Skip to content

שִׁשִׁיר: שירה בשישי – המשוררת טלי כהן-שבתאי

בחלק משיריה, המשוררת טלי כהן שבתאי מבקשת לעורר השתאות על ה'שלם' שנקרא 'גוף'. היא מבקשת להסתכל באור ביקורתי על התפישה החברתית כיצד גוף האשה צריך להיראות, ולהעלות שאלות המערערות את "מיתוס היופי"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אֲנִי הַחֲדָשָׁה

הֵם לֹא יוֹדְעִים

מֵאֵיפֹה בָּאתִי.

עָלַי לְחַבֵּר אֶת

הָ–רֶגֶל

לַמֹּתֶן

וְאֶת הָ־אַגָּן לְעַמּוּד הַשִּׁדְרָה

כָּכָה זֶה כְּשֶׁמַּפְרִידִים

עֲצָמִים מִגּוּפִים

וּמַשְׁתִּילִים עֲדָשָׁה

מְלָאכוּתִית

בָּ–עַיִן.

מִי אָמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְ הָ זִ י ז

אֵי בָ רִים

מִמְּ קוֹ מָם?

 **

והפעם ביקשתי מהמשוררת טלי כהן-שבתאי להרחיב מעט על שיריה:

"תשע שנים ממך", ספר שיריי השלישי, כולל מוטיבים רבים על גוף האישה, ועל האנטומיה של גוף האישה. כך למשל בשיר "אני החדשה", המובא למעלה, וכך בפואמה "ירושלים", שם אני עורכת שיח אלגורי ואנלוגי בין אנטומיית האישה לבין ירושלים, עיר הולדתי.

השיר "אני החדשה" כולל פירוק והרכבה מחדש של גוף האישה. המשחק בגופי כאילו היה פלסטלינה נועד לעורר השתאות על ה'שלם' שנקרא 'גוף'; הוא מבקש להסתכל באור ביקורתי על התפישה החברתית כיצד גוף האשה צריך להיראות, ולהעלות שאלות המערערות את "מיתוס היופי".

*

"תשע שנים ממך" (הוצאת "ספרי עיתון 77") הוא ספר שיריה השלישי של המשוררת טלי כהן-שבתאי; קדמו לו "בסבך השחור נמהל ארגמן" ו"תיגר PROTEST"

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן