בניו יורק קיימים בניינים ישנים רבים ששוים מבט ואפילו יותר מכך, אך קצת קשה לאתר אותם בים מפלצות המראה הענקיות שהולכות ומתרבות ומסתירות את היופי של הארכיטקטורה הישנה. אבל היות וחלק גדול מהצילום שלי מתבסס על אשליות אופטיות בינהן השתקפויות ניצלתי את מפלצות הזכוכית כדי לצלם דווקא את המבנים המשתקפים בהם.

מבט מעמיק בצילומים הללו משכיח לחלוטין את הבניין שלמעשה צולם,היינו "המראה" עצמה. וחלקם ניתן להפוך ואיש לא יבחין. עד כדי כך חסרי משמעות הם גודרי השחקים מצופי הזכוכית הללו.

מה שמוסיף חן, לפחות לדעתי, לצילומים הללו הוא העובדה שאמנם כל המבנים מצופים זכוכית אבל לזכוכיות מקדם קיעור שונה או אפילו טקסטורה והריאקציה שלהם לאור שונה לחלוטין האחד מהשני.

אוסף הצילומים הללו אמנם הסב לי הרבה נחת, אחרי הכל , זו אהבתי. אבל מצד שני הגעתי אליו מתוך תסכול מחוסר היכולת שלי לצלם את מה ששווה באמת צילום.