Skip to content

פתיחת עונת הקרנבלים

עונת הקרנבלים החלה – צבעים המון רעש שמחה, אלכוהול וענני קמח באוויר. וגדודים של צלמים מנסים להתחמק מילדים זוממי רעה.

פתיחת עונת הקרנבלים

עונת הקרנבלים החלה – צבעים המון רעש שמחה, אלכוהול וענני קמח באוויר. וגדודים של צלמים מנסים להתחמק מילדים זוממי רעה.

אל הקרנבל העצמאי ב- La plaine לא עולים לפני שמעבירים את המצלמה בטיפול מזורז למניעת נזקי קמח… כן קמח. כי לקרנבל הזה יש חוקים משלו. מי שאיננו מחופש מקבל מקלחת קמח. אבל אם אתה עצלן כמוני אז מן הסתם כדאי שתפקח עיניים ותחמוק מכל ילד אכזרי הזומם להלבין את פניך ובגדיך עם חופן קמח.

הרכב המוביל מתייצב - צילום: עמית מנדלזון

מצלמה עם עדשה מקרבת – זום – היא פתרון אחד, לא להתקרב יותר מדי אל מוקדי הנזק, אלא שהנבלות הקטנים כבר מכירים את כל הטריקים ורוב חברי הצלמים נראו בתום הקרנבל כמו שקי קמח חבוטים, יש תחפושת אין תחפושת, העיקר שהמצלמה מוגנת.

פיליפ, המצלמה מוגנת הקרחת פחות - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל של שכונות מרכז העיר הוא נושא לעימות מתמיד בין הרשויות שאינן אוהבות (בטענות של אבטחה כמובן) אירועים עצמאיים המאורגנים על ידי התושבים. ואחרי שנים של נסיונות משטרתיים לעצור את הקרנבל, הכוללים אלימות משטרתית ומעצרים, המשטרה נכנעה והקרנבל צעד ללא הפרעה.

הרקדנית המובילה - צילום: עמית מנדלזון
הקרנבל זורם לשוק - צילום: עמית מנדלזון

לא זה לא פורים, אבל …קרוב. פורים הוא המצאה יהודית, סיפור שהותאם למציאות. אחרי הכל הקרנבל הוא אירוע פגאני עתיק יומין, שמסמל את הנסיון לגרש את החורף לקראת בוא האביב. היהודים תמיד היו טובים בלספר סיפורים מחד ולהאמין לשטויות מאידך.

קמח מסתבר נדבק גם לאלו שמפזרים אותו - צילום: עמית מנדלזון

אבל עזבו שטויות… תראו כיצד חוגגת היצירתיות, אין אסתר המלכה או בוקרים או שוטרים או חיילים יש כל דבר אחר אם כי לרוב לא ממש מוגדר אבל למי אכפת, העיקר ששמח וצבעוני.

מקבץ - צילום: עמית מנדלזון

אבל הקרנבל הזה הוא בעצם צורת המחאה החזקה ביותר האפשרית. הסיקור התקשורתי המסיבי שהאלימות המשטרתית יצרה עם השנים הפכה אותו לאם כל המחאות פוליטיות, סביבתיות, חברתיות ומה לא. אבל קודם לכן הוא חגיגה לילדים (אם כי ההורים לא נראו לי ממש סובלים).

עם כל הרעש והמהומה... - צילום: עמית מנדלזון
מכל הצבעים אמרנו ? - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל כאמור מאורגן על ידי תושבי השכונות הפופולריות אלו שאינן נחשבות אתרים תיירותיים (למרבה המזל) הוא איננו "מסודר", המסלול אמנם ידוע מראש אבל הבלאגן חוגג  והאירוע הזה איננו משהו שאדם יכול להתעלם ממנו, ורבים נסחפים למחולות… ולקמח.

שמח שמח אבל בלי קפה אני לא ממשיכה - צילום: עמית מנדלזון
לא יודע מה זה אבל למי אכפת - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל צעד, ובתומו מעלים באש את הקטמרן שבהיצת גפרור הופך להיות מה שנקרא במסורות אחרות ה- Burning man הצרפתים קוראים לו גם לפעמים "מסייה קרנבל", בירה נשפכת כמים מוזיקה מכל פינה והרבה הרבה רעש.

מקבץ - צילום: עמית מנדלזון

 

אל הקרנבל העצמאי ב- La plaine לא עולים לפני שמעבירים את המצלמה בטיפול מזורז למניעת נזקי קמח… כן קמח. כי לקרנבל הזה יש חוקים משלו. מי שאיננו מחופש מקבל מקלחת קמח. אבל אם אתה עצלן כמוני אז מן הסתם כדאי שתפקח עיניים ותחמוק מכל ילד אכזרי הזומם להלבין את פניך ובגדיך עם חופן קמח.

הרכב המוביל מתייצב - צילום: עמית מנדלזון

מצלמה עם עדשה מקרבת – זום – היא פתרון אחד, לא להתקרב יותר מדי אל מוקדי הנזק, אלא שהנבלות הקטנים כבר מכירים את כל הטריקים ורוב חברי הצלמים נראו בתום הקרנבל כמו שקי קמח חבוטים, יש תחפושת אין תחפושת, העיקר שהמצלמה מוגנת.

פיליפ, המצלמה מוגנת הקרחת פחות - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל של שכונות מרכז העיר הוא נושא לעימות מתמיד בין הרשויות שאינן אוהבות (בטענות של אבטחה כמובן) אירועים עצמאיים המאורגנים על ידי התושבים. ואחרי שנים של נסיונות משטרתיים לעצור את הקרנבל, הכוללים אלימות משטרתית ומעצרים, המשטרה נכנעה והקרנבל צעד ללא הפרעה.

הרקדנית המובילה - צילום: עמית מנדלזון
הקרנבל זורם לשוק - צילום: עמית מנדלזון

לא זה לא פורים, אבל …קרוב. פורים הוא המצאה יהודית, סיפור שהותאם למציאות. אחרי הכל הקרנבל הוא אירוע פגאני עתיק יומין, שמסמל את הנסיון לגרש את החורף לקראת בוא האביב. היהודים תמיד היו טובים בלספר סיפורים מחד ולהאמין לשטויות מאידך.

קמח מסתבר נדבק גם לאלו שמפזרים אותו - צילום: עמית מנדלזון

אבל עזבו שטויות… תראו כיצד חוגגת היצירתיות, אין אסתר המלכה או בוקרים או שוטרים או חיילים יש כל דבר אחר אם כי לרוב לא ממש מוגדר אבל למי אכפת, העיקר ששמח וצבעוני.

מקבץ - צילום: עמית מנדלזון

אבל הקרנבל הזה הוא בעצם צורת המחאה החזקה ביותר האפשרית. הסיקור התקשורתי המסיבי שהאלימות המשטרתית יצרה עם השנים הפכה אותו לאם כל המחאות פוליטיות, סביבתיות, חברתיות ומה לא. אבל קודם לכן הוא חגיגה לילדים (אם כי ההורים לא נראו לי ממש סובלים).

עם כל הרעש והמהומה... - צילום: עמית מנדלזון
מכל הצבעים אמרנו ? - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל כאמור מאורגן על ידי תושבי השכונות הפופולריות אלו שאינן נחשבות אתרים תיירותיים (למרבה המזל) הוא איננו "מסודר", המסלול אמנם ידוע מראש אבל הבלאגן חוגג  והאירוע הזה איננו משהו שאדם יכול להתעלם ממנו, ורבים נסחפים למחולות… ולקמח.

שמח שמח אבל בלי קפה אני לא ממשיכה - צילום: עמית מנדלזון
לא יודע מה זה אבל למי אכפת - צילום: עמית מנדלזון

הקרנבל צעד, ובתומו מעלים באש את הקטמרן שבהיצת גפרור הופך להיות מה שנקרא במסורות אחרות ה- Burning man הצרפתים קוראים לו גם לפעמים "מסייה קרנבל", בירה נשפכת כמים מוזיקה מכל פינה והרבה הרבה רעש.

מקבץ - צילום: עמית מנדלזון

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן