היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע הבוקר (שישי) לפרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא דוחה את טענותיהם בדבר מניעת פרסום החלטתו בקשר לתיקי החקירה הנוגעים לנתניהו.

במכתבו לעורך הדין נבות תל צור ראש צוות ההגנה של נתניהו נמסר כי הודעת היועה"מ באה לאחר שקילת כל הטיעונים שהובאו בפניית הסנגורים, והטענות הנוספות שהוצגו בהרחבה בפגישה שקיימו, לבקשתם, עם  היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליט המדינה ובכירים נוספים.

במכתב הובהר, בין השאר,  כי גורמי התביעה הכללית  בוחנים את חומרי החקירה בתהליך מקצועי וסדור שנועד לקבל החלטה יסודית ומקצועית בהקדם האפשרי. וכי על תהליך זה הוחלט זה מכבר, עוד לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות, ואין הצדקה לסטות ממנו. 

מנדלבליט הסביר כי עם ההכרזה על הקדמת הבחירות, חלה על עבודת התביעה הכללית בקשר לתיקים הנוגעים לראש הממשלה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1913, שעניינה "מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות".

ההנחיה קובעת כי "ככלל אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום. ואולם, הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת".

משום כך "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מבטאת אפוא כלל ברור בדבר המשך הטיפול בתיקי חקירה הנוגעים לאישי ציבור גם בתקופת בחירות, המבוסס על עיקרון העל של שוויון הכול בפני החוק.

הנחיה זו מתייחסת גם לקבלת החלטה מטעם היועץ המשפטי לממשלה על קיומה של כוונה להגיש כתב אישום נגד איש ציבור בכפוף לשימוע, וזאת, גם אם השימוע עצמו יערך לאחר הבחירות".

מנדלבליט: "אין כל ממש בטענות המבקשות לייחס להכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה סיבות שונות ומשונות, שאינן ענייניות, כדוגמת לחץ ציבורי או אחר"

כדוגמא להחלטותיו מציג מנדלבליט מקרה בעניינו של השר צחי הנגבי בשנת 2006 שם הודיע היועמ"ש דאז לשר כחודש וחצי לפני הבחירות כי הוא שוקל להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע (השימוע עצמו נערך לאחר הבחירות).

במכתבו לנבות תל צור מובהר עוד כי החלטה להמתין עם פרסום ההחלטה בעניינו של ראש הממשלה, על אף סיום תהליך הבחינה של תיקי החקירה הנוגעים אליו, אם התהליך אכן יסתיים, תפגע בעיקרון של שוויון הכל בפני החוק ובעקרון של זכות הציבור לדעת על החלטות חשובות מעין אלה.

היועץ המשפטי לממשלה קובע כי לא נמצאו טעמים לסטות מן הכללים  הרגילים בעניין זה, ומדגיש כי  אין כל כוונה או רצון מצדו להשפיע בהחלטתו על תוצאות הבחירות .

עוד מודגש במכתב היועה"מ כי הטיפול בתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים, והחלטות התקבלו, מתקבלות ויתקבלו אך ורק על בסיס חומר הראיות ומשיקולים של האינטרס הציבורי בלבד. זאת ברמיזה לטענות נתניהו כי לחץ השמאל השפיע עליו בתהליכי קבלת ההחלטות.

"בכל הנוגע להליכי  קבלת ההחלטות נגדן יצר ראש הממשלה בחריפות בימים האחרונים, מנדלבליט הדגיש כי אין כל ממש בטענות המבקשות לייחס להכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה סיבות שונות ומשונות, שאינן ענייניות, כדוגמת לחץ ציבורי או אחר", כותב מנדלבליט ומסביר כי "ההכרזה על הקדמת מועד הבחירות לא האיצה את תהליך העבודה, ואף לא עיכבה אותו – העבודה המקצועית על תיקי החקירה נמשכה ותימשך כסדרה, בהתאם לתכנון המוקדם ,וללא סטייה ממנו ".

בנוגע לטנות פרקליטי ראש הממשלה כותב היועץ המשפטי לממשלה כי "בהקשר זה הוספתם וטענתם כי היה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט כי הוא שוקל הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בכפוף לשימוע, והיה והבחירות יושפעו בפועל כתוצאה מהחלטה כאמור, יתקשה בהמשך היועץ המשפטי לממשלה לבחון בלב שלם ובנפש חפצה את הטענות שיעלו בשימוע, ולהורות במידת הנדרש על סגירת תיקי החקירה ללא הגשת כתב אישום.

אין בטענה זו דבר וחצי דבר. וכך גם בטענות אחרות המבקשות לייחס להכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה סיבות שונות ומשונות, כדוגמת לחץ ציבורי או אחר. 

הטיפול בתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד .החלטות התקבלו, מתקבלות ויתקבלו אך ורק על בסיס ניתוח חומר הראיות ובהתאם לשיקולים המקצועיים הרלוונטיים להעמדה לדין. השיקול הנטען איננו ממין העניין, ואין כל חשש כי יתממש."

בהקשר לכך, מטעמו של ראש הממשלה נמסר לתקשורת כי "נראה שהיועץ המשפטי לממשלה נכנע ללחץ של השמאל והתקשורת להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכל מחיר – ולפני הבחירות"

להלן מכתבו המלא של של היועץ המשפטי לממשלה:

לכבוד

עו"ד נבות תל-צור

כספי ושות' משרד עורכי דין ונוטריון

שלום רב,

הנדון: תיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו

סמך: מכתבך מיום 14.1.2019; מכתבי מיום 17.1.2019

במכתבך שבסימוכין ביקשת, כזכור, להיפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על מנת להציג את טענותיכם בעניין מועד פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה בקשר לתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה. פגישה זו התקיימה ביום 21.1.2019, והשתתפו בה, מלבדך, גם עורכי הדין עמית חדד וטל שפירא, וכן שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שנמסר כי הוא משמש כיועץ לצוות ההגנה של ראש הממשלה, ונשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, השופט יוסף אלון, שנמסר כי הוא ביקש להצטרף לפגישה מפאת הנושא הנדון במסגרתה. בצד היועץ המשפטי לממשלה, השתתפו בפגישה גם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )ניהול ותפקידים מיוחדים(, עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )משפט פלילי(, עו"ד עמית מררי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה למברגר, ומנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן.

לאחר שקילת הטיעונים שהובאו במכתבך שבסימוכין, והטענות הנוספות שהוצגו בהרחבה בישיבה, ביקשני היועץ המשפטי לממשלה להשיבך כדלקמן.

בחודש דצמבר 2016, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי יש מקום לחקור את ראש הממשלה כחשוד בשני תיקים המכונים – "תיק 1000" )פרשת טובות ההנאה מאנשי עסקים( ו"תיק 2000" )פרשת השיחות המוקלטות עם מו"ל "ידיעות אחרונות"(. זאת, לאחר בדיקה מקדימה שהחלה בחודש יולי 2016.1 ביום 13.2.2018, הועברו לפרקליטות המדינה על-ידי המשטרה חומרי החקירה בתיקים אלו, יחד עם המלצות המשטרה. במקביל לגיבוש חוות דעת פרקליטות מחוז תל-אביב )מיסוי וכלכלה( ביחס לשני התיקים, בוצעו השלמות חקירה מסוימות, אשר נדרשו, בין היתר ,לאור ראיות חדשות שהתגלו אגב הטיפול ב"תיק 4000".                                                            

1 ביום 10.7.2016, נמסרה הודעה על פתיחה ב"בדיקה מקדמית". ביום 14.7.2016 נגבתה העדות הראשונה בתיקים .

ביום 2.1.2017 נחקר לראשונה ראש הממשלה .

רח' צלאח א-דין 29, ירושלים  91010   6466521-02  פקס:6467001-02  

בחודש פברואר 2018, החליט היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירת ראש הממשלה כחשודב"תיק 4000". זאת, לאחר שראיות שנאספו במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בעניין חברת בזק, העלו חשד לביצוע עבירות גם על-ידי ראש הממשלה. חומרי החקירה בתיק זה הועברו לפרקליטות על-ידי המשטרה, יחד עם המלצותיה, ביום 2.12.2018. בהמשך לכך בוצעו השלמות חקירה נקודתיות מסוימות.

מפאת חשיבותם של התיקים, נערכו גורמי התביעה הכללית מראש לבחון את חומרי החקירה בהליך מקצועי סדור, שיטתי וממוקד. ביסודה של היערכות זו עמדו שני שיקולים מרכזיים: האחד, האינטרס הציבורי כבד המשקל בהכרעה מהירה בחקירות הנוגעות לנבחרי ציבור, קל וחומר ראש הממשלה, והכול כמובן תוך הקפדה על כך שאינטרס ציבורי זה לא יגרע מהצורך בקיום בחינה יסודית של חומרי החקירה וליבון מקיף של כלל הסוגיות הראייתיות והמשפטיות המתעוררות בקשר לתיקים על מנת להגיע לחקר האמת, ככל הניתן. בהקשר זה, קיים כמובן גם לראש הממשלה עצמו אינטרס כי ככל שישנה עננה לא מוצדקת על ראשו – היא תוסר בהקדם .

שיקול שני שעל בסיסו גובש תהליך בחינת התיקים הינו הזהירות והיסודיות הנדרשת בתיקי חקירה הנוגעים לראש הממשלה. זאת, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון לפיה:" העמדתו לדין

של ראש-ממשלה תביא, קרוב להניח באורח מיידי, לשינויים בסדרי השלטון במדינה, ולכך עלולה להיות השפעה דרמטית על המדיניות הנוהגת לפחות בחלק מתחומי העשייה הפוליטית והציבורית, וממילא גם על מצבם של אנשים רבים מקרב הציבור. מטעם זה נדרש היועץ המשפטי לנקיטת מהלכי בדיקה מיוחדים ולמידות של זהירות והקפדה מוגברות בגיבוש החלטתו" . למותר

לציין כי כפי שהובהר לא אחת, "זהירות תהליכית" זו אינה משליכה על הסטנדרט הראייתי שלפיו נבחנים הדברים – שהוא אחד לכל אדם באשר הוא .

פרקליטות מחוז תל-אביב )מיסוי וכלכלה(, בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן ארי ,אשר ליוותה את החקירות ,הגישה לפרקליט המדינה, לאחר קבלת חומרי החקירה מאת  המשטרה בכל תיק, טיוטות מפורטות של חוות דעת ביחס לשלושת התיקים 

לאחר קבלת טיוטות חוות הדעת בתיקי 1000 ו-2000, החלה סדרת דיונים אינטנסיביים, לאורך מספר שבועות, בקשר לטיוטות אלו, בראשות פרקליט המדינה, ובהשתתפות פרקליטת מחוז תל-אביב )מיסוי וכלכלה(, המשנים לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ולתפקידים מיוחדים, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה וסגניתו, פרקליט מחוז חיפה )פלילי(, והפרקליטים המטפלים בתיקים. דיונים דומים החלו לאחר קבלת טיוטת חוות הדעת בתיק 4000. במהלך דיונים אלו הוכנו, לבקשת פרקליט המדינה, מסמכים משלימים לצורך העמקה בסוגיות ראייתיות ומשפטיות שונות. אלה השלימו את טיוטות חוות הדעת המקוריות ושולבו בהן. עם השלמת הדיונים שנערכו בראשות פרקליט המדינה, הועברו החומרים ליועץ המשפטי לממשלה .

מידע בנושא זה אף נמסר לציבור על ידי פרקליט המדינה, אשר ביום 19.12.2018, הודיע בפומבי על השלמת עבודת הפרקליטות בקשר למסד הדרוש להכרעה בתיקי החקירה, ועל כך שבימים הקרובים יחלו דיונים בנושא בראשות היועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת הכרעתו. פרקליטהמדינה אף ציין כי:

"עשינו ונעשה כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים אלה באופן מעמיק ויסודי ,בהקדם ככל שרק ניתן. היועץ המשפטי לממשלה, אנכי וכל שאר העוסקים במלאכה מחויבים לפעול לסיום הדיונים בהקדם האפשרי אך זאת מבלי לגרוע מיסודיות בחינת התיקים." 

היועץ המשפטי לממשלה נערך אף הוא מראש לקיומם של הדיונים בראשותו בנוגע לתיקי החקירה האמורים. לצורך כך, כבר עם תחילת הדיונים בראשות פרקליט המדינה, הוגדרו ושוריינו ביומנו ימי עבודה מרוכזים, למשך מספר שבועות, חלקם לצורך לימוד חומרי החקירה ומסמכי הפרקליטות, וחלקם לצורך קיומם של דיונים עם פרקליט המדינה ויתר חברי הצוות הבוחן את התיקים. הדיונים של היועץ המשפטי לממשלה עם פרקליט המדינה והצוות המטפל בתיקים החלו בשלהי חודש דצמבר 2018.  

תהליך העבודה הסדור המתואר לעיל אצל היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ולוח הזמנים שנקבע לשם כך, גובש בתיאום ביניהם ללא כל קשר למועד הבחירות שעמד באותה העת על חודש נובמבר 2019. כלל הפעולות המפורטות נועדו, כאמור, להשיג באופן מיטבי את האינטרס הציבורי המשולב של בחינה יסודית ומעמיקה של חומרי החקירה בתיקים הנוגעים לראש הממשלה, תוך השלמתה של בחינה זו במהירות האפשרית, והכול נוכח חשיבות העניין ,כמפורט לעיל. 

ביום 24.12.2018, לאחר שכאמור הושלמו כבר כל הדיונים בפרקליטות המדינה, הודיעו ראשי הקואליציה על הקדמת הבחירות לתאריך 9.4.2019. יומיים לאחר מכן, אושר החוק לפיזור הכנסת. עם ההכרזה על הקדמת הבחירות, חלה על עבודת התביעה הכללית בקשר לתיקים הנוגעים לראש הממשלה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1913, שעניינה  "מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות" , הנחיה שפורסמה  בחודש דצמבר 2005. בהקשר בו עסקינן קובעת ההנחיה כי:

"ככלל אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום. ואולם, הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת ."…

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מבטאת אפוא כלל ברור בדבר המשך הטיפול בתיקי חקירה הנוגעים לאישי ציבור גם בתקופת בחירות בהתאם לעיקרון העל של שוויון הכול בפני החוק, תוך התחשבות במידת הזהירות הנדרשת בעניין זה.

לאור הנחיה זו, ברור ונהיר כי אין להשהות גם קבלת החלטה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בדבר שקילת העמדת איש ציבור לדין בכפוף לשימוע, וזאת, אפילו אם השימוע עצמו יערך לאחר הבחירות. בהקשר זה נזכיר כי בחודש פברואר 2006, הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, על כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום נגד השר צחי הנגבי. זאת, כחודש וחצי לפני הבחירות שהתקיימו באותה השנה. השימוע עצמו נערך אחרי הבחירות .

השהיית תהליך העבודה הסדור שנקבע מראש בקשר לתיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלהעד לאחר מועד הבחירות, יש בה כדי לפגוע בעיקרון של שוויון הכול בפני החוק, ולחרוג מהכלל שנקבע בהקשר זה כאמור בהנחיה. יתרה מכך, המתנה עם פרסום החלטה כאמור, אף אינה עולה בקנה אחד עם זכות הציבור לדעת, אליה נתייחס בהמשך .

על רקע האמור, ברי כי נדרשים טעמים כבדי משקל ומכריעים על מנת לחרוג מהכלל המתואר .

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, טעמים אלו אינם מתקיימים בנסיבות העניין. 

במכתבך שבסימוכין ובמסגרת הפגישה מיום 21.1.2019, הוצגו טענות שונות ולפיהן, על אף האמור לעיל, אין מקום שבתקופה הנוכחית, היועץ המשפטי לממשלה יקבל החלטה כי הוא שוקל להגיש כתב אישום ביחס לתיקי החקירה, בכפוף לשימוע .למען הסדר הטוב, נבקש להתייחס לטענות העיקריות שהועלו.

ראשית, טענתם כי אין מקום להאיץ את הטיפול בתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה לאור מועד הבחירות שנקבע. בהקשר זה יובהר כי – כפי שפורט לעיל – תהליך הטיפול בתיקים הנוגעים לראש הממשלה נקבע מראש, לפני מספר חודשים, זמן רב לפני ההחלטה על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. עוד מלכתחילה נקבע כי תהליך זה יעשה באופן סדור ומהיר, תוך הקפדה על בחינה יסודית, שיטתית, מקצועית ומעמיקה. אכן, כאמור במכתבך שבסימוכין, מדובר בתיקים המחזיקים חומרי חקירה רבים, והמסמכים שהוכנו במסגרת תהליך בחינתם על-ידי התביעה הכללית נושאים מאות עמודים. בתוך כך, תהליך העבודה שגובש, ואשר מבוצע בפועל ,הביא לכך שמלוא החומרים נלמדו לעומקם, כך שמכלול הסוגיות הראייתיות והמשפטיות נדונו ולובנו הן בתהליך שהתנהל בראשות פרקליט המדינה והן בתהליך המתנהל בימים אלו בראשות היועץ המשפטי לממשלה. לעניין זה נשוב ונזכיר גם שהחקירות לוו בזמן אמת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, ופרקליטות מחוז תל-אביב )מיסוי וכלכלה(, כך שחלק משמעותי מהחומרים כבר היה מוכר היטב לגורמים העוסקים במלאכה עוד בטרם העברת המלצות המשטרה בכל תיק ותיק. על כן, הטענה המובאת במכתבך לפיה הליך הבחינה של תיקי החקירה "הואץ" כביכול – אין לה על מה שתסמוך.

טענה מרכזית נוספת שעלתה היא כי הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה על כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע היא אך "חוליה בשרשרת", אשר איננה משנה את הסטטוס של החשוד, ובכך היא שונה מהחלטה מוגמרת על הגשת כתב אישום, או מהחלטה על סגירת תיק חקירה. לפי הנטען, למרות זאת, ההודעה עלולה להיתפס בציבור כאילו הגשת כתב אישום הינה עניין מנוי וגמור, באופן אשר עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות .

לעניין זה נציין תחילה כי ככל שהיועץ המשפטי לממשלה אכן יקבל החלטה כאמור ,בכוונתו להדגיש, כמקובל בהחלטות מעין אלו, את משמעותה של ההחלטה, המתייחסת לשקילת האפשרות להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, תוך הבהרה כי אין מדובר בהחלטה סופית. זאת ,הגם שלמיטב התרשמותנו, הדברים ברורים כבר היום בקרב הציבור הרחב. עוד יודגש המובן מאליו, כי – ככל שתתקבל החלטה בדבר קיומו של שימוע – הרי שהליכי השימוע ייערכו בלב פתוח ובנפש חפצה. כך הם נערכים לעולם .

בנוסף ,ככל שתתקבל טענתכם כי בתקופת בחירות אין לקבל החלטות בתחום אכיפת החוקשעלולות להיתפס בטעות על-ידי הציבור הרחב כמעשה מוגמר, הרי שהדבר עלול להשפיע על מגוון רחב של פעולות, המבוצעות בשלבים שונים של ההליך הפלילי, ואשר במצב הדברים הקיים אין כל מניעה מלנקוט בהן בתקופת בחירות. כך, לדוגמא, ניתן לטעון כי גם פרסום מסקנות המשטרה ביחס לחקירה עלול להיתפס בציבור כמעשה מוגמר; ואולם, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1913, שהוזכרה לעיל, מורה באופן מפורש כי גם בתקופת בחירות" ככלל, בתיקי חקירה נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהטיפול בהם הסתיים, תוכל המשטרה לפרסם את מסקנותיה, כמקובל". דוגמא אפשרית נוספת היא החלטה על הגשת כתב אישום, שאף היא יכולה להיתפס בשגגה כמעשה מוגמר, הגם שמדובר בעמדת התביעה בלבד, כאשר בית משפט יכול כמובן לזכות כל נאשם ,בין בערכאה ראשונה ובין בערעור. יישום טענתכם כי בתקופת בחירות אין לקבל החלטות שעלולות להיתפס בטעות כמעשה מוגמר ,יביא לכך שגם לא יהיה מקום להגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור לפני בחירות. עמדה זו אינה מקובלת, וכידוע, כתבי אישום לא מעטים הוגשו נגד נבחרי ציבור לפני מועדי הבחירות לאורך השנים, לרבות לפני הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו לאחרונה ממש .

אשר לטענה כי החלטה של היועץ המשפטי לממשלה על כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות, נציין כי כפי שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה האמורה, ככלל, על התביעה הכללית להמשיך מלאכתה הסדורה ללא קשר למועד הבחירות, בזהירות המתחייבת. כך הדבר בוודאי עת מדובר בהליך יסודי ומדוקדק לגיבוש עמדה בתיקים, שהחל זמן רב לפני הקדמת הבחירות.  דווקא עצירתו של הליך זה בנקודת הזמן הנוכחית, למשך חודשים, עלולה להיתפס כנגועה ב"הטיה פוליטית", והיא אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של התביעה הכללית לפעול במקצועיות ובשוויון.

כאן המקום להוסיף כי טעם עיקרי ונוסף לפרסומה ברבים של החלטה כאמור, כמקובל, באופן רשמי ומסודר, מיד לאחר קבלתה, בין אם מדובר בהחלטה על שקילת הגשתו של כתב אישום בכפוף לשימוע ובין אם מדובר בהחלטה על סגירת תיק, נעוץ בכך שפרסום שכזה ישרת אף את "זכות הציבור לדעת" – זכות המשתרעת ללא כל ספק אודות הכרעות כגון דא. מצב בו ההחלטה תתקבל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אולם תהיה ידועה רק למספר מצומצם של יודעי ח"ן ,והכל למשך שבועות ארוכים טרם מועד הבחירות, אינו תקין ואינו רצוי. הדבר יפגע בזכות הציבור לדעת אודות החלטה כה חשובה שכבר התקבלה. יתירה מזו, אי פרסום החלטה משך שבועות ארוכים, במועד כה רגיש, עלול להוביל לפרסומים שגויים וספקולטיביים, שאף הם בתורם עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות .

למותר לציין כי אין כל כוונה או רצון מצד היועץ המשפטי לממשלה להשפיע על הבחירות ותוצאתן – השפעה שממילא לא ניתן לאמוד את מהותה ואת כיוונה, וכל כוונתו היא למלא את תפקידו ואת חובתו לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי כמתחייב מהחוק.                                                             

נוסיף בהקשר זה, כי אל מול טענתכם שאם תפורסם ההחלטה, ככל שתתקבל, לפני הבחירות ,הדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות, טוענים אחרים את ההיפך הגמור. היינו ,כי לאור השלב המתקדם בו מצוי היה תהליך בחינת התיקים במועד הקדמת הבחירות, הרי שאם לא תפורסם ההחלטה שתתקבל, מבעוד מועד, טרם הבחירות, יהיה דווקא בכך כדי להשפיע עליהן.

לעניין זה ראו, לשם השוואה, את דבריו של כב' שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, בפסק הדין בעניין "פרשת בראון-חברון", והדברים מובאים מכוח קל וחומר: 

"בבג"ץ 3094/93, 4319, 4478, בשג"ץ 4409/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח 'נ' ממשלת ישראל ואח 'לא הסכים בית-המשפט לקבל את הטענה כי יש בכוחו של האינטרס ליציבות הממשלה והקואליציה כדי להשפיע על אופן הפעלת סמכותו של ראש-הממשלה לפטר שר. זאת בעיקר נוכח המשקל הנכבד אשר יש לתת לאמון הציבור בשלטון .הוא הדין בחשש בדבר חוסר יציבות פוליטית עקב הגשת כתב-אישום נגד ראש-הממשלה, ובאפשרות לעיוות רצונו של הבוחר אם יתקיימו בחירות כתוצאה מהעמדתו של ראש-הממשלה לדין, כשהאישום יהיה נושא במערכת הבחירות, שאין בהם לדחות את דין המשפט. 

לא למותר לציין כי העיקרון שכולם שווים בפני החוק, היה נר לרגליהם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה, כעולה מן הכתובים ומדבריו של עורך-הדין ניצן ,בא-כוחם המלומד של המשיבים."

נשוב ונדגיש כי ההכרזה על הקדמת מועד הבחירות לא האיצה את תהליך העבודה, ואף לא עיכבה אותו – העבודה המקצועית על תיקי החקירה נמשכה ותימשך כסדרה, בהתאם לתכנון המוקדם ,וללא סטייה ממנו 

בהקשר זה הוספתם וטענתם כי היה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט כי הוא שוקל הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בכפוף לשימוע, והיה והבחירות יושפעו בפועל כתוצאה מהחלטה כאמור, יתקשה בהמשך היועץ המשפטי לממשלה לבחון בלב שלם ובנפש חפצה את הטענות שיעלו בשימוע, ולהורות במידת הנדרש על סגירת תיקי החקירה ללא הגשת כתב אישום.

אין בטענה זו דבר וחצי דבר. וכך גם בטענות אחרות המבקשות לייחס להכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה סיבות שונות ומשונות, כדוגמת לחץ ציבורי או אחר. 

הטיפול בתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד .החלטות התקבלו, מתקבלות ויתקבלו אך ורק על בסיס ניתוח חומר הראיות ובהתאם לשיקולים המקצועיים הרלוונטיים להעמדה לדין. השיקול הנטען איננו ממין העניין, ואין כל חשש כי יתממש .

לסיכום הדברים, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי בשים לב למכלול השיקולים הנוגעים לעניין, אין מקום לחרוג מהכללים הקבועים בהנחיה מספר 1.1913 ומתהליך העבודה הסדור שתוכנן מראש, ואשר מצוי בעיצומו. היינו, אם תתגבש בשבועות הקרובים החלטה כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, בכפוף לשימוע, לא תהיה כל מניעה לקבל החלטה זו, או לפרסמה ברבים                                                        

מובן שאין בכך כדי להביע בעת הזו עמדה או הערכה לגבי השאלה מה תהא ההחלטה בסופו של ההליך המקצועי, אשר טרם הסתיים .

הכרעה עקרונית זו מובאת לידיעתכם כבר עתה, לבקשתכם, על מנת שתוכלו לכלכל את צעדיכם בהתאם, בנקודת הזמן הנוכחית, בשים לב לאפשרות לקבלת ההחלטה במועד קרוב. לנוכח בקשתכם כי תינתן לכם שהות מספקת טרם קבלת ההחלטה, הריני להבהיר כי ממילא ההחלטה אינה צפויה להתקבל במהלך השבועיים הקרובים, בשל הזמן שעוד נדרש על מנת לגבש החלטה במכלול התיקים

העתק:  היועץ המשפטי לממשלה  פרקליט המדינה