בהרכב של שלושה שופטים פסק היום (ראשון) בג"צ כי פעילי מחאה יוכלו להפגין במוצאי שבתות מעתה  ואילך ללא הגבלה ובלי הצורך לרישיון להפגנה בכיכר גורן בפתח תקווה.
הנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון, אסתר חיות ציינה בהחלטתה כי "ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת, כולל שופטים".  זאת ועוד: "היועץ המשפטי לממשלה, ככל משרת ציבור אחר, אף הוא אינו חסין מביקורת ציבורית. ביקורת כזו היא מותרת ולגיטימית במדינה דמוקרטית" פסקה חיות.
"יש לקבוע כי ההפגנות המתקיימות במוצאי שבת בכיכר גורן אינן ביטוי "נחות" הראוי להגנה בהיקף מצומצם, אלא מימוש של הזכות לחופש הביטוי שהנה בליבת חירויות היסוד במדינה דמוקרטית", הדגישה השופטת.
כזכור הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נגד הממשלה ונגד הדרישה לחייב רישיון להפגנות בפתח תקווה. במסגרת העתירה ניתן צו ביניים שהורה למשטרה לאפשר למפגינים לקיים הפגנה ברחבת קניון גנים בפתח תקווה, במוצאי השבתות שעד להכרעה בעתירה, בכפוף למספר תנאים. באוגוסט האחרון קבע בג"ץ כי עד להכרעה בעתירה יותר לקיים הפגנות בלי צורך ברישיון, שבהן ישתתפו לא יותר מ-500 מפגינים, בלי ירידה לכביש, ושיהיה ניתן לעשות שימוש בשני מגפונים בלבד. לאחר מתן צו הביניים התקיימו עוד כמה הפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה. הדיון בעתירה עסק גם באפשרות להתנות רישיון הפגנה וגם להעביר את ההפגנה מפתח תקווה בכיכר גורן למקום אחר ומרוחק יותר מבית היועץ המשפטי לממשלה. אמש התקיימה ההפגנה ה 46 במתכונת מצומצמת של 500 בני אדם. המארגנים צופים כי בעקבות החלטת בית המשפט העליון, שוב יגיעו אלפים להפגנה במוצאי שבת הקרובה.

האם רצונה של המשטרה "להגביל את חופש ההפגנה בכיכר גורן רק בהתקיים הסתברות קרובה לוודאי כי ההפגנות במקום יגרמו לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בביטחון הציבור, ורק במידה הנדרשת כדי למנוע פגיעה כאמור?", שואלת חיות ועונה: "לטעמי יש להשיב על שאלה זו בשלילה".

לגבי טענות המשטרה והעותרים הנוספים הנוגעות לרעש, מטרד לציבור, לכלוך ופגיעה בעסקים,  קובע בית המשפט כי "מהנתונים ומהראיות שהוצגו על ידי הצדדים לא עולה כי קיימת הסתברות קרובה לוודאי כי המשך ההפגנות בכיכר גורן יגרום לפגיעה רצינית וקשה בסדר הציבורי או בביטחונו ומכל מקום אין מדובר בפגיעה אשר לא ניתן להתגבר עליה באמצעים מתונים יותר. אין לכחד, מהראיות עולה כי ההפגנות מכבידות על חלק מתושבי שכונת כפר גנים וגורמות לרעש, לכלוך, עומסי תנועה ושחיקת תשתיות ציבוריות. ואולם, אין לשכוח שמדובר בהכבדה המתרחשת אחת לשבוע במשך מספר שעות. עוד יש לזכור כי הכבדות אלה שעמן מתמודדים תושבי שכונת כפר גנים כתוצאה מההפגנות הן, חדשות לבקרים, מנת חלקם של תושבי ערים רבות בארץ אשר מתגוררים בסמיכות לכיכרות שבהן מתקיימות הפגנות. העובדה כי ההפגנות מתקיימות בכיכר גורן לאורך חודשים ארוכים נושאת אף היא משקל. בעקבות כך יש הסבורים כי היא קשורה קשר בל ינתק למחאה הנמשכת והרואים בה את אחד מסמליה".

בכל הנוגע לדרישת המשטרה להסיט את ההפגנות לפארק ציבורי קובעים השופטים: "עוד ראוי לציין כי הדרישה להעביר את המפגינים לפארק הגדול בפתח תקווה על מנת למנוע כל מגע או חיכוך עם התושבים פוגעת בזכות ההפגנה, ויפים לעניין זה דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה בעניין ברדנשטיין אשר קבעה כי: טיבן של הפגנות ותהלוכות להיעשות באיזורים מרכזיים, החשופים לעין הציבור הרחב, ולא במחשכים. העברתן הכפוייה של תהלוכות לפאתי העיר, פוגעת בתכלית העיקרית לקיומן, ושוללת מהן את המאפיין העיקרי לבטא מסרים במלל  ובתנועה לקליטת ציבור השומעים והצופים ".  לפיכך, לא היה מקום לאסור על המשך קיום ההפגנות בכיכר גורן.

חיות: "האם יש מקום להגביל את מספר המפגינים בכיכר גורן?", שואת ועונה: "בהחלטת הביניים הורנו כי באותו שלב יוגבל מספר המפגינים בכיכר ל- 500 וזאת בהתאמה למתווה שהמשטרה הציעה טרם מתן פסק הדין בעתירות הראשונות ולמספר המפגינים שהיו במקום באותו שלב. כיום, על פי ההערכות מדובר בכ- 2,500 מפגינים ומשקבענו כי אין מקום לאסור את המשך ההפגנות בכיכר גורן יש להוסיף ולבחון האם מן הראוי לאפשר למשטרה להגביל את מספר המשתתפים בהפגנות ל- 500 בדומה לעמדתה בפנינו בשלב החלטת הביניים. לגישתי יש להשיב על שאלה זו בשלילה".

"מהאמור לעיל עולה כי אין מקום לאסור על המשך ההפגנות בכיכר גורן ואין להגביל את מספר המשתתפים בהן. יובהר עם זאת, כי אין באמור כדי למנוע מהמשטרה להציב תנאים אחרים בפני המפגינים בכיכר גורן ולנקוט באמצעים שפגיעתם בזכות ההפגנה פחותה על מנת לשמור על הסדר במקום ועל מנת למנוע פגיעה ברגשות דתיים ובכלל זה, בין היתר, הגבלת שעת ההתכנסות בכיכר וקביעת השעה לפיזור ההפגנות וכן הגבלת השימוש באמצעי הגברה", מסיימת השופטת את החלטתה וקובעת כי גם "הדרישה לקבלת רישיון לצורך קיום הפגנות הקבועה בפקודת המשטרה, אינה אלא שריד מנדטורי אשר דומה כי הגיעה העת לבחון את הסרתו מספר החוקים הישראלי".

לכן כותבת חיות כי "אציע לחבריי להפוך את הצו על תנאי להחלטי ולקבוע כי ניתן להמשיך ולקיים את ההפגנות נושא העתירה בכיכר גורן וכי הפגנות אלו אינן טעונות ברישיון, אלא במתן הודעה בלבד בהתאם להוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים. עוד אציע לקבוע למען הסר ספק כי המשטרה רשאית להציב תנאים לקיום ההפגנות בכיכר גורן לשם שמירה על הסדר הציבורי במקום ולשם מניעת פגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה וכן היא רשאית לבחון בעתיד את המשך ההפגנות בכיכר גורן ככל שיהיה שינוי נסיבות אשר יצדיק זאת".
בנוגע לסעיף ההוצאות אותו דרשו עו"ד חקלאי והתנועה לאיכות השלטון החליטה חיות "שלא לעשות צו להוצאות בהינתן העובדה שנדרשנו בעתירה זו לראשונה לסוגיה משפטית עקרונית".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "התנועה מברכת על פסק הדין, זהו ניצחון אדיר לחברה האזרחית, חופש הביטוי, והציבור בישראל בכלל", נמסר בתגובת התנועה. "זה פסק דין תקדימי אשר מעגן את חופש המחאה כאחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ללא הבדלי דת גזע מין ודעה פוליטית. בית המשפט הגן היום על זכותו של הציבור בישראל לומר את דברו, גם אם יש כאלו אשר דברים אלו פחות ערבים לאוזנם".
עו"ד יובל יועז ועו"ד דורון ברקת, שייצגו חלק מהעותרים, מסרו בתגובה: "בית המשפט הגבוה לצדק מציב פעם נוספת לרשויות אכיפת החוק – הפרקליטות והמשטרה – תמרור הקובע כי הן נוהגות שלא כדין במפגינים נגד השחיתות בפתח תקווה. מלכתחילה טענו שמחאה נגד שחיתות אינה יכולה להיחשב 'פוליטית', ובית המשפט מאשר שההפגנות אינן טעונות רישיון. יש לצפות שרשויות אכיפת החוק יכבדו את זכות המחאה וההפגנה, כראוי במשטר דמוקרטי, ויפסיקו להצר את צעדיהם של המפגינים, גם אם התכנים אינם ערבים לאוזניהם".

עו"ד דניאל חקלאי, שייצג את מני נפתלי סיפר כי חשש תחילה מפסק הדין. "הבוקר אמרי לאשתי כי חושש שינתן פסק דין ביניים כזה שיצהיר על זכויות הפרט וזכויות ההפגנה, המחאה והדמוקרטיה אך יותיר את המצב על כנו ויגביל את כמות המשתתפים. אך פסק הדין היה כל כך חד משמעי, כל כך נחוש, כל כך חד ובוהק", סיפר חקלאי.
"זוהי החלטה תקדימית לחלוטין, בג"צ לא רק חזר והגן ועיגן את חופש הביטוי וזכות ההפגנה כזכויות יסוד חוקתיות, כעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, אלא גם קבע שההפגנות הללו לא טעונות ברישיון מטעם משטרת ישראל. כלור גם עם מדובר ביותר מ 50 אנשים, גם כשמדובר בהפגנה תחת כיפת השמים, הרי שלכאורה בהפגנות פוליטיות תחת כיפת השמים יש צורך ברישיון – בג"צ קבע חד משמעית אין צורך ברישיון"
על ניסיון הפרקליטות לפרש את החוק בעניין זכות ההפגנה על פי פירושו האנגלי מתקופת המנדט, בסעיף הקובע כי הפגנה מסוג זה המתקיימת במוצאי השבת בכיכר גורן הנה הפגנה מדינית ולכזו נדרש רישיון הפגנה, אמר חקלאי: "אנחנו אמרנו, אלוהים אדירים, הלא מדובר בהחלטה של משטר קולוניאלי (המשטר הבריטי בפלשתינה א.מ) לא משטר דמוקרטי, במשטר שפגע בזכויות האדם, גם של הישוב היהודי וגם של התושבים הפלסטינים. אנחנו חיים בדמוקרטיה (…) חייבים לפרש את הסעיף הזה בהתאם למשטר דמוקרטי. כמובן שבג"צ קיבל את העמדה שלנו".

– דניאל, מה תגובתך לטענות הימין כמו זו של ח"כ דוד ביטן ונוספים לפיהן בית המשפט העליון מהווה דיקטטורה שיפוטית שפוגעת ביכולת משילות השלטון?
"אני חושב ההיפך. בהרבה מקרים בית השפט מאוד מאופק. בהרבה מקרים בהן יש עתירות לבג"ץ כנגד החלטות של הכנסת, של הממשלה, של רשויות מנהליות הכפופות לממשלה, הרבה מאוד פעמים בג"צ העביר ביקורת אבל נמנע להתערב בגלל עיקרון הפרדת הרשויות. בג"צ מאוד מכבד את עקרון הפרדת הרשויות. העניין הוא שהמצב בדיוק הפוך לטענות אלו. הדמוקרטיה היא לא שלטון אבסולוטי של הרוב, הדמוקרטיה היא שלטון הרוב תוך שמירת זכויות האדם ועיקרון הפרטיות וזכויות היסוד של המיעוט. כי אם מדברים על שלטון מוחלט של הרוב, הרי שאנחנו עובדים לשלטון  כמו בתקופת הנאצים ובמשטרים פשיסטים.  שוב, הדמוקרטיה היא שלטון הרוב שמאוזן מול זכויות האדם והאזרח  של המיעוט שאסור לפגוע בהן. מה שעושה בג"צ כשהוא מבחין בפגיעה לא מי דתית, לא חוקית או לא סבירה בזכויות יסוד חוקתיות הוא חייב להתערב. כלומר המצב הוא בדיוק הפוך לטענות הימין – בג"צ הוא מגן על הזכויות האלו, הוא מגן על הדמוקרטיה  ולכן אני דוחה מכל וכל את הביקורת הזו כי הדברים הם בדיוק הפוכים".

צדוק בן משה, חבר מועצת עיריית פתח תקווה ויו"ר ועדת שכונת כפר גנים ג', אחד מהמשיבים כנגד ההפגנות מסר: "כל החלטה שמכשירה עבירה על החוק היא החלטה גרועה. זו יריקה בפרצוף של מאות ואלפי תושבים שרצו להפגין ונזקקו לרישיון. היו כאן הפגנות מאורגנות ומסודרות, לא הביאו גנרטורים, עד עכשיו היה סביר מאוד, חושש שהחל מהיום שרקו את שריקת הפתחה להתלהמות נגד השכונה, לעשות מה שבא להם, איך שבא להם וזה פשוט מדאיג – התפרעות אחת גדולה, פס על החוק, מקווה שהיה מספיק אחראים שלא יהפכו את זה למלחמה בין ימין לשמאל וישתדלו לא לפגוע בביטחון ובשקט של התושבים".

מני נפתלי, אבי ההפגנות בכיכר גורן הגיב ואמר: "כל הכבוד לשופטי בג"צ, הגענו לכיכר מבלי לדעת מה קורה, מברכים על ההחלטה. מתכוונים להמשיך להפגין בכל הכוח, לקראת ההפגנה שריינו כבר שישה אוטובוסים מכל רחבי הארץ, שיגיעו לכיכר גורן לסייע לנו במחאה החשובה".