Skip to content

המאבק ברפורמות מקרון נמשך

יום שביתה כללית והפגנות עבר היום על צרפת – לרחובות מארסיי יצאו כ-20 אלף אזרחים, נחש ארוך של חמישה קילומטרים שצעד בקולי קולות אם כי בסדר מופתי. בפריז לעומת זאת המשטרה לא נשארה חסרת מעש ומפגינים הוכו באלימות.

המאבק ברפורמות מקרון נמשך

יום שביתה כללית והפגנות עבר היום על צרפת – לרחובות מארסיי יצאו כ-20 אלף אזרחים, נחש ארוך של חמישה קילומטרים שצעד בקולי קולות אם כי בסדר מופתי. בפריז לעומת זאת המשטרה לא נשארה חסרת מעש ומפגינים הוכו באלימות.

ה-22 במרץ הוא יום מיוחד בצרפת. לפני 50 שנה ביום הזה בהפגנה, החלו האירועים שהובילו למהומות מאי 1968. השנה הזו נחרטה עמוק בתודעה הצרפתית ועלילות מרד הסטודנטים מועברות מדור לדור.

נקודת המוצא - צילום: עמית מנדלזון

אמנם סימבולי בלבד אבל, היום באותו תאריך, יצאו לרחובות מאות אלפי צרפתים ב- 140 מוקדי מחאה ברחבי המדינה. ייעד המחאה הוא הרפורמות השונות שמנסה הנשיא עמנואל מקרון להעביר.

תחנה סופית - צילום: עמית מנדלזון

מקרון, מנסה לנהל את צרפת כמו חברה מסחרית גדולה. במסגרת זו הוא רומס את זכויות הסטודנטים ותלמידי התיכון הורס את מערכת החינוך, פוגע בחברת הרכבות ומשמיד הלכה למעשה את זכויות העובד הצרפתי. בעשירים הוא איננו נוגע. אבל אם לומר את האמת, מדובר במשחק של סטטיסטיקה. וקיצוץ עד דק של התנאים הסוציאליים של כל מי שנזקק באמת, למעט אולי הנכים (בינתיים).

תלמידת תיכון - צילום: עמית מנדלזון

הפגנות היום הוציאו לרחובות מארסיי כ-20 אלף אזרחים, נחש ארוך של חמישה קילומטרים שצעד בקולי קולות אם כי בסדר מופתי. בפריז לעומת זאת המשטרה לא נשארה חסרת מעש ומפגינים הוכו באלימות.

אין הפגנה בלי עשון כמו שאין עשן בלי אש - צילום: עמית מנדלזון

במארסיי כאמור ההפגנה התנהלה בסדר מופתי אבל המספרים מוכיחים שמשהו מתעורר, ולו רק בגלל מאות תלמידי התיכון שצעדו ונתנו את הטון לקורת רוחם של המחנכים ופעילי השמאל.

עם גשר בשיניים - תלמידי התיכון בהפגנה היום - צילום: עמית מנדלזון

הבעיה היא שפרט לאותם תלמידי תיכון, הסטודנטים לא נראו באופק אפילו והיות ומדובר בעיר עם האוניברסיטה הגדולה ביותר בצרפת. הרי שמדובר בבושה גדולה. והמהפיכה שכולם מצפים לה תצטרך לחכות.

עשן אדום - צילום: עמית מנדלזון

מקרון שכבר מזמן איננו מסתיר את מי הוא משרת. מחזיק בכוח בלתי נתפס בסטנדרטים של צרפת והלכה למעשה הוא יעביר כל חוק שרק ירצה באמצעות הרוב המוחלט שיש לו באסיפה הלאומית. ורק דבר אחד יכול לשנות זאת, מהומות רחוב.

צ'ה גווארה היה גאה - צילום: עמית מנדלזון

אבל בלי סטודנטים אין מהומות רחוב. רק הסטודנטים מהווים חתך אוכלוסיה מגוון וקשה מאוד להגדירם כשמאל או ימין. כל עוד הם לא מצטרפים בהמוניהם למאבק, ויש להם סיבה טובה מאוד שנקראת "תעסוקה" שנכון להיום איננה קיימת, עד אז, מאי 68 יחזור אולי ב-2068

 

 

 

2 Comments

  1. גורן
    31 במרץ 2018 @ 10:18

    אם השמאל כך כך חזק מדוע הוא לא בשלטון

ה-22 במרץ הוא יום מיוחד בצרפת. לפני 50 שנה ביום הזה בהפגנה, החלו האירועים שהובילו למהומות מאי 1968. השנה הזו נחרטה עמוק בתודעה הצרפתית ועלילות מרד הסטודנטים מועברות מדור לדור.

נקודת המוצא - צילום: עמית מנדלזון

אמנם סימבולי בלבד אבל, היום באותו תאריך, יצאו לרחובות מאות אלפי צרפתים ב- 140 מוקדי מחאה ברחבי המדינה. ייעד המחאה הוא הרפורמות השונות שמנסה הנשיא עמנואל מקרון להעביר.

תחנה סופית - צילום: עמית מנדלזון

מקרון, מנסה לנהל את צרפת כמו חברה מסחרית גדולה. במסגרת זו הוא רומס את זכויות הסטודנטים ותלמידי התיכון הורס את מערכת החינוך, פוגע בחברת הרכבות ומשמיד הלכה למעשה את זכויות העובד הצרפתי. בעשירים הוא איננו נוגע. אבל אם לומר את האמת, מדובר במשחק של סטטיסטיקה. וקיצוץ עד דק של התנאים הסוציאליים של כל מי שנזקק באמת, למעט אולי הנכים (בינתיים).

תלמידת תיכון - צילום: עמית מנדלזון

הפגנות היום הוציאו לרחובות מארסיי כ-20 אלף אזרחים, נחש ארוך של חמישה קילומטרים שצעד בקולי קולות אם כי בסדר מופתי. בפריז לעומת זאת המשטרה לא נשארה חסרת מעש ומפגינים הוכו באלימות.

אין הפגנה בלי עשון כמו שאין עשן בלי אש - צילום: עמית מנדלזון

במארסיי כאמור ההפגנה התנהלה בסדר מופתי אבל המספרים מוכיחים שמשהו מתעורר, ולו רק בגלל מאות תלמידי התיכון שצעדו ונתנו את הטון לקורת רוחם של המחנכים ופעילי השמאל.

עם גשר בשיניים - תלמידי התיכון בהפגנה היום - צילום: עמית מנדלזון

הבעיה היא שפרט לאותם תלמידי תיכון, הסטודנטים לא נראו באופק אפילו והיות ומדובר בעיר עם האוניברסיטה הגדולה ביותר בצרפת. הרי שמדובר בבושה גדולה. והמהפיכה שכולם מצפים לה תצטרך לחכות.

עשן אדום - צילום: עמית מנדלזון

מקרון שכבר מזמן איננו מסתיר את מי הוא משרת. מחזיק בכוח בלתי נתפס בסטנדרטים של צרפת והלכה למעשה הוא יעביר כל חוק שרק ירצה באמצעות הרוב המוחלט שיש לו באסיפה הלאומית. ורק דבר אחד יכול לשנות זאת, מהומות רחוב.

צ'ה גווארה היה גאה - צילום: עמית מנדלזון

אבל בלי סטודנטים אין מהומות רחוב. רק הסטודנטים מהווים חתך אוכלוסיה מגוון וקשה מאוד להגדירם כשמאל או ימין. כל עוד הם לא מצטרפים בהמוניהם למאבק, ויש להם סיבה טובה מאוד שנקראת "תעסוקה" שנכון להיום איננה קיימת, עד אז, מאי 68 יחזור אולי ב-2068

 

 

 

2 Comments

  1. גורן
    31 במרץ 2018 @ 10:18

    אם השמאל כך כך חזק מדוע הוא לא בשלטון

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן