גברים שתלטנים ונשים כנועות. נושא מוכר? מולייר כתב על כך כבר לפני כמעט 400 שנים את הקומדיה "בית ספר לנשים", החוזרת לבמה של הקאמרי ותיאטרון חיפה. רמי ברוך בתפקיד הגבר המשוכנע שכל הנשים בוגדות בבעליהן
מאת יעל חן
לפני כמעט 400 שנה כתב מולייר, גדול המחזאים הצרפתים, את הקומדיה "בית ספר לנשים" העוסקת במעמד האישה בצרפת של המאה ה-17. ההצגה מועלית כהפקה משותפת של תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי.
"בית ספר לנשים" הועלתה לראשונה בשנת 1662, ובאותה שנה ממש נשא מולייר לאישה את ארמנד בז'ר, שחקנית צעירה ממנו בעשרים שנה. נשים בכלל, ומעמד האישה בפרט, כנראה הסעירו אותו במיוחד, שכן נושאים אלה עומדים במרכזם של מחזות נוספים שלו: "הענוגות הנלעגות", "בית ספר לבעלים" ו"נשים חכמות".
המחזה "בית ספר לנשים" מספר את סיפורו של ארנולף, בורגני עשיר, המשוכנע שכל הנשים בוגדות ומצמיחות לבעליהן קרניים. הוא קונה מאיכרה ענייה את אנייס, בתה בת החמש, ומגדל אותה כשהיא כלואה ומבודדת לחלוטין, מתוך מחשבה שכשתגיע לפִּרקה תהייה לו לרעיה נאמנה, צייתנית וכנועה.
מובן שהעלילה מסתבכת לשמחת הצופים, ועל אף רצונו של גיבור המחזה להמציא חוקים וכללי התנהגות המנחים את האישה כיצד עליה להתנהג בבית ומחוצה לו, זה לא ממש מצליח לו – והנשים עושות לו "בית ספר".
המחזה, בעצם, דן בגברים שתלטנים המנסים לעצב את האישה כפי שהם רוצים לראותה, ובעיקר רוצים להשתיק אותה. הנושא נותר אקטואלי, בעיקר בתרבויות מסוימות, עד עצם הימים האלה.
אבל כמו תמיד, כמעט, האהבה מנצחת את הפחד מפני בגידה ומפני עצמאות האישה. האהבה גוברת על הנוקשות, השמרנות והאפליה הבאות כמסווה לרצון הגברים להישאר בשליטה.
את הקומדיה ביים אודי בן משה, נוסח עברי אלי ביז'אווי, ובתפקיד הראשי רמי ברוך המגלם את ארנולף, לצדו יעל טל, יפתח אופיר, אודי רוטשילד, אלי גורנשטיין, עזרא דגן, אלברט אילוז, רוזינה קמבוס ושחקנים נוספים משני התיאטראות.
הצגה ראשונה במוצ"ש, 17 במארס, בתיאטרון חיפה
עוד בתרבות: אסי דיין הכי קרוב לעצמו