שופטת בית המשפט לענייני משפחה מסייגת את ההכרה באימהות בטובת הילד, ואינה מחילה אותה אוטומטית. במקרה זה, לדבריה, "מבחינת ההיבט של טובת הילד זהו פתרון פרגמטי, צודק, ראוי ורצוי"

מאת אורלי ממן

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, עליסה מילר, יוצרת תקדים בדיני משפחה בהחלטה שנתנה לאחרונה ולפיה – אישה שתרמה ביצית להיריון זוגתה, תוכר גם היא כאמו של הילד ולא רק האם שהרתה. עם זאת, השופטת מסייגת את הכרת האמהות ואינה מחילה אותה אוטומטית. לדעת השופטת מילר, יש לשאוב השראה לעניין זה מחוק הסכמים לנשיאת עוברים, כך שיוגש תסקיר דומה לתסקיר התומך בבקשה למתן צו הורות, ובמסגרתו תבטא פקידת סעד את עמדתה לעניין טובת הילד.

ההחלטה התקדימית ניתנה במסגרת תביעה נגד היועץ המשפטי לממשלה מצד בנות זוג, שאחת מהן ילדה בשנת 2006 ילד מביצית של זוגתה, שהופרתה בזרע אנונימי. תרומת הביצית של בת הזוג נעשתה בשל אי יכולתה של האם היולדת לבייץ. קודם להליך פנו השתיים למשרד הבריאות, כדי לקבל אישור, ובמסגרת זו הוסבר לבנות הזוג כי מבחינה משפטית רק האם היולדת תוכר ותירשם כאמו של הילד. עוד הוסבר להן, כי אם האם התורמת תרצה להיות מוכרת ככזו גם כן, יהא עליה לעבור הליך של אימוץ.

לאחר לידת הילד ביקשה האם התורמת להירשם כאם ביולוגית גם כן, והיא נדרשה לעבור את הליך האימוץ. כנגד החלטה זו של היועץ המשפטי הגישו השתיים תביעה.

לדברי השופטת, "המקרה נופל בין הכיסאות. לדעתי, הכרה בת' כאם משפטית נוספת של הקטין חיונית וחיובית, ויש בה כדי לפתור מקרה נקודתי קשה, שנוצר בנסיבות מיוחדות. ראשית, הכרה בת' האם הגנטית כאם משפטית נוספת מתיישבת לפחות עם חלק מדעות הפוסקים ההלכתיים. שנית, בענייננו מדובר בקטין שחי במסגרת של תא משפחתי חד-מיני, יודע כיצד בא לעולם, ומכיר את שתי התובעות כאמהותיו.

"הכרה בת' כאמו ורישומה ככזו במרשם האוכלוסין ("אמהות אזרחית") תקנה לו ודאות וביטחון מבחינה נפשית. מבחינת ההיבט של טובת הילד זהו פתרון פרגמטי, צודק, ראוי ורצוי. פתרון זה משתלב גם עם טובתה הכללית של החברה (מניעת נישואי קרובים). שלישית, הפתרון כאמור גם יאפשר לת' לממש את זכותה להורות – זכות יסוד, הנתפסת כזכות טבעית, ככזו הנובעת מהאנושיות שלנו, וכזכות החשובה לכבוד האדם או למימוש אישי והגשמה עצמית."

השופטת מילר הכירה בתקדימיות והחשיבות של פסיקתה והוסיפה "למעלה מהצורך, אך לא למעלה מהנצרך – אני ערה לכך שלפסיקתי יש השלכות מהותיות ומשמעותיות, לא רק בהיבט של הגורמים להליך אלא גם בהיבט הציבורי הכללי. יחד עם זאת, פסק הדין אינו מתיימר להכיר בתא משפחתי חדש והוא מוגבל לנסיבותיו המיוחדות."

משרד הבריאות, אגב, אינו מאשר יותר הפריית ביצית של אישה ברחמה של זוגתה, על פי הפרשנות שהוא נותן ל"חוק הביציות" שנחקק ב-2011.