"אויבים" קודר מאוד ומתפתח באיטיות, בעת שהוא מציג את המורשת האלימה של המערב הפרוע של ארצות הברית, אולם איכות המשחק היא שמותירה את הרושם הגדול
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
"אויבים": כריסטיאן בייל עגמומי מתמיד
בדיוק כפי שתוארו חיי העליבות והעוני בסרט "אחים בדם", או הפשע והאלימות של דרום בוסטון בסרט "חוקי הפשע", גם המערב הפרוע זוכה לתחושה עגמומית עוינת בסרט "אויבים". קופר והצלם הראשי, מסנובו טאקיאנגי (שעבד עמו גם בשני סרטיו האחרונים), מציירים דיוקן מרשים, אלים ואכזרי, של הנוף במדינות מערב ארצות הברית, תוך שהם שמים דגש על צילומים ארוכים של נופים שוממים או תקריבים של מצוקה אנושית, כדי ליצור את מצב הרוח הקודר של הסרט. "אויבים", כפי שצוין קודם לכן, מתמקד יותר מדי ביצירה ובשמירה על מצב רוח צורם, וזאת על חשבון התפתחות נושאית ותחושת קצב. התוצאה הסופית: "אויבים" הוא אפוס יפהפה, ארוך ומאמלל בכוונה תחילה, המרגיש נמתח עד קצה גבול היכולת, משום שהוא מעדיף אווירה על פני עומק ומומנטום.
במקביל, לקופר (שגם כתב את התסריט) מגיע קרדיט על כך שהוא לא מספק פתרון קל או תשובות לבעיות השונות בעלילה. הסרט יכול היה לתאר סיפור גאולה קונבנציונלי עבור הדמות הראשית, אבל הוא נמנע מללכת בתוואי זה ומכיר בהיסטוריה האלימה של הגיבור – ונראה כי היא מסובכת מדי ולא ניתן לכפר עליה. ל"-אויבים" יש פחות הצלחה בהבאת הסיפור של המערב באותה תקופה או הדגשת רצח העם של האינדיאנים, יתכן כיוון שמשפחת האינדיאנים המובאים בסרט אינה מקבלת את אותו פיתוח אופי כמו רוב הדמויות הלבנות בסרט. באופן דומה, עלילת המשנה המתארת מדוע הדמות הראשית מסכימה ללוות חייל צבא שסרח והפך לפושע, מסיחה מן הסיפור הראשי, מאשר מעצימה אותו.
למרבה המזל, בייל ו-רוזמונד פייק נהדרים כמו תמיד, והמשחק שלהם משכנע מספיק כדי להוביל את "אויבים" גם בדרך החתחתים שהם עוברים. דמויותיהם הם של אנשים פגועים וטראומטיים מסיבות שונות מאוד, אבל השחקנים גורמים לאבל שלהם להרגיש מוחשי, והקשר שנוצר ביניהם במהלך הנרטיב אמין ביותר. בעוד שהסצינות החזקות באופן דרמטי נושאות במטען מאוד רגשי, דווקא הרגעים הקטנים והעדינים יותר בין השניים ראויים להכרה.
וס סטודי, אדם ביאץ' ו-קוריאנקה קילצ'ר המגלמים דמויות אינדיאניות מקבלים את הרגעים שלהם לזהור ב-"אויבים", למרות המסע הרגשי של הדמויות שלהם. כנ"ל לגבי שחקנים תומכים, כמו בן פוסטר, ג'סי פלמונס ו-רורי קוקריין, אשר מגלמים את חייליו של הדמות הראשית. למרבה הצער, שחקני משנה אחרים, כמו סטיבן לאנג, פיטר מולאן, והשחקן הפורץ המועמד לאוסקר, טימות'י שאלמה, מרגישים מבוזבזים בתפקידים שלהם.
"אויבים" החל לגרוף כמה פרסים השנה בעקבות הבכורה שלה בכמה פסטיבלי סרטים, אך מאז נפל שדוד מאחורי הסרטים המתחרים. בעוד שהישגיו של הסרט עולים על אחיזתו בכל הנוגע לפירוק ז'אנר המערבון ותולדות החיים האמיתיים באותה עת, "אויבים" בכל זאת מקבל קרדיט מכובד, עבור השחקנים בתפקידים הראשיים. האוהדים של יצירותיו הקודמות של קופר ירצו להעניק לסרט הזדמנות, וגם חובבי קולנוע שמעוניינים לראות מה יש לסרט זה להוסיף לטרנד של העשור האחרון, המביא מערבון מהפכני ויוצא דופן ממה שצפינו עד כה.
XXX