בישראל חוששים: טורקיה תחריף את צעדיה נגד ישראל

החשש: על רקע הדיון שהיה בשואת הארמנים בכנסת ובגלל ביטול העיסקה הביטחונית עם טורקיה מאת צבי זינגר בישראל גובר החשש מהגדלת הקרע עם הטורקים, על רקע הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת על שואת הארמנים וכתגובה לביטול עיסקת האספקה של מערכות המודיעין האווירי לטורקיה – הסכם שעליו חתמו החברות אל-אופ ואלתא מערכות, בסוף 2009. החשש […]

בישראל חוששים: טורקיה תחריף את צעדיה נגד ישראל

החשש: על רקע הדיון שהיה בשואת הארמנים בכנסת ובגלל ביטול העיסקה הביטחונית עם טורקיה מאת צבי זינגר בישראל גובר החשש מהגדלת הקרע עם הטורקים, על רקע הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת על שואת הארמנים וכתגובה לביטול עיסקת האספקה של מערכות המודיעין האווירי לטורקיה – הסכם שעליו חתמו החברות אל-אופ ואלתא מערכות, בסוף 2009. החשש […]

החשש: על רקע הדיון שהיה בשואת הארמנים בכנסת ובגלל ביטול העיסקה הביטחונית עם טורקיה

מאת צבי זינגר

בישראל גובר החשש מהגדלת הקרע עם הטורקים, על רקע הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת על שואת הארמנים וכתגובה לביטול עיסקת האספקה של מערכות המודיעין האווירי לטורקיה – הסכם שעליו חתמו החברות אל-אופ ואלתא מערכות, בסוף 2009. החשש הוא שטורקיה, בתגובה, תוביל את היחסים עם ישראל להחרפה נוספת ולמצב של כמעט ניתוק מלא כפי שעשתה עם צרפת.

החשש מהחרפת המצב הביא את לשכת ראש הממשלה לנסות ולמנוע את הדיון, שהתנהל בנושא הטבח הטורקי בארמנים, בוועדת החינוך של הכנסת. ראש המועצה לביטחון לאומי האלוף (במיל') יעקב עמידרור אף שוחחח עם יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין – וביקש ממנו לדחות את הדיון למועד פחות רגיש. ריבלין דחה את בקשתו והשיב לו כי הדיון יתקיים כמתוכנן.

סגן שר החוץ, דני איילון, שהיה אמור להשתתף בדיון – ביטל את השתתפותו. אך אירית ליליאן מנהלת מחלקת אירופה במשרד החוץ, הזהירה מן ההשלכות החמורות שעלולות להיות להחלטה על הכרה בטבח הטורקי בארמנים – כפשע ג'נוסייד.  היא אמרה כי עד היום הכירו רק 21 מדינות בעולם ברצח העם הארמני והדגישה כי מדובר במספר קטן של מדינות – ואין בכך לומר ששאר המדינות אינן מוסריות ואינן מלמדות את הנושא. "הבעיה הפכה שלא בטובתה לנושא פוליטי שעלול חלילה לדרדר את יחסינו עם טורקיה", הזהירה ליליאן. "לא נכנס לפרטים כי הדיון פתוח אבל יחסינו היום עם טורקיה הם כה שבירים שאין להעבירם מעבר לקו האדום. עלולות להיות לכך השלכות אסטרטגיות חמורות מאוד".

אנא אזארי, סמנכ"ל אגף מרכז אירופה ואירו אסיה  במשרד החוץ, הוסיפה משרד החוץ גורס ששתי המדינות – טורקיה וארמניה – המצויות כרגע בעיצומו של דיאלוג, "יגיעו לפיוס היסטורי ויתקיים דיאלוג פתוח ומעמיק אשר יאפשר להן להבריא פצעים שנותרו פתוחים עשרות שנים".

אולם עמדת משרד החוץ נתקלה בהתנגדות תקיפה של יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, להתנער ממחוייבות ישראל להכרה ברצח העם הארמני. "מוטלת עלינו חובה מוסרית לזכור ולהזכיר  את הטרגדיה שפקדה את העם הארמני", אמר ריבלין. "איננו רוצים לנצל מצב פוליטי כדי לבוא חשבון עם מדינה אחרת. צריך לזכור שמאז שנת 1989 העלינו, חיים אורון ואנוכי, את הנושא על סדר  יומה של הכנסת מדי שנה, במטרה לא לאפשר הכחשה של אסון שקרה לעם אחר. אנחנו כעם, דורשים ממדינות העולם שלא להכחיש את השואה שפקדה אותנו ואיננו רשאים מוסרית, כיהודים וכבני אדם, לעשות זאת לעם אחר. לא מדובר בנושא פוליטי אלא בעניין מוסרי מהמעלה הראשונה".

ריבלין הדגיש: "לאורך כל השנים התבקשנו מהממשלה להוריד את הנושא מסדר היום בשל הרגישות עם טורקיה, ובכל פעם הנושא אוזכר אך הורד מסדר היום. לפני כחצי שנה, הבשיל הנושא לראשונה לדיון בתמיכת הממשלה והועבר לוועדת חינוך. אני חושב שלישיבה הזו יש מימד של הזדהות והכרה של מדינת ישראל בכך שלא להתעלם. אין לצרכים מדיניים כדי לדחות חובה מוסרית זו.

 יו"ר הכנסת אמר כי הוא מודע לרגישות המדינית המוזכרת מעת לעת, בכל פעם שעולה נושא זה בשיח הציבורי שלנו. אך הבהיר  "בישיבה הזו יש מימד של הכרה כמדינת ישראל – שלא להתעלם ולא להתכופף כשמדובר בצורך דיפלומטי מדיני חשוב ביותר. בענייני מוסר, הדברים האלה מחייבים אותנו. איננו מתייחסים לממשלת טורקיה הנוכחית או למצב פוליטי הקיים היום, אלא לאירוע היסטורי שהעולם צריך להיות מודע לו, על מנת שלא יקרה שוב. מדינת ישראל שואפת להחזיר את מערכת היחסים הידידותית עם טורקיה לקדמותם, ואינני רואה באזכור אסונו של העם הארמני משום התרסה שצריכה להרחיק שאיפה זו".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אשר יזמה את הדיון, ביחד עם ח"כ אריה אלדד, אמרה: "לצערי היחסים עם טורקיה מאוד מתוחים אך יש לפתור את הבעיות במנותק מהסוגיה הארמנית. משרד החוץ, לצערי, דרדר את היחסים עם טורקיה. לא נכון להשתמש בנושא הארמני ככלי משחק ביחסים בין המדינות".

 ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) קרא להכניס לתוכנית הלימודים את רצח העם הארמני על מנת שאירוע כזה לא יחזור.  "הכנסת נמנעה עד כה מעיסוק בנושא בשל מערכת היחסים הטובה שיש עם טורקיה ועכשיו יש חשש לעסוק בו בשל מערכת היחסים הרעועה ".

בנימה שונה דיבר ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), שקרא להמנע מפגיעה ביחסי ישראל-טורקיה: "אי אפשר לקיים דיון ולהתנתק במציאות", אמר. "העולם האסלאמי הופך להיות קיצוני יותר ויותר וזהו זמן בו אנו צריכים לשקם את יחסנו עם טורקיה". שנלר קרא לוועדת החינוך לחנך לסובלנות אך אמר כי "להצמיד את הדיון לנושא הטורקי זוהי שגיאה פטאלית. יש לנו רק מדינה אחת ואנחנו צריכים לשמור עליה".

פרופ' יהודה באוור מ'יד ושם' אמר כי המונח הנכון לשימוש הוא ג'נוסייד ולא שואה כי השואה היא שואת העם היהודי בלבד. הוא ציין כי שני שלישים מהעם הארמני נרצחו בתקופת השלטון העותמני ומי שמתכחש לכך מתכחש לכל ההיסטוריה האנושית. "יש לנו חובה מוסרית מן המעלה הראשונה להכיר ברצח העם הארמני".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הודיע כי ועדת החינוך תקיים דיונים נוספים בנושא וביקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לערוך מחקר הסוקר את המדינות בעולם ויחסן אל הסוגיה הארמנית.

החשש: על רקע הדיון שהיה בשואת הארמנים בכנסת ובגלל ביטול העיסקה הביטחונית עם טורקיה

מאת צבי זינגר

בישראל גובר החשש מהגדלת הקרע עם הטורקים, על רקע הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת על שואת הארמנים וכתגובה לביטול עיסקת האספקה של מערכות המודיעין האווירי לטורקיה – הסכם שעליו חתמו החברות אל-אופ ואלתא מערכות, בסוף 2009. החשש הוא שטורקיה, בתגובה, תוביל את היחסים עם ישראל להחרפה נוספת ולמצב של כמעט ניתוק מלא כפי שעשתה עם צרפת.

החשש מהחרפת המצב הביא את לשכת ראש הממשלה לנסות ולמנוע את הדיון, שהתנהל בנושא הטבח הטורקי בארמנים, בוועדת החינוך של הכנסת. ראש המועצה לביטחון לאומי האלוף (במיל') יעקב עמידרור אף שוחחח עם יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין – וביקש ממנו לדחות את הדיון למועד פחות רגיש. ריבלין דחה את בקשתו והשיב לו כי הדיון יתקיים כמתוכנן.

סגן שר החוץ, דני איילון, שהיה אמור להשתתף בדיון – ביטל את השתתפותו. אך אירית ליליאן מנהלת מחלקת אירופה במשרד החוץ, הזהירה מן ההשלכות החמורות שעלולות להיות להחלטה על הכרה בטבח הטורקי בארמנים – כפשע ג'נוסייד.  היא אמרה כי עד היום הכירו רק 21 מדינות בעולם ברצח העם הארמני והדגישה כי מדובר במספר קטן של מדינות – ואין בכך לומר ששאר המדינות אינן מוסריות ואינן מלמדות את הנושא. "הבעיה הפכה שלא בטובתה לנושא פוליטי שעלול חלילה לדרדר את יחסינו עם טורקיה", הזהירה ליליאן. "לא נכנס לפרטים כי הדיון פתוח אבל יחסינו היום עם טורקיה הם כה שבירים שאין להעבירם מעבר לקו האדום. עלולות להיות לכך השלכות אסטרטגיות חמורות מאוד".

אנא אזארי, סמנכ"ל אגף מרכז אירופה ואירו אסיה  במשרד החוץ, הוסיפה משרד החוץ גורס ששתי המדינות – טורקיה וארמניה – המצויות כרגע בעיצומו של דיאלוג, "יגיעו לפיוס היסטורי ויתקיים דיאלוג פתוח ומעמיק אשר יאפשר להן להבריא פצעים שנותרו פתוחים עשרות שנים".

אולם עמדת משרד החוץ נתקלה בהתנגדות תקיפה של יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, להתנער ממחוייבות ישראל להכרה ברצח העם הארמני. "מוטלת עלינו חובה מוסרית לזכור ולהזכיר  את הטרגדיה שפקדה את העם הארמני", אמר ריבלין. "איננו רוצים לנצל מצב פוליטי כדי לבוא חשבון עם מדינה אחרת. צריך לזכור שמאז שנת 1989 העלינו, חיים אורון ואנוכי, את הנושא על סדר  יומה של הכנסת מדי שנה, במטרה לא לאפשר הכחשה של אסון שקרה לעם אחר. אנחנו כעם, דורשים ממדינות העולם שלא להכחיש את השואה שפקדה אותנו ואיננו רשאים מוסרית, כיהודים וכבני אדם, לעשות זאת לעם אחר. לא מדובר בנושא פוליטי אלא בעניין מוסרי מהמעלה הראשונה".

ריבלין הדגיש: "לאורך כל השנים התבקשנו מהממשלה להוריד את הנושא מסדר היום בשל הרגישות עם טורקיה, ובכל פעם הנושא אוזכר אך הורד מסדר היום. לפני כחצי שנה, הבשיל הנושא לראשונה לדיון בתמיכת הממשלה והועבר לוועדת חינוך. אני חושב שלישיבה הזו יש מימד של הזדהות והכרה של מדינת ישראל בכך שלא להתעלם. אין לצרכים מדיניים כדי לדחות חובה מוסרית זו.

 יו"ר הכנסת אמר כי הוא מודע לרגישות המדינית המוזכרת מעת לעת, בכל פעם שעולה נושא זה בשיח הציבורי שלנו. אך הבהיר  "בישיבה הזו יש מימד של הכרה כמדינת ישראל – שלא להתעלם ולא להתכופף כשמדובר בצורך דיפלומטי מדיני חשוב ביותר. בענייני מוסר, הדברים האלה מחייבים אותנו. איננו מתייחסים לממשלת טורקיה הנוכחית או למצב פוליטי הקיים היום, אלא לאירוע היסטורי שהעולם צריך להיות מודע לו, על מנת שלא יקרה שוב. מדינת ישראל שואפת להחזיר את מערכת היחסים הידידותית עם טורקיה לקדמותם, ואינני רואה באזכור אסונו של העם הארמני משום התרסה שצריכה להרחיק שאיפה זו".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אשר יזמה את הדיון, ביחד עם ח"כ אריה אלדד, אמרה: "לצערי היחסים עם טורקיה מאוד מתוחים אך יש לפתור את הבעיות במנותק מהסוגיה הארמנית. משרד החוץ, לצערי, דרדר את היחסים עם טורקיה. לא נכון להשתמש בנושא הארמני ככלי משחק ביחסים בין המדינות".

 ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) קרא להכניס לתוכנית הלימודים את רצח העם הארמני על מנת שאירוע כזה לא יחזור.  "הכנסת נמנעה עד כה מעיסוק בנושא בשל מערכת היחסים הטובה שיש עם טורקיה ועכשיו יש חשש לעסוק בו בשל מערכת היחסים הרעועה ".

בנימה שונה דיבר ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), שקרא להמנע מפגיעה ביחסי ישראל-טורקיה: "אי אפשר לקיים דיון ולהתנתק במציאות", אמר. "העולם האסלאמי הופך להיות קיצוני יותר ויותר וזהו זמן בו אנו צריכים לשקם את יחסנו עם טורקיה". שנלר קרא לוועדת החינוך לחנך לסובלנות אך אמר כי "להצמיד את הדיון לנושא הטורקי זוהי שגיאה פטאלית. יש לנו רק מדינה אחת ואנחנו צריכים לשמור עליה".

פרופ' יהודה באוור מ'יד ושם' אמר כי המונח הנכון לשימוש הוא ג'נוסייד ולא שואה כי השואה היא שואת העם היהודי בלבד. הוא ציין כי שני שלישים מהעם הארמני נרצחו בתקופת השלטון העותמני ומי שמתכחש לכך מתכחש לכל ההיסטוריה האנושית. "יש לנו חובה מוסרית מן המעלה הראשונה להכיר ברצח העם הארמני".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הודיע כי ועדת החינוך תקיים דיונים נוספים בנושא וביקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לערוך מחקר הסוקר את המדינות בעולם ויחסן אל הסוגיה הארמנית.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן