קול הטנור המלטף של שארל אזנאבור שגדלתי עליו נדם. הנעורים שלי בתוך מקלחת של צלילים שהתנגנו עם "לה מאמה", "לה בוהמה", "שתי גיטרות" "אני אחכה" "אני לא אשכח דבר" "צריך לדעת" "אהובתי", "אווה מאריה" ועוד ועוד שנשמעים כמו פנינים מתגלגלות בצרפתית , ז'ה ט'ה טון, נון , ז'ה נה ריין אובלייה,  מון אמור, איל פו סאבואר, היא, ועוד ועוד…

אמנם אדאמו היה אליל נעורי,  אבל שארל אזנאבור ששר על אהבה, על בדידות, על האמא, על חיי הבוהמה, על הצוענים והגיטרות, על הסבל האנושי, על הייאוש, בצורה כל כך אישית ונוגעת, תמיד סחף אותי למקומות נשגבים. הוא תמיד היה שם בשבילי… כמו איזה ישות מחבקת ומנחמת כזאת, ששרה בשפה הכי יפה בעולם בקול בצבע יחיד במינו שהפך לסוג של תבנית נוף מולדת ווקאלית שלי.

זכיתי לראות הופעה שלו ב1998 באולם מקסים בברודוויי בניו יורק. הוא הקסים והפעים והיה כמו חלום שהתגשם.  והאמריקאים הריעו בהתלהבות ולא רצו להיפרד ממנו גם לאחר כל כך הרבה הדרנים שנתן.

 ביום חג אחרון של סוכות בערב שמחת תורה, קולו נדם. מן הרגע שנודע לי על כך, מפוסט הפייסבוק של יואב גינאי, אני שומעת כל הזמן את השירים שלו, קוראת את ההספדים עליו, צופה בטלוויזיה בטקסי הפרידה האחרונים שלו, ומלפני שבוע ועד היום אני חושבת שארל אזנבור. מסרבת להיפרד מן היוצר המלאכי הזה, שהפך עכשיו למלאך.

 

טקס פרידה ממלכתי ולווייה אינטימית: צרפת מחבקת בפעם האחרונה את שארל אזנבור

למעלה מ-2,000 איש התאספו ביום שישי ה- 5/10 בארמון האינווליד, מוניומנט לאומי מפואר בליבה של פריס כדי לתת כבוד אחרון לזמר שארל אזנבור. השאנסונר הצרפתי הנערץ בכל העולם מת ביום שני ה-1 באוקטובר בגיל 94 בביתו כפר מורייר באיזור הבוש דו רון מצפון למארסיי בדרום צרפת.

צרפת אמרה שלום אחרון בטקס הוקרה ממלכתי לשארל אזנאבור, הגיבור הלאומי שלה, שהפך לאייקון עולמי בשירתו שנגעה בכל לב.  באירוע מחוות הפרידה הלאומי השתתפו הנשיא עימנואל מאקרון ורעייתו בריז'יט, מנהיגי ארמניה, משפחת אזנבור, נשיאים לשעבר וראש הממשלה. אמנים מפורסמים הגיעו להיפרד מן החבר האהוב שלהם, ביניהם: הזמרת  מיריי מאתייה, ושחקן הקולנוע הצרפתי ז'אן פול בלמונדו, שסיפר לטלוייזיה, כי פגש אותו פעמיים בשבוע האחרון לפני מותו,שחקן הקולנוע רוברט חוסיין, ואנריקו מאסיאס שסיפר על העידוד והתמיכה שקיבל מאזנבור בתחילת דרכו והחברות העמוקה שנירקמה איתו.

לטקס הממלכתי היוקרתי לגיבור התרבות העולמי בן המהגרים הארמניים, שגדל על אדמת פריס,  הגיעו גם נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי ואשתו קרלה ברוניי, שהיתה זמרת ידועה בצרפת.

הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי ואשתו הזמרת קרלה ברוני חולקים כבוד אחרון לאזנבור בטקס הממלכתי בארמון האיווליד בפריז.   צילום: לורנס ג'קסון. מקור (ערוך) ויקיפדיה

מארמניה הגיעו לתת כבוד אחרון לשארל אזנבור נשיא ארמניה ארמן סארקיסיאן , ראש הממשלה ניקול פאשיניאן, ומנהיגים דתיים.  להשתתף בהומאז' הלאומי שנערך בפריס.

מחוות פרידה ודברי הספד הורעפו ברשתות החברתיות על האמן האגדי החל מנשיא צרפת עמנואל מקרון וכוכבים ידועי שם צרפתיים כגון אלן דלון, ועד לכוכבים בינלאומיים כמו סלין דיון ולייזה מינלי אנדריאה בוצ'לי, חוליו איגליסיאס, ועוד.

טקס קבורה צנוע ואינטימי 

שארל אזנבור נקבר ביום שבת ( ה-6 לאוקטובר), בחלקת המשפחה בלמונטפורט ל'אמורי  לאחר טקס אשכבה פרטי שנערך בקתדרלה הארמנית בפריס על שם יוחנן המטביל.

זה היה טקס פרטי ואינטימי. התקשורת והציבור נותרו מחוץ לטקס שהיה פתוח רק לבני משפחתו ולחבריו הקרובים ביותר.  אחרי טקס האשכבה, יצא מסע הלוויה למונטפורט ל'אמורי, שם נקבר אזנבור בחלקת המשפחה שנמצאת במינזר מהמאה ה-12 , ליד הקברים של אביו ואימו ושל בנו פטריק שנפטר בגיל 25.

בתום הטקס המשפחתי נפתח בית הקברות בעיירה הכפרית לציבור הרחב שהתכנס וביקש להיפרד אישית מן הזמר הצרפתי שהפך להיות שם עולמי בעולם המוסיקה.

בית הקברות במונפורט לאמורי. המקום שבו נקבר שארל אזנבור בחלקת המשפחה .

פרידה ממלכית מגיבור לאומי

ממשלת צרפת העניקה לאזנבור את הכבוד הגבוה ביותר שאפשר. בטקס פרידה ביום שישי ה-5 לאוקטובר במיתחם היוקרתי של האינווליד בפריס, קומפלקס של ארמונות, שבו קבור נפוליאון, כמו גם כמה מן הגיבורים החשובים ביותר בהיסטוריה הצרפתית. מיליונים צפו בטקס ההומאז' הממלכתי לגיבור התרבות הצרפתי שהפך לסמל עולמי ששודר בערוצי הטלוויזיה הצרפתית והזרה. חמישה ערוצי טלוויזיה שידרו את הטקס בשידור ישיר.

הטקס הלאומי בארמון האינווליד, היה שילוב של טקס צבאי צרפתי הכולל משמר כבוד, יחד עם תזמורת צבאית. כשהדגלים מורדים לחצי התורן, נשיא צרפת עימנואל מקרון הוביל את נשיא ארמניה ארמן ארקיסיאן לסקור את משמר הכבוד, ולאחר מכן הצטרפו שניהם לעמוד ליד משפחת אזנבור האבלה.

הארון של אזנבור העטוף בצבעי אדום לבן וכחול, נישא בצעדה איטית של החיילים אל מרכז הכיכר המרכזית, מלווה בצלילי קינה ארמנית עתיקה, מכמירי לב בצניעותם וצלילותם, שנוגנה בחליל דוקדק (חליל ארמני מסורתי).

אחרי הארון צעדו חייל וחיילת עם זר פרחים ענק שנשזר בצבעים אדום כחול וכתום, צבעי דגל ארמניה. לפניהם צעד חייל אחד שנשא  בזרועותיו כרית ועליה מדליית עיטור הכבוד הצרפתי של אזנבור. החייל  עמד בדומיה לפני הארון במשך כל הטקס.

הטקס החל בנגינת ההמנון הארמני בביצוע התזמורת הצבאית הלאומית ולאחריו הושמע ההמנון הצרפתי. תחילה ספד ראש הממשלה הארמני שאמר כי אזנבור, בדומה לארמנים רבים מצא מקלט בצרפת. בשם העם הארמני הוא הביע את תודתו לעם הצרפתי שקיבל בברכה את אזנבור ואת ניצולי השואה הארמנית . "אזנבור היה הקול של הגאווה הארמנית" אמר פאשיניאן.

 נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא אחריו הספד מרגש לאזנבור: "השירים שלו מילאו תפקיד מרגיע לאלפי אנשים. במשך למעלה ממאה שנה היא נשם את החיים והפיח בנו חיים. היא היה בן, חבר, שגריר של ארמניה. רעש האדמה ב-1988 סימן את תחילת המחוייבות שלו לארמניה. חלק מן הגיבורים נעשים גיבורים באמצעות הדם שלהם, אחרים נעשים גיבורים באמצעות השימוש בשפה, והאהבה שלהם לשפה הצרפתית" אמר מקרון. "שארל אזנבור היה רוצה לחיות עד לגיל 100, הוא הבטיח זאת לעצמו, לנו, זה היה האתגר האחרון שלו. אבל ממש כשהוא היה קרוב להשגת המטרה , המוות הגיע אליו בדרך שקטה".

מחוות אבל ואירועי פרידה מן האמן הגאון : טקסי זכרון והוקרה בארמניה, פריז, והוליווד

בצרפת ובארמניה הוכרז יום קבורתו, יום שבת, כיום אבל לאומי. הדגלים הורדו לחצי התורן, והמונים התקהלו לציין את הכאב והעצב על מותו.

בלבנון, שבה קהילה ארמנית גדולה, מותו נפרש בעמודי החדשות, ותחנות הרדיו הרדיו השמיעו את שיריו.

ליגיונות המעריצים של אזנבור נותרו המומים ושבורי לב אחרי מותו. חבריו האמנים מעולם הבמה התייצבו לחלוק לו כבוד אחרון ולציין את השפעתו העמוקה כאמן אמיץ לב שמנתץ טאבו, כזמר וכמשורר עם קול ייחודי. הרשתות החברתיות געשו עם מילות כאב על האובדן, צער על הפרידה, והתפעמות מן הכשרון הענק של השאנסונר שהלך לעולמו.

בפריס, מגדל אייפל הואר בזהב לזכרו בלילה של יום שני לאחר מותו, וראשת העיר אן הידאלגו קראה לקרוא רחוב על שמו להנציח את זכרו בבירת צרפת.

 ביום לאחר מותר הופיעו תמונותיו על שערי כל העיתונים בצרפת והתנוססו הכותרות הראשיות: "אחרון כל הענקים". הפיגארו שם ליד תמונתו של אזנבור את כותרת השיר "פור מי פורמידבל"

בשער הליברסיון הופיע תמונתו של אזנבור, ומתחתיה כותרת השיר "אתמול, שוב"

כותרת מאמר בליברסיון זעקה:

 "צרפת איבדה את אחד המשוררים הגדולים שלה".

ואחריו העלה אלפי תגובות נרגשות ועצובות מכל העולם.

אבל כבד בירבאן.

אלפי אנשים התאספו בירבאן בירת ארמניה לחתום בספר התנחומים במוזאון אזנבור ולעשות מחווה של כבוד אחרון לשארל אזנבור, בן למהגרים יוצאי ארמניה. שירי אזנבור הושמעו בתחנות הרכבת התחתיות, בחניותף ובבתי קפה של הבירה הארמנית , ופוסטרים עם הפורטרים שלו הופיעו ברחובות לאחר היוודע דבר מותו.  המוני אבלים הניחו פרחים והדליקו נרות במרכז התרבות ובכיכר על שם אזנבור. הפרלמנט הארמני עמד לדקה של דומיה לכבוד הזמר.

 בפרלנמנט ובתחנות הרכבת התחתית של ירבאן בירת ארמניה השמיעו את השירים שלו.    ממשלת ארמניה הכריזה יום אבל לאומי ביום קבורתו שנערך בשבת.

 "האנושות איבדה את אחת מהנשמות הרכות ביותר של המאה העשרים" אמר נשיא ארמניה ארמן ארקיסיאן. אב עזב אותנו, אשר היה רחוק ממולדתו רק באופן פיזי"….

בשדירות התהילה של הוליווד בלוס אנג'לס הניחו מעריצים פרחים ונרות על המדרכה שבה חקוק כוכב הנושא את שמו, הכוכב שהוענק לאזנבור כאות הוקרה על תרומתו לעולם הקולנוע והמוסיקה.

הרשת גועשת

למחרת מותו של אזנבור הציפו את הרשת תגובות נרגשות וכואבות על לכתו של הזמר הנערץ שדיבר על הרגשות העמוקים ביותר בחיים, ונגע במילותיו, בקולו ובמוסיקה שלו בכל אחד מאיתנו.    

ארמון האליזה פרסם ברשת הטוויטר את מהלך הטקס כולו ששודר בשידור ישיר בחמש רשתות טלוויזיה לכל העולם.  קוראי מגפון מוזמנים לצפות בטקס הממלכתי בקישור המצורף.

 https://twitter.com/Elysee/status/1048123492242247682  .

  59,000 צופים נכנסו וצפו דרך הטוויטר בטקס 1,594 סימנו אהבה ו-646 צייצו בהמשך והביעו את צערם הכבד ורגשותיהם על לכתו של גדול השאנסונרים. שגרירת צרפת בישראל הלן לה גל , פרסמה את הטקס בזמן אמת  בקיר הטוויטר האישי שלה.

אנדריאה בוצ'לי, הזמר האיטלקי כתב בקיר הפייסבוק שלו: "שארל, אתה תמיד שעשעת אותנו עם האירוניה המבריקה שלך. רק לפני כמה ימים ביום הולדתי אמרת לי: בן, 60, אתה כל כך צעיר אנדריאה! אני גם כן הייתי פעם בן 60… אבל זה היה לפני 30, בעצם לפני 34 שנים. אני מקווה לראותך בקרוב!

האמת היא שאתה היית הצעיר ביותר מכולנו, ולמרות קריירה שהשתרעה על כמעט על פני מאה שלימה אתה היית תמיד מוכן להופיע בקונצרט, בכל מקום, בכל זמן. האהבה שלי והכבוד שלי אליך לעולם לא יעלמו והתשוקה שלך למקצוע הזה תמיד ידריכו אותי ויהיו לי לדוגמא" הוסיף בוצ'לי בפייסבוק.

חוליו איגלסיאס, הזמר הספרדי כתב פוסט באינסטגרם עם תמונה של אזנבור ושלו כשהיו צעירים : "המנטור היקר שלי, נותרנו עם הנצחיות לשיר ביחד. נוח בשלום "

פלסידו דומינגו, שהופיע איתו בדואט כתב: "אגדה, נוח בשלום שארל היקר שלי! הקיום שלך נתן לנו כל כך הרבה שמחה, והאמנות היפהפיה שלך תחסר לנו ולעולם לא תישכח. שאלוהים יברך את נשמת ושמר אותך. אורבואר שארל"

טרזה סגליירו סולנית העבר בלהקת מדרידיאוס מפורטוגל כתבה בפייסבוק שלה: "היום בעולם המוסיקה העולמי עזב אותנו שארל אזנבור. לנצח נמשיך להאזין לו".

Today on world music day he left us Charles Aznavour.
Forever we can keep listening to him

והוסיפה אמוג'י של לב אדום בסוף הטקסט. ומתחת שמה קישור לשיר "אתמול, שוב" של שארל אזנבור.

שרת התרבות של צרפת פרסואז נייסן כתבה בטוויטר שלה : "צרפת איבדה את אזנבור , אחד מהמשוררים הגדולים שלה, תמיד היה בחזית, אגדה אמיתי שחצתה את כל הגבולות והזמנים".

"מותו  של אזנבור הוא אבידה ענקית לכל העולם" אמר ראש הממשלה הארמני. "הוא בן יוצא מן הכלל לעם הארמני. קשה להאמין שאדם אשר יצר במשך עידן שלם אשר יצר סיפור שלם, אהבה…. אדם אשר במשך 80 שנה הקסים וחימם את ליבותיהם של מאות מיליוני אנשים, כבר איננו עוד איתנו היום" כתב בחשבון הפייסבוק שלו.

פרנסואה הולנד נשיא צרפת לשעבר כתב: "מירבאן לפריס, הוא שר בכל הערים בעולם על אהבה ועל חופש. שארל אזנבור נפרד מאיתנו, אבל עבורנו הוא תמיד יהיה על הבמה"

סטינג ולני קרביץ שיבחו את המורשת הנצחית של הג'נטלמן שנכנס ללב עם השירה הצרפתית המסורתית שלו. אלטון ג'ון כתב בחשבון הטוויטר שלו שהיה לו הכבוד לשיר עם האיש שלפעמים כונה "פרנק סינטרה של צרפת".

סלין דיון הזמרת הקנדית צרפתיה הידועה, שגם הופיעה איתו בעבר בדואטים,  נפרדה כך משארל אזנבור בפייסבוק :

"היום אנחנו אומרים שלו למר שארל אזנבור, ילד של ארמניה שהפך להיות השגריר המפורסם ביותר של שירה אהבה בצרפתית. כאמן, הבמה היתה הבית שלו ממש עד לאחרונה. הבלדות הרומנטיות שלו, היו חלק של כל כך הרבה דורות וכל העולם מתאבל עליו עכשיו. צר שארל, אתה תמיד תישאר עבורי פורמידבל "פור מי פורמידבל"

“Monsieur Charles, you will always remain ‘For me Formidable.’

אהבה ותנחומים למשפחה."

רותי שמעוני הפרנקופילית הכבדה והישראלית שלנו, חוקרת תרבות צרפת, מורה לצרפתית ומדריכת טיולים בצרפת שזכתה באות ליגיון הכבוד הצרפתי על הפצת תרבות צרפת בישראל כותבת בקיר הפייסבוק שלה:   "אזנבור, שקידש את המילה, שהביא טקסטים אישיים, אינטימיים – שהפכו לאוניברסליים – כי נגעו בכל רובדי הקיום האֶנושי ונברו בכל צד של שלבי החיים…. שלא חשש בשיריו להכאיב, לטלטל, להיות מר או נועז – אך גם חומל, מפייס, ואפילו שובב…. והייתה צורת ההגשה שלו ! פרפורמר מחונן ! שחקן מלידה, קליל, גמיש כשכל העוויה בפניו תומכת בשיר….  לא היה זה "שוֹאוּ" גדוש ועמוס – אלא מינימליזם בטעם טוב, כשכל תנועה מדודה, מדוייקת ומכבדת את הטקסט והמילה…..  והמֶלודיות שלו, המוסיקה שהילחין , שאיפשרה למילים ולמֶסר – להדהד בזיכרון של קהל מתגמל ואוהב בעולם כולו…..

ויואב גינאי, המשורר, איש התרבות, מגיש תוכנית התרבות בגלי צהל, ומנהל מחלקת התרבות בטלויזיה הישראלית בעבר פרסם בקיר הפייסבוק שלו את הטקסט הקצר הזה שממנו נודע לי בתדהמה ששארל אזנבור מת.

"בן 94 וצעיר נצחי.
שארל אזנבור – יהי זכרו ברוך".

ותחת הטקסט הוסיף קישור לשיר המהפכני לזמנו של אזנבור Comme ils disent, על הרגשות האנושיים והחיים העצובים של ההומו הטרנסווטיסט שגר עם אמו, וחולם על אהבה.

קריירה נדירה מעל 80 שנה: גם בגיל 90 מילא אולמות בהופעותיו בעולם, חלם להופיע בגיל 100

אזנבור היה חיית במה, שביצע את שיריו בכשרון דרמטי מעורר הזדהות והערצה. הוא לא היה רק זמר, בראש ובראשונה הוא היה כותב שירים, הוא גם היה גם מוסיקאי נפלא שהלחין את שיריו, הוא היה גם שחקן שהופיע במחזות וסרטים. במרכז כל שיר שלו היו טקסטים מרגשים אישיים ואוניברסליים, שהפיצו את השפה הצרפתית בכל העולם.

כאמן במה אהוב הוא ידע לתקשר עם הקהל ולכבוש את ליבו. הוא שיחק בלמעלה מ-90 סרטים, הופיע ב-94 מדינות, שר ב-8 שפות, כתב כ-1,300 שירים, הקליט כ1,400 שירים, ומכר למעלה מ-180 מיליון תקליטים. 

שיריו מרעידי הלב, התקבלו באהבה ובהתרגשות, והופעותיו שמילאו אולמות בכל העולם גם בגילו המתקדם זכו להצלחה ענקית. אפשר לומר שאזנבור היה הקול של צרפת בעולם. לימים הוא היה פעיל הומניטרי שהתגייס לסייע לקרבנות  אסונות טבע, והפך לדיפלומט שייצג את מולדת הוריו ארמניה. 

אזנבור זכה בפרסים ובעיטורי הכבוד היוקרתיים ביותר  במדינות רבות ביניהן: צרפת, ארמניה, בלגיה, קנדה, ישראל, ארצות הברית.

אזנבור היה מהפכן. הוא לא הסס לכתוב שירים על נושאים רגישים שהיו טאבו בזמנו. על נישואין במשבר, הומוסקסואליות, על בדידות, על ייאוש, וביטויים גבריים של רגשות.

ב-2001 אזנבור קיבל את עיטור הכבוד היוקרתי הלאומי של צרפת. יחד עם אמנים צרפתיים הוא קרא לציבור לשיר את ההמנון הצרפתי בקמפיין נגד ז'אן מארי לה-פן הידוע בדעותיו נגד מהגרים בצרפת. "אילו לה-פן היה קיים בתקופת הורי שהיגרו לצרפת, אני לא הייתי יכול להיוולד בצרפת" – אמר אזנבור באותה תקופה.

המוסיקה המיוחדת שלו וקריירת הקולנוע שלו כשחקן נשאה את שמו אל שדירת התהילה של הוליווד, על המדרכה המפורסמת של לוס אנג'לס הוטבע כוכב שמנציח את שארל אזנבור.

  לאחר מותו הפך הכוכב על המדרכה למוקד הזדהות ואבל על מותו, וכוכבי הולוייווד שאהבו את האמן הטוטאלי שנתן את כל נשמתו על הבמה, מניחים פרחים ונרות ליד הכוכב האישי שלו.

אזנבור נולד בשנת 1924 בסן ז'רמן דה פרה בפריס. הורים נמלטו מזוועות רצח העם בארמניה ארץ מולדתם והתחילו חיים חדשים בבירת צרפת.

אביו הזמר, שבעבר היה שף  של הצאר ניקולאי השני, ואימו השחקנית היו מופיעים במסעדות עד שפתחו את המסעדה הקווקזית המשפחתית שלהם בפריס, שבה המשיכו להופיע. שארל הילד הקטן נחשף לעולם הבמה כבר בגיל צעיר מאוד. בגיל תשע  הוא התחיל לשיר ולהופיע על הבמה בעידוד הוריו תחת השם אזנבור תוך שהוא נוטש את בית הספר.

הקשר הישראלי : קשר חם לעם היהודי ולמדינת ישראל

  לשארל אזנבור היה קשר חם לעם היהודי ולמדינת ישראל. במהלך הכיבוש הגרמני של צרפת במלחמת העולם השניה אזנבור ומשפחתו שגרו ברובע המארה בפריז הסתירו בביתם יהודים ונרדפים אחרים על ידי הנאצים, תוך סיכון חייהם. שארל אזנאבור ואחותו אאידה קיבלו את אות פרס ראול ולנברג על פעילות משפחתם להצלת יהודים על פעילותם להצלת יהודים בתקופת השואה מיד נשיא המדינה ראובן ריבלין.

