Skip to content

לראשונה: ישראל חברה במועדון המצומצם של "חזית המדע" בארה"ב

מדענים ישראליים מצטיינים יוכלו להשתתף בסימפוזיונים היוקרתיים של "חזית המדע" – מועדון שאליו השתייכו עד היום רק סין, אנגליה, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה ויפן. יותר מ-4,500 חוקרים צעירים השתתפו עד כה בסימפוזיונים. 136 מהם נבחרו לחברים באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ועוד עשרה זכו בפרס נובל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מדענים ישראליים מצטיינים יוכלו להשתתף בסימפוזיונים היוקרתיים של "חזית המדע" – מועדון שאליו השתייכו עד היום רק סין, אנגליה, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה ויפן. יותר מ-4,500 חוקרים צעירים השתתפו עד כה בסימפוזיונים. 136 מהם נבחרו לחברים באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ועוד עשרה זכו בפרס נובל

מאת צבי זינגר

שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין האקדמיה הלאומית האמריקאית: מדענים ישראליים מצטיינים יוכלו להשתתף בסימפוזיונים היוקרתיים של "חזית המדע" – מועדון שאליו השתייכו עד היום רק שבע מדינות.

בעקבות ביקור נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון, באקדמיה האמריקאית למדעים, סוכם לראשונה על שיתוף פעולה ייחודי ויוקרתי עם תכנית הסימפוזיונים "חזית המדע" ע"ש קאוולי, הפועלת באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב. השותפות תחזק באופן משמעותי את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי בין חוקרים מארה"ב ומישראל. סדרת הסימפוזיונים החדשה תנוהל ע"י האקדמיה האמריקאית והאקדמיה הישראלית ותמומן על ידי קרן קאוולי ושתי האקדמיות.

בתמונה, נשיאי האקדמיות למדעים של ארה"ב וישראל בטקס חתימת ההסכם השבוע בארה"ב (מימין לשמאל): נשיא האקדמיה לרפואה- פרופ' הארווי פיינברג, נשיא אקדמיה הלאומית להנדסה – פרופ' צארלס מ. וסט, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים- פרופ' רות ארנון ונשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית - פרופ' ראלף ג'' סיסרון. (תצלום - באדיבות האקדמיה הישראלית למדעים)
בתמונה, נשיאי האקדמיות למדעים של ארה"ב וישראל בטקס חתימת ההסכם השבוע בארה"ב. מימין לשמאל: נשיא האקדמיה לרפואה- פרופ' הארווי פיינברג, נשיא אקדמיה הלאומית להנדסה – פרופ' צארלס מ. וסט, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים - פרופ' רות ארנון ונשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית - פרופ' ראלף ג'' סיסרון. (תצלום: באדיבות האקדמיה הישראלית למדעים)

סדרת הסימפוזיונים תאפשר למדענים מצטיינים מישראל בשלבים המוקדמים של דרכם המקצועית (עד גיל 45) לחלוק רעיונות ולבנות רשתות לאומיות ובין-לאומיות, שישמשו אותם בהמשך דרכם. ישראל היא המדינה האחרונה המצטרפת לסדרת הסימפוזיונים הדו-לאומיים למדענים צעירים שקיימה האקדמיה האמריקנית ובהם סין, אנגליה, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה ויפן. יותר מ-4,500 חוקרים צעירים השתתפו עד כה בסימפוזיונים. 136 מהם נבחרו לחברים באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ועוד עשרה זכו בפרס נובל.

הסימפוזיונים האמריקאיים-ישראליים יתקיימו אחת לשנתיים בארה"ב ובישראל לסירוגין, וישתתפו בהם כ-70 חוקרים צעירים בולטים מישראל וארה"ב שיבחרו מאוניברסיטאות, מעבדות ממשלתיות ומהתעשייה הפרטית בארץ ובארה"ב. המשתתפים בישראל ייבחרו על-ידי האקדמיה הלאומית הישראלית ועמיתיהם בארה"ב ע"י האקדמיה הלאומית האמריקאית. הסימפוזיון הראשון יתקיים ב-2013 בקליפורניה.

פרופ' רות ארנון מסרה כי הסימפוזיונים של 'חזית המדע' יציעו גם אינטראקציה ואפשרות לשיתוף פעולה בין חוקרים צעירים מצטיינים מדיסציפלינות שונות משתי המדינות – ובכך יחזקו את הקשרים המדעיים. "המחקר המדעי מתרחב על-פני דיסציפלינות רבות, ושיתופי הפעולה חוצים גבולות מדיניים," אמר נשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית, פרופ' ראלף ג" סיסרון (Cicerone). "הסימפוזיונים מעניקים לחוקרים צעירים מתחומים רבים הזדמנות ללמוד זה על עבודתו של זה, ואנו מתלהבים מיצירת רשתות בין-לאומיות שמאפשרות שיתופי פעולה בין-תחומיים."

האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב היא אגודה פרטית של מדענים ומהנדסים לקידום המדע ולניצולו לשיפור הרווחה הכללית. היא הוקמה ב-1863 בחוק של הקונגרס לייסוד התאגיד, שנחתם על-ידי הנשיא אברהם לינקולן. הנשיא ביקש שהאקדמיה תשמש יועץ רשמי לממשל הפדרלי, בכל עניין שקשור למדע או לטכנולוגיה.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה על פי חוק ב-1961 והיא פועלת כמוקד לאומי של מדע במדעי הטבע ובמדעי הרוח גם יחד. חבריה הם כ-100 מדענים וחוקרים מהבולטים ביותר בארץ. האקדמיה משמשת יועץ רשמי לממשלת ישראל בעניינים הקשורים למדע ולטכנולוגיה, ואחד מתפקידיה העיקריים הוא קידום הקשרים עם אקדמיות למדעים ברחבי העולם. האקדמיה הישראלית רואה בשיתוף הפעולה עם האקדמיה הלאומית האמריקאית ועם הסימפוזיונים של "חזית המדע" את אחד משיאי פעילותה בתחום שיתופי הפעולה המדעיים הבין-לאומיים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן