כלי התקשורת בעולם מיהרו להכתיר את הבחירות שנערכו באיראן ביום ו' האחרון כמכה ל"מחנה הנשיא אחמדינז'אד" מול הצלחה ל"מחנה המנהיג העליון". ד"ר רז צימט טוען שהמציאות אינה כה ברורה וכי כלל לא בטוח שהיה מאבק בין שני המחנות מלכתחילה

מאת ד"ר רז צימט

מאז החלו להתפרסם תוצאות הבחירות למג'לס התשיעי, שהתקיימו ביום שישי האחרון באיראן, היו רוב אמצעי התקשורת בישראל ובמערב (אך לא באיראן…) שותפים להערכה, כי הבחירות משקפות ניצחון ל"מחנה המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי" על פני "מחנה הנשיא אחמדינז'אד". "חיזוק לח'אמנאי, אחמדינז'אד נחלש", זעקו כותרות העיתונים.

מתיחות בין הנשיא למנהיג העליון – גם בקלפיות?

אין כל ספק, כי בשנה האחרונה נשחק עד מאוד מעמדו הפוליטי של הנשיא אחמדינז'אד ביחס למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי. מאבקי הכוחות בין הנשיא למנהיג הגיעו בחודשים האחרונים לשיאים חדשים בעקבות פרשת פיטוריו של שר המודיעין, חיידר מוסלחי, על-ידי הנשיא באפריל 2011. זמן קצר לאחר שהודיע הנשיא על פיטורי השר, פירסם ח'אמנאי הודעה שבה הביע תמיכה בשר המפוטר והנחה להשיבו לעבודתו.

חילוקי הדעות בין הנשיא למנהיג העליון הפכו עד מהרה למשבר פוליטי חריף בצמרת האיראנית. בכירים במחנה השמרני התייצבו לצד ח'אמנאי, מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הנשיא ודרשו ממנו לציית להנחיות המנהיג. העימות בין נאמני המנהיג לתומכי הנשיא לא ביטא רק יריבות פוליטית פנימית כי אם גם מאבק אידיאולוגי חריף על זהותה של הרפובליקה האסלאמית. תפיסותיהם המשיחיות והאנטי-קלריקליות של מקורבי הנשיא המכונים בפי מתנגדיהם "הזרם הסוטה" (ג'ריאן-י אנחראפי), הדגשת הרכיב הלאומי-תרבותי בזהות האיראנית על פני האסלאם וקריאת התיגר על מעמדם של אנשי-הדת נתפשים על-ידי הממסד השמרני כאיום משמעותי.

המאבק הפוליטי בין תומכי הנשיא לתומכי המנהיג העליון כמעט ולא ניכר, עם זאת, בבחירות ביום שישי האחרון. בצל המאבק החריף בין אחמדינז'אד לח'אמנאי גבר כבר לפני מספר חודשים חששם של תומכי המנהיג מפני ניסיון תומכי הנשיא להשתלט על המג'לס באמצעות הבחירות. הם פתחו במערכה שיטתית, שנועדה לבלום את כוחם של מקורבי אחמדינז'אד. במחצית 2011 נעצרו כמה עשרות אזרחים המזוהים עם ראש לשכתו מעורר המחלוקת של הנשיא, רחים משאא'י, הנחשב ל"מנהיג הזרם הסוטה". לאחרונה נידון אחד מיועציו הבכירים של הנשיא, עלי-אכבר ג'וואנפקר, לשנת מאסר ולהשעיה מכל פעילות פוליטית, מפלגתית ותקשורתית למשך חמש שנים באשמת פגיעה בכבודו של המנהיג העליון. למערכה נגד מקורבי הנשיא הצטרפו בחודשים האחרונים גם בכירים במשמרות המהפכה, שהזהירו מפני פעילות "הזרם הסוטה" ואף הקבילו את האיום הנשקף מזרם זה לאיום מצד האופוזיציה הרפורמיסטית, שהנהיגה את המהומות לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2009.

"הוועדה המסדרת" של האייתוללות

ערב הבחירות למג'לס הצהיר אחד מבכירי "חזית האוסולגראיאן המאוחדת", אחת משתי החזיתות השמרניות המרכזיות שהתמודדו בבחירות, כי למעלה מ-600 מועמדים, שניסה "הזרם הסוטה" להריץ לקראת הבחירות נפסלו על-ידי "מועצת שומרי החוקה" המוסמכת לפסול מועמדים "בלתי-ראויים". המאבק בין מקורבי הנשיא לתומכי הממסד הדתי-שמרני בהנהגתו של המנהיג העליון הוכרע, אפוא, עוד טרם הבחירות. על כן, ההתמודדות המרכזית בבחירות לא הייתה בין תומכי הנשיא לתומכי המנהיג אלא בין שתי חזיתות המזוהות שתיהן עם תומכי המנהיג: "חזית האוסולגראיאן המאוחדת", קואליציה של מספר ארגונים שמרנים הנתמכת על-ידי שני אנשי דת שמרנים בכירים, ובראשם יו"ר "מועצת המומחים", אייתוללה מוחמד רזא מהדווי-כּאני, ו"חזית העמידה האיתנה", המייצגת את האגף הימני-רדיקלי בפוליטיקה האיראנית ונתמכת על-ידי איש הדת הבכיר, אייתוללה מוחמד-תקי מסבאח-יזדי.

הבלבול בתקשורת המערבית סביב הערכת תוצאות הבחירות נובע במידה רבה מן העובדה, כי מסבאח-יזדי וכמה מחברי "חזית העמידה האיתנה" נחשבו בעבר לתומכיו המובהקים של הנשיא אחמדינז'אד. איש הדת הרדיקלי הבכיר אף נחשב בעבר לפטרונו הרוחני של הנשיא. הזדהותו של אחמדינז'אד עם "הזרם הסוטה" ותמיכתו הנמשכת והבלתי-מסויגת בראש לשכתו, רחים משאא'י, הביאו, עם זאת, להתנערות של מסבאח-יזדי ושל פעילים פוליטיים בכירים נוספים המזוהים עם הימין הרדיקלי מתמיכתם בנשיא.

במסגרת "חזית העמידה האיתנה" פועלים, למשל, חברי מרכז חשיבה המכונה "מטה עמאר". מרכז זה הוקם בראשית 2011 על מנת לגייס את תומכי המשטר כנגד האופוזיציה הרפורמיסטית. חודשים ספורים לאחר הקמתו העבירו, עם זאת, בכירי המטה את עיקר תשומת ליבם מהמאבק ברפורמיסטים למאבק ב"זרם הסוטה" ובתומכי אחמדינז'אד. בשלהי 2011 תקף ראש המטה, מהדי טאא'ב, בחריפות את מקורבי הנשיא וטען, כי הם חותרים להפיל את המשטר. לקראת הבחירות למג'לס היו חברים מרכזיים ב"מטה עמאר" שותפים בהקמת "חזית העמידה האיתנה" ופעלו לקידום יעדיה הפוליטיים.

אחמדינז'אד – המשך כהונה תוך אובדן כוח

כמה מחברי חזית זו הצהירו אומנם במהלך מערכת הבחירות, כי הם תומכים במדיניותו של הנשיא בתחומים שונים, אך הדגישו, כי הם מתנערים מכל וכל מקשריו עם "הזרם הסוטה", מקריאת התיגר שהציב בפני המנהיג העליון במהלך העימות ביניהם בשנה שעברה ומהתפישות האידיאולוגיות אותן הוא מבטא בשנה האחרונה. במסגרת מאבקי הכוחות הפוליטיים בין שתי החזיתות המתמודדות בבחירות רמזו כמה מפעילי "חזית האוסולגראיאן המאוחדת", כי חברים ב"חזית העמידה האיתנה" מקיימים קשרים עם מקורבי הנשיא. אך אפילו הם לא הטילו ספק בנאמנותם של חברי חזית זו למנהיגותו של ח'אמנאי.

לנוכח פסילת רוב המועמדים המזוהים עם מקורבי הנשיא על-ידי "מועצת שומרי החוקה" פרסמו בשבוע שעבר תומכי רחים משאא'י רשימת מועמדים מומלצת מטעמם, שכללה שמות מועמדים הנכללים ברשימות "חזית האוסולגראיאן המאוחדת" ו"חזית העמידה האיתנה". בתגובה התנערו שתי החזיתות באופן מיידי מהודעה זו והדגישו, כי הכללת שמות מועמדיהן ברשימת תומכי "הזרם הסוטה" נעשתה שלא על דעתם ובלא רשות.

אין ספק, אפוא, כי מעמדו של אחמדינז'אד נמצא בדעיכה מתמדת על רקע המאבקים הפוליטיים באליטה הפוליטית באיראן. אין גם ספק, שתוצאות הבחירות למג'לס משקפות הישג מרשים לתומכי המנהיג העליון, שזכו, ככל הנראה, ברוב מכריע של למעלה מ-75% מן המושבים במג'לס הבא. הנשיא אחמדינז'אד ספג במהלך הבחירות מכה אישית כואבת, כאשר אחותו, פרווין, לא הצליחה להיבחר למג'לס מטעם מחוז הבחירה שלה בעיר גרמסאר. הצגת תוצאות הבחירות כביטוי לתבוסת מחנה הנשיא מסלפת, עם זאת, במידה רבה את התמונה, כיוון שמקורבי הנשיא לא נטלו מלכתחילה חלק פעיל ומרכזי בבחירות. כשם שלא ניתן להציג את תוצאות הבחירות כביטוי לתבוסת הרפורמיסטים, כך גם לא ניתן להציגן כביטוי לתבוסת מקורבי הנשיא. הראשונים לא השתתפו ברובם בבחירות ורובם העדיפו להחרימן בעוד שהאחרונים סוננו ברובם על-ידי "מועצת שומרי החוקה" ורק מעטים מהם התמודדו באופן עצמאי בניסיון לחדור דרך נקבי מסננת זו.

צודקים הפרשנים בהערכתם, כי המג'לס הקרוב יהיה מג'לס לעומתי לנשיא בשנת כהונתו האחרונה (הבחירות הבאות לנשיאות צפויות ביוני 2013). הדבר נובע, עם זאת, מתוצאותיו של מאבק פוליטי אחר, שהוכרע עוד בטרם נפתחו הקלפיות. המערכת הפוליטית האיראנית היא מורכבת במיוחד ורבת תהפוכות. דווקא משום כך ראוי, שאמצעי התקשורת ינקטו בגישה זהירה במיוחד בבואם לנתח את ההתפתחויות הפוליטיות ברפובליקה האסלאמית.