רון דירבן מנהל בית ואן גוך בזונדרט, והאוצר הראשי במקום (Vincent van GoghHuis) סיפר לסיגל גליל כתבת אמנות ותרבות במגפון שויק מוניז הגיע במיוחד להולנד עם הצוות שלו כדי לבנות את המיצב המרהיב לציון אירועי העשור להקמת המרכז לאמנות. במשך שבועיים בסיוע של כשישים מתנדבים מקומיים הם יצרו משטח ענק המשתרע על פני שטח של יותר מ-100 מטר מרובע של פרחי דליה, המעוצבים כציור בהשראת ציור הנעליים האחרון שלו שיצר בארל.  השטיח הצבעוני הזה מוצג בגן של בית ואן גוך בזונדרט.

 "כדי לממש את הפרוייקט הזה, נבנה מגדל מיוחד בגובה של שלושה עשר מטר בתוך הגן, אשר ממנו הציור הוקרן על האדמה.  הצוות של מוניז בעיקר עבד בלילה כדי להעביר את הדימוי על הרצפה בשטח של 100 מטר מרובע. הדימוי המוקרן היה הבסיס לשזירת פרחי הדליה בצבעים השונים שממלאים את פרטי הציור. הם נעזרו בקבוצת מתנדבים של בית ואן גוך וקבוצת מתנדבים של צעדת הפרחים השנתית בזונדרט" סיפר דירבן.

מיצב שטיח הפרחים הזה יהיה פתוח לציבור בשבועיים הראשונים של חודש ספטמבר 2018, עד ל-12 לחודש, וניתן יהיה לצפות בו מפלטפורמה שנמצאת בראש המגדל. לבסוף, ויק מוניז יצלם את היצירה הזאת מלמעלה, וינציח אותה כיצירת אמנות. הצילומים האלה הינם התיעוד שישאר לנצח מן הפרוייקט הזה לאחר שהפרחים יבלו. הצילומים האלה יוצגו בתערוכה מיוחדת חדשה שתיפתח לרגל חגיגות העשור להקמת בית ואן גוך בזונדרט, מרכז האמנות להנצחת מורשת הצייר בעל השם העולמי שנולד בעיירה.

מהדורה מוגבלת של 25 עותקים חתומים מן הצילומים של מוניז תימכר, והכנסותיה יוקדשו לטובת  בית ואן גוך בזונדרט. הצילומים ייתווספו לתערוכה "בעקבות ואן גוך", שתיפתח מייד לאחר האירוע.  ניתן יהיה לראות אותם עד ל-6 בינואר 2019 יחד עם צילומי הומאז' אחרים של מוניז לואן גוך ה"אירוסים", ו"אגרטל עם חמניות".   בתערוכה יוצגו גם יצירות אמנות נוספות בהשראת וינסנט ואן גוך של  האמנים:  סואט אגוט, מטיו דיי ג'קסון, ראול אורטגה אילה, היק הנדריקס וסטיין לפיטרס, (by Suat Ogüt, Matthew Day Jackson, Raul Ortega Ayala, Niek Hendrix and Stijn Peeters ) .

הנעליים מפרחי הדליה של מוניז כהומאז' לנעליים של וינסנט ואן גוך

"זאת היתה בחירתו האישית של ויק מוניז  להגיע לעיירה זונדרט לבצע את ההומאז' הזה עם הציור הדומם האחרון של ואן גוך בנושא זוג נעליים.  וינסנט צייר את הצייר הזה ב-1888 בבית הצהוב בארל. לציור הנעליים יש משמעות סימלית שבעצם מכוונת אותנו לראות בהן דיוקן עצמי סימבולי של וינסנט ואן גוך עצמו. למרות שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הוא ניסה לבטא בציורי הנעליים שלו, אנחנו יכולים לדמיין שמה שהוא בחר לצייר הוא סוג של פורטרט עצמי." – אומר רון דירבן.

 "הנעליים מראות לנו את מסלולי ושבילי חייו, מסעות העליה לרגל שלו במקומות הרבים שבהם הוא נדד במהלך חייו. בו בזמן, ציורי הנעליים מבטאות את הההזדהות והחמלה וההערצה שלו לעובדי האדמה ולעובדים  הפשוטים. התיאורים שלו מראים שהנעליים הבלויות והמרופטות סבלו ונושאות עליהן את אבק הדרכים".

כידוע ציורי הנעליים של ואן גוך, שצייר לא פחות משמונה ציורים של טבע דומם עם הנושא הזה בפריז ובארל,  שמשו השראה לויכוח פילוסופי סוער במהלך המאה העשרים.  הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר היה הראשון שפירש שהנעליים הם למעשה נעלי איכרים, והן בעצם נועדו לכוון אל האמת ולייצג אותה.   לעומתו מבקר וחוקר האמנות היהודי האמריקאי מאייר שפירו טען שאלה הם  הנעליים האישיות של וינסנט, ושזה למעשה דיוקן עצמי סימבולי, המייצג את ההליכות הרבות ואת הנדודים שלו ואת חייו חסרי המנוח. ולקראת סוף המאה העשרים, הפילוסוף הצרפתי ממוצא אלג'יראי ז'אק דרידה, טוען שהנעליים הם למעשה ייצוג של דקונסטרוציה של מושג הנעליים, ושמדובר באובייקט שהוא ציור.

 וכך הנעליים של ואן גוך, פרצו את גבולות האמנות, ונכנסו לעולם התוכן של תולדות הפילוסופיה, והפכו לראשונה בתולדות התרבות את הצייר אדום השיער לדמות חשובה ומשמעותית גם בתולדות הפילוסופיה.  זוהי חלק מן הגאונות של ואן גוך. היותו פורץ תחומים, והעיסוק בו רלוונטי לעוד כמה עולמות תוכן מחוץ לעולם האמנות.

מוניז עצמו, שזוהי אחת מיצירותיו החתרניות המתכתבות עם יצירות מופת בתולדות האמנות,  מוצא גם שהדימוי הזה מעניין מפני שהפרספקטיבה של ואן גוך ביחס בין הנעליים לרצפה, היא אותה פרספקטיבה שממנה נוכל לראות את ההומאז' של מוניז לואן גוך.  בכך הוא מציע פרשנות מיוחדת ליצירתו של וינסנט ואן גוך הנעליים, ויוצר עוד הומאז' אישי לצייר הגאון, שמוצג במסגרת החגיגה המקומית צעדת הפרחים השנתית של זונדרט, שנערכת מדי שנה ביום ראשון הראשון של חודש ספטמבר.  

 כמה מילים על ויק מוניז

 ויק מוניז, שנולד ב-1961 וגדל למשפחה ממעמד הפועלים בשכונת עוני בסאו פאולו ברזיל, נחשב לאמן הברזילאי המצליח ביותר כיום בעולם.  הוא חי ועובד בריו דה ז'אנרו ובניו יורק. הוא נודע בעיקר מן היצירות שלו המתייחסות ומתכתבות עם תולדות האמנות המערבית. מוניז מעתיק את הדימויים המפורסמים בתולדות האמנות ומשתמש בחומרים בלתי שגרתיים ליצירת עבודותיו.

יצירותיו של מוניז יוצרות אפקט של תעתוע במעברים בין הבנייה של הפסלים או המיצבים התלת מימדיים, לבין הדו מימדיות והההשטחה במדיום הצילום שבאמצעותו הוא מנציח את היצירות הבנויות והמפוסלות.  במהלך התהליך הזה התוצאה הסופית הוא סידרה של צילומים מתוחכמים שמעלים שאלות פילוסופיות על היחסים בין מקור ושיעתוק בין חומר לצורה, תוך התייחסות לאייקונים בולטים בתולדות האמנות.

"מוניז יוצר בעיקר סדרות, ומשתמש בחומרים יומיומיים ומפתיעים ביצירותיו כגון: יהלומים, סוכר, חוטים, סירופ שוקולד, אבק, פיסות נייר, קרעי ז'ורנאלים, זבל ושאריות אשפה, צמחים וכעת גם פרחי דליה. מוניז אינו מתכוון להטעות או להונות את הציבור, אבל הוא מעוניין לעורר ולגרות את ההמחשבה והרפלקסיה על האמינות והאמיתות של הדימוי. הוא מכריח אותנו דרך הצילומים שלו לראות ולהבין ולקלוט ולתפוס את התהליך". – אומר דירבן.

"כל מה שאני רוצה לעשות את האילוזיות הגרועות ביותר שניתנות לדמיין, שעדיין יכולות לשכנע את האדם הממוצע… אילוזיות כל כך גרועות כמו שלי יכולות לעורר אנשים להטעייה של המידע החזותי ולתענוג שניתן להפיק ממנו. האילוזיות האלה הינם נועדו לערער את הארכיטקטורה של התפיסה שלנו את האמת. זה הופך אותן למטא-אילוזיות" – אומר מוניז.

מוניז היה האמן העכשווי הראשון שהציג תערוכת יחיד במוזאון החשוב מאוריץ האוז שבהאג. עבודותיו, הוצגו בביאלות של ונציה ושל סאו פאולו כמו גם במוזאונים ובאוספים רבים בכל העולם.

ויק מוניז בישראל

בשנת 2014 ערך מוזיאון תל אביב תערוכת יחיד מקיפה לאמן הברזילאי ויק מוניז. "תמונות מכל דבר" באוצרותה של סוזן לנדאו. בתערוכה הוצגו מבחר מן הסדרות המוכרות יותר של עבודותיו כגון: תמונות שוקולד, תמונות זבל, תמונות אבק, ועוד.

בימים אלה מוצגות שלוש עבודות של מוניז במוזאון חיפה לאמנות בתערוכה  "SHOP IT" העוסקת בנושא תרבות הצרכנות והתופעות השונות בחברת הראווה הקפיטליסטית.

מרכז האמנות בית ואן גוך בזונדרט  – Vincent van GoghHuis

בית ואן גוך בזונדרט שהוקם בשנת 2008 הוא מרכז אמנות המוקדש לצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, והוא ממוקם ממש מול בית העירייה בבית שבו נולד הצייר בשנת 1853.

בקומה הראשונה של הבית נמצאת חנות מוזאון המשמשת גם כמשרד תיירות ומרכז תיעוד. במקום ניתנות גם הרצאות. לא רחוק יש בראסרי הנקרא פונדק ואן גוך  Auberge Van Gogh brasserie עם מרפסת וסדנאות אמנות המתקיימות בגן.

בקומה העליונה  של הבניין, נכנסים למעין סלון או חדר אורחים וירטואלי, שבו ניתן לצפות ולעקוב מקרוב אחר החיים של ואן גוך ומשפחתו בתקופה הראשונה בחייו, בסביבה שבה גדל.

בהמשך הסיור בגלריה אחרת, מוצגת על מסכים גדולים  תערוכה של דימויים שניתן ללמוד מהם על חשיבותו של ואן גוך בתולדות האמנות ומדוע הוא הפך לאבי האמנות המודרנית. בגלריות נוספות בהמשך מתקיימות תערוכות של אמנות עכשווית של אמנים שיוצרים בהשראת וינסנט ואן גוך.

 ויק מוניז פרסם השבוע את הפוסט הבא בקיר הפייסבוק שלו:

 "אנחנו בזונדרט, בהולנד, במקום שבו נולד וינסנט ואן גוך, שם אנחנו כרגע השלמנו גירסה של הנעליים שלו, שנוצרה מ-60,000 פרחים. תראו אם אתם יכולים למצוא אותי בתמונה"…

הטקסט מופיע מתחת התמונה שלו ליד מיצב הפרחים המרהיב שבנה עם הנעליים של וינסנט ואן גוך.

תהלוכת הפרחים  Bloemencorso Zundert  בזונדרט

 תהלוכת הפרחים בזונדרט נחשבת למצעד הפרחים הגדול ביותר בעולם. התהלוכה שמאורגנת כולה על ידי מתנדבים נערכת מדי שנה ביום הראשון הראשון של חודש ספטמבר, בעיירה זונדרט בדרום הולנד. פסלי הענק בתהלוכה, המוצבים על פלטפורמות ניידות על גלגלים, עשויים משלד של חוטי מתכת, לוחות קרטון, פפייה מאשה, ופרחים. הפסלים על גלגלים הינן יצירות אמנות ענקיות הנוסעות ברחובות זונדרט בתהלוכה צבעונית וססגונית . בפסטיבל בלומנקורסו בזונדרט משתמשים רק בפרחי דליה לקישוט האובייקטים האמנותיים, ויש צורך באלפי פרחים כדי לכסות פסל אחד בלבד. הפסטיבל העליז והפרחוני הזה, שנוסד בשנת 1936, משתמש בכ-8 מיליון פרחי דליה, מתוכם 6 מיליון מטופחים וגדלים בזונדרט.

בשנת 2015, במלאת 125 שנה למותו של וינסנט ואן גוך, הנושא המרכזי של הפסטיבל הוקדש ליצירות ענק בהשראת ואן גוך.

צלמים:

Charles Van Campenhout

Jules Vereecken

.