כל מי שחיפש עבודה מכיר את הבעיה. אתם שולחים עשרות אם לא מאות קורות חיים, רק כדי לקבל מעט מאוד תשובות, אם בכלל. מהצד השני, חברות גיוס כח אדם טובעות בים של פניות.

משרה של אחת מהחברות הגדולות במשק, המפורסמת בלוחות הדרושים, יכולה לקבל בממוצע 1500 פניות ביום! אם חברה מחפשת 20 משרות, צריך להכפיל את המספר הזה ב-20. כלומר, 30,000 פניות ביום, שצריכות לעבור סינון מדוקדק.

חברת Noviopus הוקמה על ידי גלעד פדרמן במטרה לתת מענה לבעיות אלה, ולייעל את תהליך הגיוס והמיון. החברה פיתחה מנוע חיפוש מתוחכם, אשר הוגש לרישום פטנט.

מדובר בטכנולוגיה חכמה, המשלבת ניתוח מידע (Big Data) ממקורות מידע רבים ובינה מלאכותית (Artificial Intelligence). המערכת לא מצריכה התקנה או הטמעה, והגישה אליה היא מהאינטרנט.

המערכת של Noviopus מנהלת את תהליך גיוס העובדים מתחילתו ועד סופו באופן אוטומטי: החל מקליטת מועמדים למערכת מלוחות הדרושים, דרך עיבוד הנתונים וניתוחם באופן מעמיק ואיכותי, סינון, דירוג לפי רמת ההתאמה של המועמדים וזימון מועמדים לריאיון. כל זאת בשיתוף, וניהול משימות אוטומטי של כל הגורמים הרלוונטיים בארגון או מחוצה לו.

למי המערכת מתאימה במיוחד? לעסקים קטנים המתקשים לעמוד בעלויות הגבוהות של הפתרונות הטכנולוגיים, הקיימים כיום בשוק.

המערכת של  Noviopus מתאימה לכל גודל עסק, ומשתלמת במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, המעסיקים בין מספר עובדים, לכמה עשרות בודדות או מאות עובדים. לדוגמא: משרד שמחפש מזכירה, מפעל שמחפש עובדים, חנות שמחפשת מוכרים, חברות הייטק וסטארטאפים, שמחפשים אנשים טכנולוגים ועוד. אם עד היום לא היתה לעסקים כאלה אפשרות להיעזר בטכנולוגיה לסינון וגיוס עובדים, הרי שכעת המערכת החכמה מהווה כלי להמונים.

גלעד פדרמן, מנכ"ל החברה, כיהן בעבר כסמנכ"ל חברת ג'ובנט, כיועץ ארגוני ומגייס עובדים בארה"ב. פדרמן, אם כן, מכיר היטב את אתגרי השוק במיון עובדים.

"גם עבור חברות כח אדם גדולות, מיון העובדים מהווה אתגר מהותי", הוא אומר. "מערכות הסריקה הקיימות היום הן דרך ישנה למיון, מאחר והן מבוססות על מילות מפתח. החברה המחפשת צריכה לבנות 'צייד' לכל משרה, ולהגדיר מה המילים שחברת כח האדם צריכה לחפש. כשאתה מחפש מילים מסוימות בכל המסמכים, התהליך הוא איטי ולא תמיד נכון.

"בארה"ב למשל, יש האקרים, השותלים במסמכים מילים, רק כדי שיעברו את הסריקה האוטומטית, וכך מגיעים לראיונות אנשים לא מתאימים. בארץ זה אמנם פחות נפוץ מאשר בארה"ב, אבל עדיין המיון מאוד קשה.

"בדרך כלל חברה, המחפשת עובדים, מבקשת למיין ולהעביר לה 20-30 קורות חיים ביום למשרה. זה יכול להצריך מחלקה של מגייסות, הנאלצות לעבור על מאות קורות חיים ביום. זה מאוד משעמם. המגייסות עשויות לאבד סבלנות ולאבד מאיכות המיון. פה נכנס המחשב. המחשב לא משתעמם, והוא לא צריך הפסקת קפה וסיגריה…

לדברי פדרמן יתרונה של המערכת, אותה פיתחה Noviopus, הוא הבינה המלאכותית, המבינה מתוך הטקסט עד כמה המועמד רלוונטי למשרה, ולא רק בגלל שמילה מסויימת מופיעה בטקסט.

הסינון מתבצע כך שמועמדים מתאימים לא ייפלו בין הכיסאות. המערכת גם מסדרת את המועמדים על פי סדר רלוונטיות, כך שמעסיק מוצא בראש הרשימה את אלה המתאימים לו ביותר.

"בעזרת Noviopus, הכל קורה בפשטות ובאופן אוטומטי מממשק המערכת, כך שאף מועמד לא הולך לאיבוד", מבהיר פדרמן. "המגייסים מקבלים תמונת מצב טובה מאוד, המאפשרת להם לקבל החלטות מדויקות בנוגע למועמדים המתאימים ביותר. כל מי שגייס פעם עובדים, מבין שזהו הבדל משמעותי לעומת המצב הקיים.

"בקרוב מאוד גם נוכל לומר למועמד היכן נמצאת הבקשה שלו", אומר פדרמן. "כיום מועמד שולח קורות חיים ל-100 משרות ולא מקבל תשובה. הלחץ מתחיל להשפיע, הוא מתחיל להתפשר, ואז מתחיל לפנות למשרות פחות מתאימות עבורו.

"הממוצע העולמי כיום למציאת משרה הוא 42 ימי עסקים. בישראל זה 38 ימי עסקים. עם כל החגים ודמי האבטלה שנגמרים, אנשים נכנסים מהר לפאניקה כשהם לא מקבלים תשובות.

"בוואטסאפ יודעים מה קורה עם ההודעה ששלחנו בעזרת ה'וי' הכחול. אז גם אם אין תשובה, לפחות אנו יודעים שההודעה התקבלה. זה גם מה שהמערכת שלנו תיתן. מועמד יוכל לדעת אם הוא עדיין מתקדם במסלול הגיוס או לא. נוכל לתת לו תקווה".

כיום כבר רשומות כ-500 חברות במאגר של Noviopus, והחברה פתחה משרד נוסף בארה"ב. על מקורות ההון לפעילות החברה מספר פדרמן: "גיוס עובדים זה לא תחום סקסי. זה לא סייבר או VR. ההצעות שקיבלנו מקרנות הון סיכון לא היו כל כך כדאיות, לכן הלכנו על גיוס כספים באופן מעט שונה. קיבלנו סכומים לא גבוהים, אבל ממספר משקיעים פרטיים קטנים. יש לנו כ-30 בעלי מניות ובעזרתם גייסנו קרוב למיליון דולר".

ממבט ראשון הפתרונות שמציעה Noviopus הן למעסיקים והן לעובדים, נראים מבטיחים. ומי יודע, אולי עם שכלול גיוס ומיון העובדים יפחת גם הלחץ ממחפשי העבודה, והצורך להתפשר על רמת המשרות.