"ספרטקוס" יצירתו האפית של הכוריאוגרף האגדי יורי גריגורוביץ' בביצוע תיאטרון מחול יורי גריגורוביץ' קרסנודאר תגיע לארבע הופעות בבית האופרה של תל אביב בחודש הבא. 

תיאטרון הבלט יורי גריגורוביץ' מקרסנודאר יעלה בארץ את ספרטקוס , יצירת המחול האפית המספרת את סיפורו של העבד הרומי שהנהיג את המרד באדונים הרומאים. הגיבור שהתקומם  והצית את המלחמה שנקראה על ידי ההיסטוריון והפילוסוף היוני הרומאי פלוטרכוס, מלחמת הגלדיאטורים או מלחמתו של ספרטקוס. המרד הזה זכור כההתקוממות היחידה שהיוותה סכנה לשלטונם של הרומאים באיטליה.

יצירתו של הכוריאוגרף הנודע כריגורוביץ' היא אחת מיצירות הבלט הגרנדיוזיות ביותר עם עשרות רקדנים וירטואוזים, תפאורות ענק ומאות תלבושות, בביצוע גדול מהחיים על ידי הלהקה הנחשבת לאחת מלהקות הבלט הקלאסי הבולטות בעולם כיום.

גריגורוביץ' העלה את ספרטקוס לראשונה בשנת 1967, בתיאטרון הבולשוי במוסקבה. למוסיקה שכתב המלחין אראם חאצ'טוריאן. לא היתה זו גרסה ראשונה לבלט, אך יצירתו של גריגורוביץ' אותה יצר ארבע עשרה שנה לאחר הגרסה הראשונה היא שהפכה את הבלט ואת המוסיקה לאבן דרך בתרבות הרוסית, ולתפקיד נחשק על יד טובי רקדני הבלט בעולם כולו.

גריגורוביץ' יצר בלט מלא חיות ועוצמה גברית, ספורטיביות וארוטיות המשולב בסיפור אהבה מרגש בין דמותו של ספרטקוס ודמותה של רעייתו פיריג'יה. אחד משיאי הבלט הוא הדואט בין השניים לצליליי האדג'יו של ספרטקוס ופיריג'יה, יצירה שזכה לפופולריות עצומה כשנחברה להיות לנעימת הנושא של סדרת הטלוויזיה האהובה מלפני שנים רבות קו אונידין.

דמותו של העבד המורד ספרטקוס היוותה מקור השראה ליצירות אמנות רבות בתחומים שונים הסופר האורד פאסט כתב את הרומן ההיסטורי "ספרטקוס", עליו מבוסס סרטו עטור השבחים של הבמאי סטנלי קיובריק, בכיכובו של קירק דאגלס. הסרט זכה בחמישה אוסקרים ונחשב עד היום כאחד הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.

הסופר ארתור קסטלר כתב את ספרו "הגלדיאטורים", גם הוא על פי סיפורו של ספרטקוס. מחזהו השני של ברטולד ברכט "תופים בלילה" נקרא בגרסתו הראשונה ספרטקוס, וישנם עוד מספר סופרים ברחבי העולם. כמו כן, נעשו כמה עיבודים לטלוויזיה, מסרט טלוויזיה ועד לסדרה שרצה כמה שנים ואפילו סדרת אנימה-אנימציה יפנית שגיבורה היה ספרטקוס.

במוסיקה נכתבו מספר יצירות בהן ספרטקוס היה הנושא הראשי.  כמובן גם בעולם הספורט כמה ממועדוני הספורט הידועים בעיקר בגוש הקומוניסטי בעבר נקראו על שם ספרטקוס, ביניהם המועדונים ספרטק מוסקבה לכדורגל וכדורסל נשים ומועדון ספרטק סנט פטרבורג ועוד מועדונים נוספים.

אודות הכוריאוגרף יורי גריגורוביץ' 

יורי גריגורוביץ' המציין את שנתו ה- 91, היה במהלך כל מחצית המאה הקודמת שם נרדף לתיאטרון הבולשוי במוסקבה, רקדן כוריאוגרף ומנהל, יצירותיו הפכו לאבן דרך בהיסטוריה של הבלט הרוסי והעולמי.

הוא הגיע לנהל את הבולשוי בשנת 1964.  הפריצה הגדול של גריגורוביץ' היתה בשנת 1957. אז יצר את הבלט "פרח האבן" למוסיקה של חאצ'טוריאן וזכה להכרה בכל רחבי ברית המועצות. אחר כך יצר את הבלט אגדת האהבה שהיה מבוסס על סיפרו אהבה פרסי.  יצירתו הראשונה בבולשוי היתה "מפצח האגוזים", הוא נטל את הבלט שנחשב לאגדת ילדים והפך אותו למשל פילוסופי.

הרקדנים הראשיים היו ולדימיר וסילייב ויקטרינה מקסימובה, וכרקדנים מחליפים נטליה בסמרטנובה, ומיכאיל לברובסקי. הארבעה כונו מייד רקדני הדור של גריגורוביץ', ובסמרטנובה הפכה לרעייתו. הם העלו את הבלט הקלאסי לשיאים חדשים.

נקודת השיא של  שיתוף הפעולה ביניהם היה הבלט ספרטקוס. גריגורוביץ' למורת רוחו של חאצ'טוריאן ערך שינויים במוסיקה, והליברטו של הבלט, ערך מחדש את המוסיקה שינה את סדרה והדגיש את מערכת היחסים והמאבק בין השליט לעבד. ויצר יצירה שהיו בה אלמנטים ספורטיביים רבים בשילוב סצינות שהזכירו את יצירותיו של מיכלאנג'לו. גריגורוביץ' זכה במהלך הקריירה ארוכת השנים שלו בעשרות פרסים ועיטורים בברית המועצות ובעולם כולו.

 לצפייה בקטע מתוך המופע: https://youtu.be/awxUvWiklyU

לאחר ספרטקוס יצר את איוואן האיום ואת עידן הזהב, וגירסאות משלו לבלטים הקלאסיים. 30 שנה לאחר שנכנס בשערי הבולשוי, בשנת 1995 נאלץ גריגורוביץ' לעזוב את הלהקה, איתה היה כל כך מזוהה איתה. אבל הוא המשיך ליצור הוא הקים את להקת הבלט בקרסנודאר כבר בשנת 1992 ( קרסנודאר היא עיר מרכזית לחופי הנהר קובאן בדרום מזרח רוסיה, הנמצאת 150 קילומטר צפונית מזרחית לים השחור).

לאחר שפרש מן הבולשוי הפך למנהלה של הלהקה ששינתה את שמה, והיא נקראית על שמו:  תיאטרון המחול יורי גריגורוביץ קרסנודאר. בלהקה כ- 100  רקדנים והיא מרבה להופיע על הבמות הבולטות ברוסיה ומוזמנת להופיע בכל רחבי העולם.

למרות גילו המתקדם מרבה גריגורוביץ' לעבוד ולהעלות את יצירותיו בלהקות שונות ברחבי העולם. בשנה שעברה קיים תיאטרון הבולשוי מחווה מיוחד לאמן הדגול שהיה לשם נרדף למוסד המוסקבאי החשוב.

 מועדי ההופעות בבית האופרה של תל אביב

יום חמישי 13/12 בשעה 20:00

יום שישי 14/12 בשעה 13:00

שבת 15/12 בשעה 14:00

שבת 15/12 בשעה 21:00

ניתן להזמין כרטיסים באתר האופרה הישראלית או בטלפון 036927777 או דרך קופת בראבו *3211