואגנר באופן פרטי, כך שבקול המוזיקה ניתן היה להקשיב לו."
האוצר לואיס גראצ'וס הוא בעל ניסיון עשיר בשדה האמנות העכשווית והמודרנית בארצות-הברית. הוא ניהל את הגלריה לאמנות אלברייט-נוקס בבפאלו, ניו-יורק, ואת מוזיאון סייט סנטה פה בניו-מקסיקו. כיום הוא מנהל את הקונטמפוררי אוסטין בטקסס ובתפקיד זה הוביל פיתוח והרחבה משמעותיים של המוזיאון.
נעילה: 3 בפברואר 2018
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הבנים 4 , הרצליה,
שעות פתיחה : ימים ב', ד', ו' ושבת 14:00-10:00 / ימים ג', ה' 20:00-16:00