בין הפרסים הרבים שקיבל היה גם פרס סקופוס היוקרתי, מטעם אגודת הידידים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

כמה משיריו תורגמו לעברית וקיבלו גירסאות עבריות. ביניהם: "באביב את תשובי חזרה"  "Au printemps tu reviendras", בביצוע להקת הנחל,   שירו "She" זכה לתרגום של אהוד מנור  ולביצוע של מתי כספי באלבומו "את האשה שלי". אזנבור גם מופיע בקליפ שצולם לשיר הזה.  השיר  "Comme ils disent"  המספר במקור הצרפתי על גבר הומו בארון שמופיע בלילות כמלכת דראג  בוצע כפינאלה במופע הדראג "פיאות קדושות" תחת השם "מהו גבר בשבילכם", ולאחר מכן במיני-סדרה "תמיד אותו חלום". השיר בוצע גם תחת השם  "מה תגידו", על ידי איתי טיראן  בערב שנסונים "תחת שמי פריז" בבית הספר למשחק בית צבי. אבי טולדנו ביצע משיריו של אזנאבור במופע "לה בוהם" . אבי טולדנו יצר את המופע "לה בוהם" שבו ביצע משיריו של שארל אזנבור. אזנבור כיבד אותו בנוכחותו בבכורה של המופע בתל אביב.

הוא שר בעברית את "הבה נגילה" בדואט עם אנריקו מאסיאס.

אזנבור תכנן להגיע להופעה נוספת בישראל בשנת 2019 במסגרת סיבוב הופעות עולמי לציון יום הולדתו ה-95.

עם אחינועם ניני (נועה) הוא הופיע בקונצרט המוקדש לשלום באולם נוקיה בתל אביב. בקהל היה גם נשיא המדינה דאז שמעון פרס, שנפגש איתו כבר לפני הקונצרט.

בן המהגרים שעזב את בית הספר בגיל 9 כבש את העולם בכשרון הנדיר ובכריזמה הבימתית שלו

כבר בגיל תשע הופיע אזנבור כשחקן במחזה "שטן קטן" בפריס, ובסרט . בתחילת דרכו הוא גם היה רקדן מקצועי שהופיע במועדוני לילה. הפריצה הגדולה שלו התרחשה כאשר בשנת 1946 אדית פיאף שמעה אותו שר והזמינה אותו להצטרף אליה למסע ההופעות שלה בצרפת ובארצות הברית. הוא כתב לה שירים ושימש כזמר שפתח את ההופעה של אדית פיאף במועדון המולין רוז' הפריזאי.  פיאף היתה ההשראה הראשונית שנתנה לו את הכיוון ודחפה אותו להתפתחות האמנותית כזמר עצמאי, שמבצע את השירים שהוא כותב. 

טקסטים גאוניים וחודרים ללב שמדברים על החיים 

 המילים בשירים של אזנאבור ציירו את החוויות שלו כילד שידע מחסור וסיפרו על חוויותיו כנער להורים פליטים ומהגרים .

בין שיריו המפורסמים:   Ne dis rien ,  Yerushalaïm,  Les deux guitares ,  Il faut savoir, Non, je n'ai rien oublié , La mamma ,  L'amour c'est comme un jour ,  Mon amour ,    Je t'attends,    Toi et Moi, She, Que C'est Triste Venise, Yesterday When I Was Young, La Bohème ועוד.

במהלך למעלה מ-80  שנות קריירה בינלאומית הוא הקליט יותר מ-1,400 שירים בשמונה שפות שונות. 

צבע הקול המיוחד של אזנבור המוגדר כטנור מגיע גם לגוונים עמוקים של באריטון. כמי שהקליט שירים ב-8 שפות, יש ברפרטואר שלו  לפחות שיר ארמני אחד, שכתב המשורר הארמני בן המאה ה-18, סאייט נובה. כמו עוד שיר פופולרי נוסף בארמנית. את השיר היפהפה על ונציה העצובה    Que C'est Triste Venise  הוא שר בצרפתית איטלקית, ספרדית, אנגלית, וגרמנית.

בשנות ה-70 זכה אזנבור להצלחה בבריטניה  בזכות שירו "She" . השיר באנגלית הפך להצלחה מסחררת  והגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים באנגליה במשך 14 שבועות רצופים.  "She" גם זכה לביצוע של אלביס קוסטלו כפסקול שליווה את פתיחת הקרדיטים לסרט נוטינג היל.

שירים נוספים באנגלית שהלהיבו את העולם האנגלוסקסי היו: Dance in the Old Fashioned Way  ו- Yeaterday I was young  . 

תהילה עולמית ודואטים מרגשים עם גדולי הזמרים בעולם

גם בגיל 90 הוא המשיך למלא אולמות ואיצטדיונים בהופעותיו ברחבי העולם. והמשיך לכתוב שירים על חייו, על העצב ועל השמחות, על אהבה ועל יאוש, וגם על אשתו השוודית כשחגגו 50 שנות נישואין.

אזנאבור הופיע בפני נשיאים, מלכים ואפיפיורים ובאירועי צדקה הומניטריים לגיוס כספים לסיוע לנפגעי אסונות טבע. הוא הקים קרן סיוע לנפגעים אחרי רעידת האדמה בארמניה.

הוא מונה להיות שגריר ארמניה בשוויץ, כמו גם נציג ארמניה באירגון האומות המאוחדות בז'נבה.

 לאזנבור היו שיתופי פעולה מרגשים עם מיגוון ענק של זמרים נודעים. הוא ביצע דואטים נדירים עם אדית פיאף, פרד אסטר, פראנק סינטרה, אנדריאה בוצ'לי, בינג קרוסבי, ריי צ'ארלס, בוב דילן, שהכתיר את אזנבור בתואר "הזמר המבצע הגדול ביותר שאי פעם ראיתי בחיי". דאסטי ספרינגפילד, ליזה מינלי, אלטון ג'ון, דלידה, סרז' גינסבורג, פטולה קלארק, מיריי מאתייה, וחוליו איגלסיאס.  הוא הוציא אלבום של דואטים עם חבריו הטובים מהקריירה הארוכה שלו בתעשיית המוסיקה, האלבום כולל את סלין דיון, סטינג, פול אנקה, פלסידו דומניגו ורבים אחרים.

גם גדולי זמרי האופרה אהבו לשיר איתו. לוצ'יאנו פאוורוטי הופיע איתו עם האריה המצמררת "אווה מאריה" . אחד מחבריו הטובים היה זמר האופרה הספרדי פלסידו דומניגו, שביצע שירים של שארל אזנבור בגרסאות בספרדית ובצרפתית, והם אף הופיעו יחד .

ליזה מינלי (בתם של השחקנית האגדית ג'ודי גאלנד והבמאי ההוליוודי וינסנט מינלי) שפגשה את אזנבור בעודה נערה, בהיותו בשנות ה-40 שלו, הלכה בעקבותיו לפריז. בראיון לתקשורת בעבר היא אמרה: "הוא באמת לימד אותי כל מה שידעתי על לשיר. כמה כל שיר הוא כמו סרט אחר". אזנבור ומינלי נותרו ידידים קרובים במשך שנים ארוכות גם לאחר שהופיעו יחד".  ביום מותו של אזנבור העלתה ליזה מינלי בקיר הפייסבוק שלה צילום שלה ושל שארל אזנבור מחובקים מחייכים ומאושרים. וכך היא כתבה בפוסט:

  Charles was my mentor, my friend, my love… I will miss himforever…
Love, Liza”

קריירה קולנועית: אזנבור שיחק ביותר מ-90 סרטים החל מגיל 9 כילד. 

קהל המעריצים של אזנבור נפרש  בכל העולם הודות למשחקו בסרטו של פראסואה טריפו "לירות בפסנתרן", שהזניק אותו לתהילה עולמית מחוץ לצרפת, כמו גם ההצלחה המסחרית הענקית שלו באמריקה, וקהל האוהדים הנאמנים שלו בארמניה מולדת הוריו.

במסגרת הקריירה הקולנועית שלו הוא גם הופיע בתפקיד סוחר הצעצועים היהודי בסרט זוכה האוסקר "תוף הפח" , שעובד לפי ספרו של גינתר גראס.

 אזנבור הופיע גם בסרטו של אטום אגויאן מ-2002 "אררט".  הסרט עוסק ברצח העם שטבחו התורכים במיליון וחצי ארמנים בשנת 2015 בתקופת האימפריה העותמנית.

הסרט זכה לפרסים בפסטיבלים בקנדה, ארמניה רבים, וכן לפרס דן דויד הישראלי שהוענק לסרט על ידי ממשלת ישראל על שימור יצירתי של העבר.

אזנבור: בראיון כנה על עיסוקו וחולשותיו

אזנבור הסתייג מהגדרתו כזמר, על אף העובדה שבמשך עשרות שנים השירים שלו היו לפידים שעכשיו מקובעים עמוק בלקסיקון הצרפתי. " אני כותב שירים, שלפעמים גם מבצע את השירים שכתב" , היתה ההגדה המועדפת לעיסוק שלו. בעיניו הדבר החשוב ביותר בשיר הוא המילים.  המוסיקה והביצוע רק מסייעים להעביר את המסר של הטקסט הכתוב.

"מה הן החולשות שלי? הקול שלי, הגובה שלי, התנועות שלי, ההעדר של חינוך וידע של תרבות, הכנות שלי, או אולי היעדר אישיות". – כך כתב בביוגרפיה שלו האיש הנמוך שגובהו הוא 1.60.

הקול שלי? אינני יכול לשנות זאת. המורים שהתייעצתי בהם קבעו פה אחד שאסור לי לשיר, אבל למרות הכל אני המשכתי לשיר עד שגרוני ניחר".

ארמניה אהובתי 

אזנבור מעולם לא שכח את השורשים הארמניים שלו. הוא הקים את קרן אזנבור וארמניה , אירגון ללא מטרת רווח , אחרי רעידת האדמה המזעזעת שפקדה את ארמניה ב-1988.

לאחר שהשתחררה מהמשטר הסובייטי אזנבור ביקר בקביעות בארמניה. הוא מונה להיות שגריר לפעילות הומניטרית ב-1993 ושימש כשגריר ארמניה בסוכנות התרבות של אונסקו באום. כן הוא מונה להיות שגריר ארמניה בשוויץ בשנת 2009.

בעודו בחייו הוקם בירבאן הבירה בית אזנבור המשמש כמוזאון לזמר הנערץ שהוריו עקרו מארמניה.   פסל שארל אזנבור הוצב בככר מרכזית על שמו של כוכב המוסיקה כיכר אזנבור בעיר הארמנית  גיומרי.

בשנת 2006 הופיע אזנבור בקונצרט ענק בירבאן בירת ארמניה, בהשקת עונת התרבות ארמניה צרפת. שם המופע היה " Arménie mon amie . בשורה הראשונה של הקהל ישבו נשיא ארמניה רוברט קוחאריאן ונשיא צרפת דאז ז'אק שיראק.   באותה שנה שר אזנבור את שיר הקינה המצמרר "אווה מאריה" בנוכחות האפיפיור שהגיע לאנדרטת ההנצחה השואה הארמנית להשתתף ביום הזכרון למליון וחצי הנרצחים ברצח העם האכזרי שבוצע בארמניה.   

כבן להורים שנמלטו מן הטבח בארמניה מולדתם, אזנבור תמיד נהג לומר "הארמנים הם תמיד בתוך ליבי ובתוך דמי". אזנבור היה אמור להתלוות לנשיא מקרון כאורח כבוד בוועידת הפסגה של המדינות הפרנקופוניות שתערך בארמניה בין ה-10-11 לאוקטובר החודש.  כעת, לאחר מותו, ימים אלה יהפכו לימי אבל לאומיים בארמניה.

המוני אבלים הניחו פרחים והדליקו נרות במרכז התרבות ובכיכר על שם אזנבור בגיומרי. הפרלמנט הארמני עמד לדקה של דומיה לכבוד הזמר.

המוני אבלים הניחו פרחים והדליקו נרות במרכז התרבות ובכיכר על שם אזנבור בגיומרי. הפרלמנט הארמני עמד לדקה של דומיה לכבוד הזמר.

נשיא צרפת עמנואל מקרון ספד לאזנבור : "צרפתי שורשי, מחובר למקורות הארמניים שלו, מוכר בכל העולם. שארל אזנבור ליווה שלושה דורות בשמחות ובכאב. יצירות המופת שלו, קולו וכשרונו הייחודי יישארו הרבה אחריו"

מוות פתאומי ובלתי צפוי

כוכב השאנסונים הצרפתי שארל אזנבור מת ב-1 לאוקטובר 2018 בעיירה מורייה Mouries בדרום צרפת. קולו החם של הזמר הצרפתי שהוכתר כאמן הבמה והזמר המבצע הגדול ביותר של המאה העשרים נדם.

אזנבור נמצא בחדר האמבט בביתו שבמורייר בדרום צרפת ללא רוח חיים. מימצאי בדיקה לאחר המוות קבעו כי הוא מת כתוצאה מכשל לבבי, וקשיי נשימה.

אזנבור היה אמור לצאת למסע הופעות בצרפת ובשווייץ בנובמבר השנה. כן היה אמור לבקר בישראל ביוני 2019, לחגוג את יום הולדתו ה-95.

אזנבור, שהיה פעיל עד הימים האחרונים בחייו, ציפה לחיות לפחות עד גיל 100. רק לאחרונה הוא היה במסע הופעות ביפן. ההופעה האחרונה של שארל אזנבור היתה ב – NHK Hall טוקיו , יפן. בשל פציעה ושבר בזרועו הוא נאלץ לבטל את מסע ההופעות ביפן .

אזנבור שהיה אמור להצטרף בשבוע הבא לנשיא צרפת עמנואל מקרון לארמניה במסגרת וועידת פיסגה פרנקופונית, הביע מישאלה שהוא רוצה לנשום את נשימתו האחרונה על הבמה.

אזנבור ינוח על משכבו בבית הקברות במונטפורט ל'אמורי, בחלקת המשפחה במנזר מן המאה השתים עשרה. עתה הוא הצטרף למקום שבו טמונים הוריו מישה וקנאר  ובנו פאטריק שמת בגיל 25.

 .ראיון אחרון לטלוויזיה הצרפתית

רק ביום שישי האחרון, כמה ימים לפני מותו,  אזנבור סיפר לטלויזיה הצרפתי שלמרות שאשתו השוודית יולה היתה רוצה שהוא יפסיק את ההופעות שלו. "אני הייתי שמח מאוד למות על הבמה". "אני תמיד רוצה להתקדם הלאה" אמר הטרובדור של השירה הצרפתית, שמנסה לכתוב שיר חדש כל יום. כל מה שאני יכול לעשות זה לחיות, ואני חי כשאני על הבמה. אני שמח להיות שם ואתם יכולים לראות זאת. " הוא אמר.

בשבוע שחלף אזנבור נפרד מאיתנו לאחר שעשה זאת בדרכו. הוא הפך לאגדה בעודו בחייו, למרות כל התנאים הבלתי אפשריים שעמדו כנגדו בתחילת הדרך.