אין ספק כי דם פלסטיני הנו דם זול – כך עולה מיחסה של פרקליטות המדינה להריגתו של נער פלסטיני ללא סיבה וללא הצדקה חוקית כלשהי.
פרקליטות המדינה הודיעה היום (שני) לעורכת הדין גבי לסקי, פרקליטת משפחת הנער סמיר עוואד בן ה-16 שנהרג ביום שלישי, ה-15.1.13, לאחר שסיים את הבחינה האחרונה לפני חופשת מחצית השנה, כי היא חוזרת בה מכתב האישום שהוגש בדצמבר 2015 על כך שנהגו בפזיזות רשלנית. הודעה רשמית בנושא צפויה לצאת מחר. סמיר מצא את מותו מירי חיילי כוח של גדוד 71 בחטיבה 188, לאחר שנפגע בגבו בעת שניסה להימלט ממארב הכוח שארב לנוער שהשליך אבנים על גדר המערכת.

כתב האישום הוגש בלחץ בית המשפט העליון

את  כתב האישום בגין "מעשה פזיזות ורשלנות", הגישה הפרקליטות לאחר תקופה ארוכה בה ניסתה להתחמק מהגשת כתבי האישום ולאחר דרמה משפטית שבמהלכה פרקליטות מחוז המרכז אולצה להגיש את כתב האישום הזה על ידי בג"ץ. מדובר בכתב אישום מקל שעל פי גורמים בצה"ל ובפרקליטות, הוגש כך על מנת שהסעיף המקל נועד למנוע מאסר בפועל.

מכתב האישום שהוגש נגד א"ג ו-א"ד (שמם המלא שמור במערכת), עולה כי לפני חמש שנים הם שירתו כלוחמים בגדוד 71 של חטיבה 188, כאשר א"ג היה מפקד מחלקה ו-א"ד לוחם. בזמן ההתרחשות, הפלוגה תפסה קו ביהודה ושומרון, והם היו אחראים על גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס. חלק ממשימותיהם היו מארבים שנועדו ללכוד פלסטינים שנהגו להשליך אבנים על הגדר ולפגוע בה.

מכתב האישום עולה כי בתאריך ה-15.1.13, הוחלט בגדוד 71 כי לאור ריבוי הפגיעות בתשתית גדר הביטחון (גדר תייל המפרידה בין שטח "ישראלי" לשטח פלסטיני) מצד תושבים פלסטינים, תיזום הפלוגה פעילות מבצעית שמטרתה לעצור ולתפוס את המבקשים לפגוע בגדר הביטחון. על פי כתב האישום, כבר ביום שלפני מפקד הפלוגה תדרך את א"ג, מפקד המחלקה, להציב מארב של שישה לוחמים על הגדר, עליו יפקד באופן אישי, כפי שאכן קרה.

כבר למחרת, ב 04:30 הם הסתתרו בשטח ובשעות הבוקר סמוך לשעה 10:00 הבחינו במספר נערים שזרקו אבנים על הגדר וברחו מהמקום מיד. לאחר מכן, הגיעה למקום חבורה נוספת של נערים, בהם הקטין סמיר עוואד. כתב האישום מתאר כי עוואד חצה פרצה בגדר שהייתה מוכרת לצבא, ולאחר שזה קרה, צמד לוחמים ששכב ליד הפרצה חשף את עצמו וחסם את דרכו של עוואד חזרה. סמיר החל לברוח חזרה לכיוון הכפר, ואחד הלוחמים ירה שלוש פעמים לאוויר. בשלב הזה, עוואד קפץ מעל לגדר, נפל והסתבך בה. א"ג הורה ל-ד' (השם שמור במערכת) לירות רימון הלם לעבר הנער, ולא"ד לצאת דרך הפרצה בגדר ולתפוס אותו. למרות שא"ד ירה עליו בין כוונות, עוואד שנפגע מכדור, הצליח להמשיך ולברוח כשהוא פצוע ברגלו, כפי שעולה מכתב האישום.

בשלב זה, א"ג ירה עוד מספר כדורים לעברו של עוואד שכבר רץ עם גבו לכוח בשטח הפלסטיני לכיוון הכפר, פעם אחת לצידו ועוד שתי יריות לעבר רגליו, "וזאת בניגוד להוראות הפתיחה באש אשר אינן מתירות, בנסיבות הללו, ירי לעבר אדם אשר נמצא מחוץ לתחום גדר הביטחון ואינן מתירות כלל ירי לשם הרתעה בלבד", כפי שהדגישו בכתב האישום. במקביל לירי הזה, גם א"ד פתח באש, "חמש יריות לכיוון המנוח", כפי שמתאר כתב האישום. כדור אחד פגע בגבו של סמיר עוואד וכדור נוסף פגע בעורף, כאשר הכדור השני הביא לפגיעה שגרמה למותו של עוואד. סמיר נהרג כשאינו מהווה איום.

החיילים שיקרו בתחקיר ואחר כך שינו גרסה – אך הדבר לא מופיע בכתב האישום

בתחילה בעת התחקיר הצה"לי שנערך בסמוך לתקרית הירי, שקרו החיילים וטענו שלא השתמשו באש חיה. לטענתם, בתחילה הם הגיבו רק באמצעים לפיזור הפגנות. רק אחרי שנודע בציבור דבר מותו של עוואד, הם שינו גרסה וטענו שירו אך זה היה ירי הרתעתי. לאחר קבלת תוצאות הנתיחה שהוכיחו כי הנער ננורה בגבו ברגליו ובעורפו (הירייה הקטלנית שהביאה למותו),  שינו שוב את הגרסה, והפעם טענו שהירי נועד להגנה עצמית.

לכל ההשתלשלות הזו, הכוללת את שקרי החיילים אין כל זכר בכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז המרכז, בהתבסס על חקירת מצ"ח. למעשה, בשלוש שנים שחלפו מאז האירוע עד הגשת כתב האישום, בצה"ל פעלו ככול יכולתם בכדי להימנע מכתב אישום נגד הלוחמים. שוב זאת למרות שהוכח כי שקרו בתחקיר המבצעי ולמרות ששוב שינו את גרסתם בתחקירים ופעלו בניגוד להנחיות הצבא. זה המקום לציין כי גם כאשר במצ"ח סיימו את החקירה, לא מיהרו החוקרים להגיש נגדם כתב אישום, עד שלבסוף בני משפחתו של עוואד הגישו עתירה לבג"ץ באמצעות עורכת הדין גבי לסקי. בתאריך ה-8.11.15, קבעו שופטי בג"ץ שעל פרקליטות המדינה להגיש את כתבי האישום נגד שני הלוחמים עד לסוף חודש דצמבר 2015. הפלא ופלא, הפרקליטות עשתה זאת בדיוק ביום האחרון של השנה, כאשר בניגוד לצפוי, הגישה כתב אישום על סעיף מינורי מבחינה משפטית: "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירי".

נראה שאחת מהסיבות לכך שהוגש כתב אישום מקל, היא טענת מצ"ח שלא ניתן לקבוע מי מהשניים ירה את היריות הקטלניות. האופן בו מתנהל המשפט הישראלי, קובע כי אדם יצא אשם רק כאשר הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר. וכך, למרות שברור כי היריות של השניים הביאו למותו של עוואד, ולמרות שלא קיימת טענה ליורה שלישי, הוגש כתב אישום קל מאוד בגין רשלנות ופזיזות בלבד.

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר בזמנו כי ״מדובר באירוע קשה בו נהרג קטין בן 17 לאחר שחדר לתוואי גדר הביטחון ונתקל בחיילים שהיו בפעילות מבצעית יזומה. מיד לאחר המקרה הועבר הקטין לבית חולים ברמאללה, עובדה שמנעה אפשרות לבצע בדיקה בליסטית של הקליעים ולקבל מסמכים רפואיים מהותיים. בין היתר בשל כך, וחרף מאמצי החקירה ובחינה מעמיקה של הראיות – לא נמצאו ראיות המצביעות, ברף הפלילי הנדרש, על זהותו של האחראי למותו של הקטין. לאור זאת, לא ניתן היה להגיש כתב אישום הכולל עבירות המתה. נקבע כי יש להעמיד את שני הנאשמים לדין בגין עבירת מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה. לעמדה זו הייתה שותפה גם הפרקליטות הצבאית.

במהלך שלב החקירה ובחינת הראיות, סיימו הנאשמים את שירותם הצבאי, ומשכך הועבר התיק לפרקליטות״.

הרגו נער ומואשמים בפעולה פזיזה?

בארגון בצלם שהופתעו נוכח כתב האישום המינורי בלשון המעטה, זעמו ואמרו כי "הפער בין חומרת ההתנהלות ובין הסעיף הקל שבו הואשמו החיילים בלתי נתפס ומקומם: פזיזות ורשלנות בכלי יריה היא עבירה במדרג הנמוך ביותר בעבירות נשק, שהעונש המרבי בגינה הוא שלוש שנות מאסר. בהחלטה לבחור בסעיף אישום זה, פרקליטות המדינה משדרת מסר ברור לאנשי כוחות הביטחון בשטחים: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, ותחרגו מההוראות, נפעל כדי לטייח ולוודא שהדבר יסתיים בלי דין וחשבון אמתי".

מבטלים את כתב האישום המגוחך מתחילה

מי שעוקב אחר השתלשלות האירועים יכול ללמוד בנקל כי בצה"ל לא רצו מתחילה בכתב האישום. כך גם בפרקליטות. כשבית המשפט העליון אילץ את הפרקליטות לנהוג לפי דין, הוגש בסופו של דבר כתב אישום מגוחך. מחר צפוי גם הוא להיות מבוטל.

מחר צפויה פרקליטות המדינה למסור לבית המשפט ב ראשון לציון כי היא חוזרת בה מכתב האישום ותנמק מדוע. בעקבות כך תצא הודעה לעיתונות.

79% מכלל התלונות שהוגשו על פגיעה בפלסטינים ב-2016 נסגרו ללא חקירה

מארגון זכויות האדם "יש דין", נמסר בתגובה: "הודעת הפרקליטות על ביטול כתבי האישום נגד שני החיילים שהיו מעורבים בהריגתו של הנער סמיר עווד מהווה עוד עדות לחסינות הכמעט מלאה שממנה נהנים חיילים הפוגעים בפלסטינים (מדובר במקרה שלווה על ידי ארגון בצלם).

כאשר הפרקליטות הצבאית מחליטה פעם אחר פעם שלא לחקור ולא להעמיד לדין חיילים בגין פגיעה בפלסטינים היא יוצרת במו ידיה את טיעון ההגנה על אפליה. בשורה התחתונה, המערכת הצבאית מגוננת על חיילים שהפרו את החוק ופגעו בפלסטינים ומשאירה את הפלסטינים חסרי הגנה.

לאחרונה פרסם ארגון יש דין נתונים לגבי שיעור הפתיחה בחקירה והעמדה לדין של חיילים שפגעו בפלסטינים. הנתונים מראים שרוב התלונות כלל לא מביאות לפתיחה בחקירה פלילית (79% ב-2016 מהתלונות נסגרו ללא חקירה); בין 2016-2011 רק 3.4% מהחקירות שנפתחו הובילו להגשת כתבי אישום".
מפרקליטות המדינה נמסר כי טרם יצאה הודעה בנושא ומשכך אין התייחסות.