Skip to content

"משולש הגבולות": בן אפלק ואוסקר אייזק במשבר קרבי

ביקורת סרט – "משולש הגבולות" הוא מותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מותחן הפעולה "משולש הגבולות" החל את חייו כרעיון לסרט בכיכוב טום הנקס ובבימויה של קת'רין ביגלו, אי שם בשנת 2010, אבל השהייה הארוכה שלו במרתפי הפיתוח גרמה לשנות את צוות השחקנים וההפקה. לאחר מכן, הפרויקט נמסר לבמאי ג'יי. סי. צ'נדור ("התמוטטות", "הכל אבוד", "שנה קשוחה מאוד"), אבל זה לקח עוד כמה שנים (וכמה ניסיונות לגייס צוות שחקנים מוביל) כדי שהסרט ירקום עור וגידים. רק עתה, "משולש הגבולות" הושלם וכעת ניתן לצפותו כסרט המקורי והאחרון של נטפליקס. "משולש הגבולות" הוא מותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול.

"משולש הגבולות": צוות שחקנים מוביל צוות חיילים מוביל

"משולש הגבולות" מצליח לקחת את צוות השחקנים ולהראותם כבני משפחה מאולתרת, שכבר חלקו כברת דרך יחדיו לאורך השנים. באמצעות דיאלוג ואינטראקציות גופניות, יש תחושה אמיתית של היסטוריה משותפת בין החיילים שבסיפור, שהיא חיונית ליצירת קשר חזק עם קהל הצופים. צ'נדור בונה בחוכמה ובאיטיות את המערכה הראשונה (למעשה השנייה), שבה למדים על המצב הנוכחי של כל אחת מהדמויות העיקריות, בטרם דוחפים אותם לתוך הסכנות האורבות בג'ונגל הדרום אמריקני. הגישה שלו כאן מרחיקה לכת ומאפשרת לצופים לרכוש ידע ולהבין את המוטיבציה של הדמויות, ולהעלות כמה שאלות מוסריות מעניינות המדגישות את הנושאים העיקריים של הסרט.

השחקנים בהחלט מביאים קדימה את האופי החברי בין הדמויות, ומשלימים את הכימיה האחד עם האחר. החיסרון היחיד כאן, הוא כי לא כל הדמויות מקבלות זמן מסך באותה מידה; השלישייה של פדרו פסקל ("נרקוס"), צ'רלי האנם ("בני האנרכיה") ו-גארט הדלונד ("פרחים בבוץ") עושים מה שהם יכולים עם הטקסטים שלהם ומותירים רושם קטן בנוכחותם על המסך, אבל ל-בן אפלק ("נעלמת") ול-אוסקר אייזק ("מבצע פינאלה") יש הרבה מרחב פעולה. באופן לא מפתיע, שניהם משמשים בתפקידים הראשיים בסרט "משולש הגבולות", ומביאים פיתולים משכנעים בעלילה וגם יוצרים חמלה, כי הם לא מפחדים להדגיש את הפגמים האישיים של הדמויות שלהם. דמותו של אייזק, בפרט, משמשת ככוח המניע של הסיפור ועוברת את השינוי המשמעותי ביותר, כשאייזק שומר על כריזמה מאופקת ויציבה לאורך הסרט. למרבה הצער, עם כל כך הרבה זמן מסך המוקדש לחיילים העיקריים, שחקני משנה, כמו אדרייה ארג'ונה ("בלש אמיתי") ו-ריינלדו גלגוס ("צלף אמריקאי") בקושי מותירים רושם ומשמשים כמקדמי עלילה בלבד.

צ'נדור גם עושה עבודה טובה בבימוי סצינות מסויימות, אשר מנחילות בלב הצופים תחושה של פחד ואימה. אף על פי שהסרט "משולש הגבולות" ייראה על ידי רבים מן הצופים על מסך הטלוויזיה – או בצער רב על הטלפון החכם (כיוון שיוקרן בארץ רק בנטפליקס), קטעי הפעולה עדיין מעוצבים בצורה שמרגישה קולנועית למדי – ויש לתת את מלוא הקרדיט לצלם רומן וסיאנוב ("בהיר", "יחידת המתאבדים") ומעצב התפאורה גרג ברי ("דדפול"). סצינות אלה צולמו ונערכו בעוצמה של סרט מלחמה, שמתאים לנושא העלילה ולצוות הדמויות. הפשיטה על הבית בסרט בלתי נשכחת, ומזכירה את הסוף של הסרט "כוננות עם שחר" (ולא במקרה, כיוון שגם סרט זה נכתב על ידי בול), במובן שאף אחד לא בטוח בכל עת. עם העובדה שכל השחקנים ותיקי סרטים מסוגת הקרבות והלחימה, הם גם מתמודדים כראוי עם דרישות פיזיות בהופעותיהם, שרק מעמיק את קווי העלילה. פעמים רבות, הצופים יישארו על קצה מושבם.

בסופו של דבר, "משולש הגבולות" בהחלט יכול להיחשב כאחד הסרטים המקוריים הטובים של נטפליקס. כנראה שלא יתמודד שנה הבאה בטקס האוסקר, אבל שווה לבדוק אותו. שנת 2019 החלה כשנה איטית יחסית ביחס לסרטים שחובה לראות בקולנוע, ו-"משולש הגבולות" אמנם לא מציג באקרנים, אך שווה לצפות בו על המסך הכי גדול שניתן. 125 דקות של חוויה מותחת, מסקרנת והכי חשוב – עם מוסר השכל.

XXX

___
משולש הגבולות | Triple Frontier
בימוי: ג'יי. סי. צ'נדור
תסריט: מארק בול
שחקנים: בן אפלק, אוסקר אייזק, צרלי האנם
מקור: ארה"ב
שפה: אנגלית
בטלוויזיה בישראל: 13.03.19
הפצה בישראל: נטפליקס
זמן: 125 דקות
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן