כשלמדתי בחוג לספרות, באחד התרגילים של סדנת הכתיבה המרצה ביקש מאתנו לקחת ידיעה מהעיתון ולכתוב עליה סיפור קצר. בשיעור הסיכום לתרגיל, הראה לנו המרצה כתבה על שחזור הרצח של אסף שטיירמן על ידי רעי חורב.

כזכור, בדצמבר 1996 נמצאה גופתו של שטיירמן בן השמונה-עשרה בחורשת אושיסקין בכפר סבא. ארבע שנים המשטרה לא הצליחה לפענח את הרצח. זהות הרוצח התגלתה רק לאחר שבשנת 2000 זוגתו של חורב התלוננה במשטרה שחורב מכה אותה, ובאותה הזדמנות סיפרה כי בן-זוגה התוודה לפניה כי רצח את שטיירמן. חורב הודה והפליל את שתי שותפותיו, סיגלית חיימוביץ וליהיא גלוזמן. כאשר חורב שיחזר את הרצח ונשאל למה רצח את אסף, הוא אמר: "במקרה הוא עבר שם. זה היה יכול להיות כל אדם אחר". ראו, סיכם המרצה את המפגש, אלו חומרים נהדרים לסיפורים מספקת לנו המציאות.

רצח שטיירמן הוא גם הרקע לספר "כפר סבא 2000" של ג'וליה פרמנטו – אם כי גיבורי הפרשה האמיתית מקבלים שמות חדשים בספר, והספר לא נצמד לעלילה המקורית. המקום הוא כאמור כפר-סבא, השנה היא שנת 2000, והדמויות הראשיות הן דוד אלתר ודפני אנג'ל, שני ילדי שמנת במגמת קולנוע בתיכון "רבין" בעיר. בעקבות פענוח הרצח, תלמידי המגמה מקבלים משימה שמטה את העלילה למחוזות רחוקים.

כמאמר המם האינטרנטי שלקוח מדבריו של איל שני ב"מאסטר שף", ספר שנבנה על גבי הרצח של שטיירמן יכול להיות "או הצלחה ענקית, או רוב הסיכויים התרסקות איומה". מחד, הרצח הזה ממחיש כי רצח מהסרטים כזה, הרצח המושלם, לא חייב להתרחש דווקא באמריקה. כל ספרות המתח הישראלית שאני מכיר נכשלת בעיקר בנקודה זו: הקורא הישראלי יכול לדמיין נער בן 12 לוקח מספרי תפירה ויוצא למסע הרג, אונס אכזרי או אפילו רצח בשל מריבה על מקום חניה – אלו חומרי המציאות שלדאבוננו אנו מכירים – אבל קשה לנו לדמיין רצח סתמי. רצח מושלם כזה כמו של חורב, רצח שרירותי, ללא סיבה, בישראל? החסרי משוגעים אנחנו?!

מקרה רעי חורב מראה כי אפשרות זו היא ממשית. לכן גם חשוב מיקום העלילה בכפר-סבא, קרוב למקום התרחשות המעשה; וכן העובדה שהדמויות הראשיות הן בגיל ההתבגרות, כאשר כל הרגשות והיצרים בדיוק מתעוררים ויכולים להוביל לאסון, כאשר בני הנוער נעים בין להט ואידיאולוגיה חסרי מעצורים לבין שעמום טוטאלי.

כאן גם טמונה אפשרות ההתרסקות: רצח שטיירמן הוא בערך כמו שבנימין נתניהו יחליט לחתום על הסכם עם האו"ם המעביר מחצית ממבקשי מקלט והמסתננים לארצות אירופה ואת החצי השני להשאיר בישראל ולפזר בארץ, רוצה לומר: too good to be true, או "רע מדי בכדי להיות אמיתי". הקסם שברצח של שטיירמן נובע מכך שעל אף שהוא מושלם – הוא עדיין נותר מסתורי מאוד; כל רפליקה עליו, כל סיפור שייכתב לידו – לא זו בלבד שיתקשו לשחזר את המקור, אלא גם יוסיפו פרשנות מיותרת, פרשנות מחרבת.

ואכן, מעבר לתנאי הפתיחה המצוינים, "כפר סבא 2000" לא מצליח להתרומם. השעמום של דפני ודוד הופך להיות מדבק, הוא מדביק גם את הקורא. שעמום, כמו החיפזון, כמו אתרי היכרויות באינטרנט – הוא מהשטן, קרי הוא שורש כל הרע; והשעמום של גיבורי הספר אמנם פותח פתח למספר התרחשויות מעניינות ולא צפויות, אלא שמעבר לכך כמעט ולא מתרחש דבר, לא במונחים עלילתיים סטנדרטים, וקל וחומר שלא בהשוואה לרצח שנמצא ברקע שלו. הספר נותר חיוור, והמחברת מייצרת הרבה דרמה מניפולטיבית ומלאכותית על מנת להחזיק את העלילה. במקום ש"כפר סבא 2000" יאלחש את הקורא ואז יהמם אותו, הספר מרדים את הקורא לגמרי.

ג'וליה פרמנטו • כפר-סבא 2000 • פן הוצאה לאור, ספרי חמד, ידיעות אחרונות • 2017 • 262 עמ'