★★★★★

אם תשאלו את האנשים הכי קרובים לכם – חברים, בני ובנות זוג – מה הם מסתירים בטלפונים החכמים שלהם, קרוב לוודאי שהם ישיבו שאינם מסתירים דבר. "אני? מה פתאום שאסתיר משהו ממך" – זו תשובה ששמעתם לא פעם. זה גם מה שטוענים גיבורי הדרמה הקומית "זרים מושלמים".

הסיפור, בקצרה, למי שלא ראו את הסרט האיטלקי החביב והמצליח "זרים מושלמים" של פאולו ג'נובזה, שהתסריט שלו עובד למחזה בהבימה: כמה זוגות חברים פלוס חבר גרוש נפגשים לארוחת ערב ומחליטים לשחק משחק מסוכן. כולם מתחייבים להניח על השולחן את הטלפונים החכמים שלהם, עם המסכים כלפי מעלה, כאשר כל ההודעות והשיחות שמתקבלות, יהיו גלויות לכולם.

ואכן ההודעות והשיחות והתמונות מתחילות להגיע לטלפונים – והעניינים הולכים ומסתבכים. פתאום נחשפים הסודות והשקרים, הבגידות והאהבות האסורות, שכולם ניסו להסתיר עד אותו ערב מהאנשים הכי קרובים אליהם. החברים מגלים עד כמה אינם מכירים אחד את השני כפי שחשבו בתחילה. מסקנה: לכולם יש חיים פרטיים וגם חיים סודיים.

למרות שאין הפתעות גדולות בעלילה, העיבוד החדש של ארז דריגס והבימוי של נתן דטנר מביאים לבמה כמה חידושים מרעננים ובעיקר רגעים קומיים, שאינם קיימים בסרט. ההישג הגדול של ההצגה הוא משחק הצוות המעולה. בעיקר אני רוצה לציין את פיני קדרון, מורדי גרשון, תומר שרון והתגלית הצעירה ספיר אזולאי. טובים גם מאיה מעוז, נתי רביץ וריקי בליך. כל העלילה מתרחשת במקום אחד, בערב אחד, סביב שולחן אחד ובמבחן התוצאה – ההצגה זורמת, מעניינת ומשעשעת.

מצד שני היתה כאן הזדמנות להדגיש יותר את האמירה החברתית הנוקבת שעוסקת בשקרים שאנו מספרים לאנשים הכי קרובים לנו ובסודות שאנו מסתירים מהם – בעידן שבו הטכנולוגיה מנהלת את חיינו. והשאלה היא – מי אנחנו באמת? המחזה, כמו הסרט, אינם מתעכבים יותר מדי על התופעה החברתית הזו – וחבל.

במעבר מהקולנוע לתיאטרון, ניתן לצפות לדרמה מעמיקה ומורכבת ולא להסתפק בעיקר במצבים קומיים, שבהחלט עשויים היטב ובכישרון רב. לכן, אם אני צריך לסכם – "זרים מושלמים" בהבימה היא הצגה נחמדה ובידור טוב. לא פחות, אבל גם לא יותר.