Skip to content

רוקדים יום הולדת 80 לרנה שינפלד עם "לביאה" ו"את כל הכוכבים"

"ליום הולדתי ה-80 הענקתי לעצמי מתנה: ריקוד חדש בשם "לביאה"... אומרת רינה שינפלד ששבה מפריז לאחר הופעתה באופרה פאלה גארנייה ב"ברניקי". שתי בכורות למלכה האם של המחול הישראלי ולהקתה בערב נדיר במוזאון תל אביב ב-24/1/2019.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

רנה שינפלד ולהקתה מציגים שתי בכורות בערב אחד לציון יום הולדתה ה-80 של הכהנת הגדולה של המחול הישראלי. היצירה "לביאה" – בין תמימות לעורמה, בין רכות לנוקשות, בין האצילי לפראי , מופע סולו של רנה שינפלד בהגיעה לגבורות.    "את כל הכוכבים" – אני, אתה, את, הוא, אתם אנחנו הם, כולנו ביחד? – בביצוע הרקדנים היוצרים בלהקת תיאטרון המחול של רנה שינפלד. 

"לביאה" - וואבי סאבי במחול. כבוד לגוף המזדקן. רנה שינפלד רוקדת עם מסכה וחוגגת יום הולדת 80 בשתי בכורות במוזאון תל אביב. צילום: נטשה שחנס

רנה שינפלד על ריקוד הסולו שלה "לביאה" 

"ליום הולדתי ה-80 הענקתי לעצמי מתנה: ריקוד חדש בשם 'לביאה'. אין מתנה יפה מזו עבורי – להשמיע קול אישי באמצעות טביעת האצבע שלי, הריקוד, שגדל וצמח איתי במשך השנים" – אומרת רנה שינפלד בקיר הפייסבוק שלה על היצירה "לביאה".

מתנה ליום הולדת 80. רנה שינפלד לאחר חזרתה מהאופרה שלומית בפריס מתיישבת ויוצרת את "לביאה" ואת "כל הכוכבים". צילום: נטשה שחנס

"לאחר השתתפותי באופרה 'ברניקי' בפאלה גרנייה בפריז שבתי לתל אביב ולא יצאתי מהסטודיו. בפתחו של העשור התשיעי לחיי רקמתי את המופע החדש אשר מאפשר לי להתבונן על העולם מנקודת מבטה של הלביאה ושלי". היא מספרת.

"ביני לבין מסכת האריה נרקמה אהבה ממבט ראשון. כשאני עוטה את מסכת האריה אני מגלמת את דמותה של הלביאה בכל רמ"ח איברי, גופי משועבד לרצונותיה ומרותה ואני חשה שתפקידי לדבר אותה, להסביר אותה, לרקוד אותה כך שתובהר היטב, ושהצופה יצליח להבין אותה. מאז התחילו החזרות למופע אני רוקדת כל יום כמו לביאה, הופכת כל בוקר לאריה." – אומרת רנה שינפלד בקיר הפייסבוק שלה על היצירה "לביאה" מלכת החיות שמהווה עבורה מוזה והשראה ליצירה הזו.

ביני לבין מסכת האריה נרקמה אהבה ממבט ראשון. אדם - חיה. מתוך "לביאה" - רנה שינפלד. צילום: נטשה שחנס

ההתבוננות, בהבעות פניו של האריה מביאה אותנו למחוזות נפלאים בנפש. ריקוד חדש, חיים חדשים, תנופה חדשה, נגיעות בעבר ובהווה וציפייה לעתיד. שילוב של זכרונות ותצפיות וציפיות. האריה – פניו מביעות מתמימות שובה לב לחוכמה של איש זקן, עוברת מצחוק לבכי, מכעס לכאב. מרכות לנוקשות ובעיקר סבלנות, אמונה, שקט פנימי, רוגע והמתנה. להשמיע קול אישי בגילי כשריקוד הוא טביעת האצבע שלי, מיוחד לי. לשתף פעולה, לתקשר, להתייחס לאחר, כדרך הבעה, כתגובה וכהעברת מסר וידע. לגלות משהו אמיתי, קונקרטי וגם משהו נסתר, מוחבא.

את מסכת האריה, אשר היוותה השראה ל'לביאה', מופע המחול החדש שלי, הבאתי עמי מהמזרח הרחוק כמתנה לנכד שלי. שנים לאחר מכן, כשביקרתי בחדרו, מצאתי את מסכת האריה תלויה על הקיר, מביטה בי כמבקשת שארקוד איתה ריקוד. ברשות הנכד, אימצתי את המסכה ומאז אני עוטה את דמותה של הלביאה בתנועה שלי.

הגוף מבטא את כל הדיסוננסים בדמות הלביאה: בין תמימות לערמה, בין רכות לנוקשות, בין האצילי לפראי. מתוך "לביאה". צילום: נטשה שכנס

הבעות פניה של הלביאה מביאות אותנו למחוזות נפלאים בנפש- במופע המחול הנושא את שמה, מבטא הגוף את כל הדיסוננסים הטמונים בדמותה של הלביאה: בין תמימות לעורמה, בין רכות לנוקשות, בין האצילי לפראי." –  חושפת שינפלד משהו על סיפור מסיכת האריה.

"כשאני עוטה את מסכת האריה אני מגלמת את דמותה של הלביאה בכל רמ"ח איברי" –  רנה שינפלד.      צילום: נטשה שחנס

לינק לקליפ "לביאה"

https://drive.google.com/open?id=1rMc4XOqjH3i8_zSDyuJrCN4ZzQSfKZg3

  מופע המחול לביאה –  רקדנית וכוריאוגרפית: רנה שינפלדמוסיקה: ג'ון קייג', דיויד דרלינג,       פתיחה וסיום: ג'ואנה עופר,   חפצים: מסכה (של אריה), נוצות, כסאות, חול, אבנים, פרחים, תול ומקלות. השילוב של תנועה, חפצים, מוסיקה ושירים נותן לערב את המשמעות והצבעים המיוחדים לו.

"את כל הכוכבים": יצירה חדשה של רנה שינפלד בביצוע רקדני הלהקה

הריקוד חוקר את הנושא – אני, אתה, את, אתם, הם, היא, הוא, אנחנו, כולנו, ביחד. החיפוש אחר נקודות ההשקה בין העצמי לבין הביחד.  הרקדנים שרים ורוקדים למוסיקה של באך, ולשיריהם של לאה גולדברג וחנוך לוין ונותנים בטוי לשאלה :"אני", "אתה", "את", "כולנו ביחד"? הרצון ללכת איש איש לדרכו ולהרגיש ביחד  ולבקש את כל הכוכבים.

אני, אתה, את, אתם, הם, היא, הוא, אנחנו, כולנו, ביחד... מתוך "את כל הכוכבים" . הלהקה רוקדת לכוריאוגרפיה של רנה שינפלד. צילום: נטשה שכנס

"באת אלי את עיני לפקוח" שמהווה חלק מהפסקול של הריקוד פותח צוהר לשאלה /לדילמה עד כמה אנו תלויים באחר שיפקח את עינינו, יאיר את דרכינו. האם המפגש בין האני והביחד, לעיתים עד כדי התמזגות, יכול ליצור נתיב חדש שיש בו כוח גדול יותר, תובנה עמוקה יותר. או לחילופין-האם ההקשבה הפנימית, שלעיתים קרובות מעורבת בה הנאמנות העצמית /האישית, היא הדרך.

הריקוד עושה שימוש בשיריה של לאה גולדברג "יזרח האור", "אין אור" ו"באת אלי את עיני לפקוח" בשילוב של תנועה, ריקוד, שירה, מוסיקה ומילה.

 

רקדנים כבני אדם. מתוך את כל הכוכבים.    צילום: נטשה שכנס.

מופע המחול "את כל הכוכבים" – "אני, אתה, את, הוא, אתם אנחנו הם, כולנו ביחד?"

  כוריאוגרפיה: רנה שינפלד. רקדנים יוצרים בלהקת רנה שינפלד: נתנאל גור, אילה יעקב, גיל מרקוביץ, דניז קליין, לנה ריקנר, גו'אנה עופר, נירית עמרני, אהד קלמי, עתליה שגיא. מוסיקה : י.ס.באך, למברנה – באך אפריקה .   שירים: לאה גולדברג וחנוך לוין (באת אלי את עיני לפקח", "ניחוח לילו של הגוף",”, "את כל הכוכבים טמן", "אין אור",).

רנה שינפלד על הלהקה שלה

 אני בונה להקה שמורכבת מבני אדם ולאוו דווקא רקדנים למרות שכולם רקדנים. אבל השאיפה העיקרית שלי, כשאני עובדת עם להקה, להעלות על הבמה בני אדם. בני אדם ולא רובוטים. הרקדנים שלי יוצרים את התנועות של עצמם. לעתים גם את התנועות שלי. אני מאמינה ונותנת מקום לכל אחד להתבטא בדרכו שלו ומטפחת את הטכניקה שלהם בכיוון היצירתיות לעצמם ומתוכם.

"אני מאמינה שיש להעלות לבמה את החיים עצמם. ובחיים עצמם יש טיפוסים שונים וגילאים שונים... מתוך "את כל הכוכבים". צילום: נטשה שכנס

למרות זאת היצירה היא שלי, אני הכוריאוגרפית. זו הגישה שלי והייחוד של הלהקה שלי. אני מאמינה שיש להעלות על הבמה רקדנים בכל הגילאים על מנת לאפשר לחיים האמיתיים לעלות על הבמה. לאחרונה הווירטואוזיות תופסת מקום בלעדי על הבמות, הטכניקה שולטת ובכך חונקת את הריקוד, את האדם שבנו, האדם שברקדנים.

הרקדנים שלי יוצרים את התנועות של עצמם. לעתים גם את התנועות שלי... - מתוך: "את כל הכוכבים". צילום: נטשה שכנס

יש לי בלהקה רקדנים בגילאים שונים החל מסביבות ה20 וכלה בסביבות ה60 ואני בשנות ה 80. כלומר אני מאמינה שיש להעלות לבמה את החיים עצמם. ובחיים עצמם  יש טיפוסים שונים וגילאים שונים וזה מה שגורם למופע להיות חיוני, אמיתי ואנושי בעיני.

מצבם של האמנים לא מזהיר, אין תקציבים לשלם לרקדנים ולכן כבר שנים הרקדנים שלי עובדים למחייתם בעבודות מכובדות שונות ובאים בערב ובימי ששי לעבוד אתי ועם עצמם. אני מאמינה בזה, להשתלב עם המצב, לא להילחם סתם אלא להשתמש במצב כפי שהוא ולתפקד, ליצור, להופיע, לחיות ולרקוד.

גם כשהייתי רקדנית ראשית בלהקת בת שבע לא הספיקה לי המשכורת לחיות. הייתי צריכה אני וכל שאר הרקדנים ללמד אחהצ. וגם היום אני עובדת, מלמדת, מרצה, מופיעה ואת הכסף מנדבת לתיאטרון שלי שנוכל להמשיך ליצור ולהופיע ולרקד את שבלבנו…

רנה שינפלד בפייסבוק לקראת הבכורות "לביאה" ו"את כל הכוכבים". 

 אני מאמינה שעל הבמה יש להציג את החיים כהווייתם. לפעמים נדמה שהטכניקה והווירטואוזיות תופסות את מקומו של הביטוי העצמי בתנועת הרקדן. להקה שעולה על במה מורכבת פרטים, בני אדם, לפני היותם רקדנים.

הרקדנים שלי יוצרים את התנועות של עצמם. לעתים גם את התנועות שלי.... מתוך "את כל הכוכבים". צילום: נטשה שכנס

 

במופע המחול החדש של הלהקה שלי, "את כל הכוכבים", מופיעים רקדנים בשנות השלושים ועד שנות השבעים לחייהם, אשר יצקו, בליווי שלי, את התנועה הטבעית להם. הרקדנים שעל הבמה אף שרים בעצמם, למרות שרובם אינם זמרים במקצועם.

רקדנים כבני אדם. מתוך את כל הכוכבים. צילום: נטשה שכנס

וואבי סאבי במחול

לאחרונה אימצתי את שיטת הואבי סאבי. לא למדתי אותה, אלא הגעתי אליה באופן טבעי עם המחקר שלי בריקוד ,עם הגיל והמחקר שלי בחיים. השאיפה שלי פחות וירטואוזיות, פחות ראוותנות, פחות קישוטיות, פחות שואו אוף יותר אנושיות טבעיות פשטות פחות שלמות כפי שחונכתי כל החיים להגיע לשלמות. לראות את היופי והאמת באי השלמות.  אני מאמינה שחוסר השלמות הינו חלק חיוני ויפה של החיים ושל הטבע.

 

" חוסר השלמות הינו חלק חיוני ויפה של החיים ושל הטבע... במרוצת השנים גליתי שהיופי טמון דווקא בדעיכה. מכות הרוח, צריבת השמש והגשם שהרטיב את העלה שנשר מהעץ מעניקים לו יופי ואמת נפלאה". - רנה שינפלד בת 80. לביאה. - צילום:

לדוגמא: אני משלבת שירה בריקוד של הלהקה ועומדת על כך שהרקדנים ישירו על הבמה. יש שטוענים שמזייפים בשירתם ואני משיבה שאני מקבלת את הזיוף ואפילו אוהבת אותו. מעדיפה אותו על זמרה אופראית גבוהה ברקוד שלי.

את כל הכוכבים – בביצוע הרקדנים היוצרים בלהקת רנה שינפלד.                צילום: נטשה שחנס    

זה נובע אצלי מתוך נסיון החיים והבנת החיים ואי מושלמות הוא חלק חיוני ויפה של החיים ושל הטבע. אני אוספת עלים שנשרו והגשם הרטיב אותם והרוח הכתה בם והם קבלו צורה מרגשת יפהפייה שמדברת אלי הרבה יותר מאשר מה שתמיד לימדו אותי- השושנה בשיא פריחתה הזוהרת רק היא סמל היופי.

 גליתי שהיופי טמון דווקא באמת באמת של הדעיכה. מכות הרוח וצריבת השמש והגשם הרטוב על העלה שנפל מעניקה לו יופי ואמת נפלאה.

rs-lioness-80-sg
רנה שינפלד . הצילום באדיבות רנה שינפלד.

לרכישת כרטיסים טלפונית > 03-6077020
כרטיסים למופע הבכורה בינואר > http://bit.ly/LeviaaJan
כרטיסים למופע בפברואר > http://bit.ly/Leviaafeb

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן