Skip to content

שְׁלִישִׁיר: שירה בשלישי – המשוררת אורי פרסטר

השיר "פחד אדפטיבי", כמו רבים משיריה של פרסטר בספרה הראשון "תני לשירה בכורה" (הוצאה עצמית, 2017), הוא שיר אישי מאוד, מצמרר באישיותו. אולם מבלי לבטל את החוויה האישית הקשה של הדוברת בשיר, כמדומני שמדובר בחוויה קולקטיבית של נשים רבות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פחד אדפטיבי/ אורי פרסטר

אַתְּ עוֹלָה עַל קַו 25

מְפֻחֶדֶת.

אַל דְּאָגָה,

הַפַּחַד הוּא הַמָּגֵן שֶׁלָּךְ

מִפְּנֵי הַטְּרָאוּמָה.

.

לָכֵן, כְּשֶׁאַת עוֹלָה עַל קַו 25,

יָדַיִיךְ מְזִיעוֹת

אוֹחֲזוֹת עַמּוּד צָהֹב,

עֵינַיִךְ סוֹרְקוֹת אֶת צְפִיפוּת הֶחָלָל

בִּטְנֵךְ מִתְעַרְפֶּלֶת,

בְּמָּסַךְ הַדְּפִיקוֹת –

אַל דְּאָגָה.

.

צְלִיל נֶפֶץ:

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת – שׁוֹאָה,

אַךְ זוֹהִי רַק הַטְרָדָה.

זָר מִתְקָרֵב:

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת – אוֹנֵס,

אַךְ זֶהוּ רַק פִּיגּוּעַ.

.

לָכֵן, תְּפַחֲדִי.

הַפַּחַד הוּא הַמָּגֵן הַיָּחִיד שֶׁלָּךְ

מִפְּנֵי הַטְּרָאוּמָה.

הָאֵימָה לְבַדָּהּ הִיא

שִׁמּוּרֵךְ הָעַצְמִי.

תִּזְכְּרִי:

הֶתְקֵפֵי הַחֲרֵדָה

הֵם חַיַּיִךְ.

**

קו 25 הוא מוסד תל אביבי; הוא לא רק אמצעי תחבורה שמגיע מבת-ים לאוניברסיטת תל-אביב, הוא גם הווריד שמוביל דם ללב – האוניברסיטה – ומזרים אותו בחזרה אל שאר איברי הגוף. או בניסוחה של עדי קיסר: "וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמֶּרְכָּז הַשָּׂבֵעַ/ רָחוֹק מֵהַפֶּרִיפֶרְיָה הָרְעֵבָה/ וְלָמַדְתִּי לְדַבֵּר אָקָדֵמִית/ לִנְסֹעַ בְּקַו 25/ וְלִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחָק/ בֵּין הַשֵּׂכֶל לַלֵּב" (מתוך שירה "אני המזרחית"). קו 25 הוא המקף שמחבר בין הפריפריה לבין המרכז, בין הלב לבין השכל.

אלא שבעוד אני תיארתי את קו 25 כחגיגה, כחיבור בין הפריפריה למרכז – יש אנשים, ובעיקר נשים, שחוות אותו אחרת. השיר "פחד אדפטיבי" מספק לנו הצצה לכך. לא זו בלבד שהאוטובוס אינו מהווה אמצעי תחבורה גרידא שמביא אותנו מהבית לעבודה או ללימודים; הוא, במובן מסוים – בשל הצפיפות הרבה שבו, תחת המעטה של מסיבה סטודנטיאלית – מרחב סְפָר מאיים, אתר מוּעָד לפורענות.

השיר "פחד אדפטיבי", כמו רבים משיריה של פרסטר בספרה הראשון "תני לשירה בכורה" (הוצאה עצמית, 2017), הוא שיר אישי מאוד, מצמרר באישיותו, ולכן קצת נרתעתי מ"לגעת" בו, מלפרש אותו. אולם מבלי לבטל את החוויה האישית הקשה של הדוברת בשיר – שואה ואונס, שלעומתם פיגוע והטרדה נראים כ"נחמה" – כמדומני שמדובר בחוויה קולקטיבית של נשים רבות. החיבור בין האונס לפיגוע הוא עוצמתי, כי הוא עושה בדיוק את זה: מחבר בין חוויה אישית מאוד לחוויה קולקטיבית של פיגועי האוטובוסים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי.

קו 25 שבשיר לכן הוא לא קו מסוים שרק תושבי תל אביב או תלמידי אוניברסיטת תל אביב יכירו; הוא הייצוג האולטימטיבי של אמצעי ניטרלי לכאורה, שטעון בהרבה מאוד מטענים אישיים ולאומיים.

*

המשוררת אורי פרסטר (23), היא סטודנטית לפסיכולוגיה וספרות באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון "תני לשירה בכורה" יצא השנה לאור בהוצאת "הוצאה עצמית"

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן