"הוא היה גיבור

גיבור תרבות ואמנות
מנשה קדישמן אמן ענק
יהי זכרו ברוך!!!

זכיתי להכירו בשל הערצתו לוינסנט ואן גוך
זכיתי לשמוע ממנו על האהבה שלו לוינסנט
ולראות עבודות שלו שהוקדשו לסמוראי של הציור
וינסנט מטייל בהר תבור.

את הצילום המדהים של קדישמן כמו שרק מיכה בר-עם יודע לצלם
צילמתי בתערוכה שהיתה באטליה שמי בקיבוץ כברי לפני כשנתיים"

כך כתבתי בקיר הפייסבוק שלי לפני כ-3 שנים על מנשה קדישמן סמוך למותו.

כששומעים "קדישמן" ישר חושבים על כבשים. גם אני פגשתי את מנשה קדישמן בהקשר הכבשים שלו… או יותר נכון בהקשר רועת הכבשים שצייר בהשראת וינסנט ואן גוך שצייר בהשראת ז'אן פרסואה מילה. הציור הזה של ואן גוך נמצא במוזאון תל אביב.  נדמה לי שבפעם הראשונה שראיתי את ההומאז' של קדישמן לרועה הקטנה של ואן גוך זה היה בתערוכת " ואן גוך בתל אביב" שנערכה ב-2009 במוזאון ראובן רובין, לציון יובל  25 שנה להקמתו.

הזדמן לי להכיר אישית את קדישמן כשנפגשתי איתו לראיון אישי לצורך הספר שלי " וינסנט אהובי, מכתבים מישראל". בספר שכולו מכתבים לואן גוך, אני מספרת לו על הרשמים שלי במסע בעקבות הערצת הצייר ההולנדי בישראל. לצורך כך נפגשתי עם מספר אמנים ישראליים לראיונות אישיים שבהם הם סיפרו לי איך ואן גוך השפיע עליהם ועל יצירתם. ביניהם: משה גרשוני, אביבה פסטרנק, האוצר פרופסור מיכאל לוין, וגם מנשה קדישמן.

את קדישמן פגשתי פעמיים בביתו בתל אביב. ובכל פעם הוא היה עוד יותר נדיב ומקסים מהפעם הקודמת. הוא הראה לי יצירות שנעשו בהשראת ואן גוך, וגם העניק לי ציור כבשה יפהפה ובעלת עיניים אנושיות שנוגעות ללב… וגם כל הזמן דאג שחס וחלילה לא אהיה רעבה בשעה שאני מרותקת לסיפוריו על הקשר שלו לואן גוך.

במידות גופו הגדולות הוא אפילו קצת הזכיר לי את אבא שלי.

ועל כל דבר שהראה לי, אם זה פסל קטן, או ציור, או קטלוג, הוא היה אומר לי "זה שלך"… וממש הביך אותי ברצון האינסופי שלו לתת ולהעניק.

ומאז, כל פעם שאני עוברת ליד פסל או ציור שלו, אם במוזאון ישראל, או מוזאון תל אביב, או במוזאון קו התפר, או בככר בעיר העתיקה בבאר שבע, אני חשה שהלב שלי מחסיר פעימה. כאילו פגשתי במנשקה עצמו. וכאילו הפסלים שהותיר לנו על האדמה כאן בארץ הם האקסטנציה שלו, והם הישארות הנפש שלו עבורנו החיים.

השבוע, במלאת 3 שנים לזכרו, יערוך הבית לאמנות ישראלית יום עיון מרתק לזכרו. לשאלתי על הסיבה ליום העיון המיוחד הזה השיבה לי עידית עמיחי, מנהלת הבית לאמנות ישראלית: "מנשה קדישמן הוא  אחד מחשובי אמני ישראל. בעבודות הפיסול והמיצב שלו הוא היה פורץ דרך. יום העיון נועד להציג מנקודת מבט עכשווית ציוני דרך משמעותיים בהתפתחותו של האמן ולמצב אותו כאחד מגדולי האמנים שחיו בישראל".

ומה מצפה לנו ביום העיון לזכרו של קדישמן? 

 יום העיון  "רישומפיסול"   יציע התבוננויות וקריאות חדשות בעבודות מפתח של מנשה קדישמן, והוא מתמקד במבט עכשווי של חוקרים, אמנים ואוצרים על עבודותיו.  ביניהם:  אמנים צעירים שעבודתו של קדישמן השפיעה על יצירתם העכשווית.

מי יהיו המרצים ביום העיון? ועל איזה נושאים הם ידברו?

 ביום עיון שמוקדש לאחד מהאמנים החשובים והמוכרים בישראל ידברו אמנון ברזל, האוצר של הביתנים הישראליים במשך 6 ביאנלות בוונציה, ששימש כמנהל המייסד של המוזאון היהודי בברלין. הוא יבחן את מעברי הסגנון בעבודתו של קדישמן. מארק שפס שכיהן בעבר כמנוהל מוזיאון תל אביב יתייחס ליצירה המכוננת "שלכת" המוצגת במוזאון היהודי בברלין.

ד"ר דליה מנור, מנהלת והאוצרת הראשית במוזאון הנגב לאמנות,  תדון בפסליו פורצי הדרך שנוצרו מהטבע ובטבע.

ד"ר גדעון עפרת יציע פרשנות לפסלי הרועות של קדישמן, על פי עפרת דמות הרועה של קדישמן עוברת טרנספורמציה מדמות פסטורלית לתמונת אבל ונקשרת מחד, למוטיב העקידה שחוזר ונשנה ביצירתו ומאידך, למוטיב הפייטה הנוצרי.

האמנית והצלמת חנה סהר תספר על עבודתה במחיצתו של קדישמן ב-4 השנים האחרונות לחייו.  והמשוררת אגי משעול  שהייתה ידידתו הקרובה, תסיים את יום העיון ותקריא משיריה לזכרו.

בקיר הפייסבוק שלה העלתה אגי זכרון מצולם ומרגש של שער הספר שלה ועליו הערות אישיות בכתב ידו הזורם והיפה של קדישמן.