בכיר חמאס אמר בריאיון שארגונו אינו כפוף באופן אוטומטי לתכתיבים מטהראן והכניס את יחסי איראן וחמאס לסחרור. האיראנים, שכבר חזו לאחרונה במזכ"ל חזבאללה מתנער מהמחויבות המוחלטת לאיראן, נזעקים להגן על כבודם אך מבינים שאיראן אינה מהווה עוד מודל אטרקטיבי למהפכות בעולם הערבי המתעורר

מאת ד"ר רז צימט

בראיון ל"גרדיאן" הבריטי הבהיר השבוע בכיר חמאס ברצועת עזה, סלאח אל-ברדוויל, כי ארגונו אינו מתכוון לקחת חלק במקרה של עימות צבאי בין איראן לישראל. "אם תתפתח מלחמה בין השתיים, חמאס לא ייקח בה חלק", הצהיר אל-ברדוויל, חבר הלשכה המדינית של חמאס בעזה, לעיתון הבריטי. "חמאס אינו חלק מברית צבאית באיזור והאסטרטגיה שלנו מבוססת על הגנה על זכויותינו".

הצהרתו של אל-ברדוויל באה שבועיים בלבד לאחר הצהרת ראש ממשלת חמאס ברצועה, אסמאעיל הנייה, שעוררה ביקורת חריפה באיראן. בנאום, שנשא מעל בימת מסגד אל-אזהר בקהיר, הביע הנייה תמיכה במתנגדי הנשיא הסורי "הנלחמים על חירותם ועל זכויותיהם הגזולות".

אכזבה איראנית ממנהיגות חמאס

האתר "עסר-י איראן" הגדיר את תמיכת חמאס במתנגדי הנשיא הסורי כ"טעות היסטורית". במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נטען, כי המנהיגים הפלסטינים לא למדו את הלקח מטעויות העבר שלהם. מנהיגי חמאס הצליחו באמצעות חידוש המאבק נגד ישראל לשנות את המאזן הפנימי, האיזורי והבינלאומי לטובת הפלסטינים, גרס "עסר-י איראן", אך לאחרונה הם שבים ומבצעים טעויות היסטוריות. הם נענו בחיוב להצעת ערב הסעודית, קטר, ירדן ומצרים לעבור משלב המאבק הצבאי לשלב המדיני וכעת הם מקריבים את הישגי המאבק הצבאי לטובת הבטחות שווא מצד מנהיגי ערב הסעודית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות.

האתר הזהיר את מנהיגי חמאס, כי הם מערערים את מעמדה של תנועתם באיראן. כל העמים המוסלמים בעולם יודעים היטב, שהעם האיראני שילם במשך 33 השנים האחרונות מחיר יקר על תמיכתו במאבק הפלסטיני. אף על-פי כן העדיף הנייה במהלך ביקורו האחרון בקהיר לשמור על שתיקה לשמע ההצהרות האנטי-איראניות מצד הסלפים תומכי ערב הסעודית. הנייה צריך היה להבהיר, שאלמלא איראן וחזבאללה, חמאס ופלסטין לא היו מתקיימות כיום. אם הוא סבור, שהוא יכול לשכוח את תומכיו הישנים, הוא שב ומבצע טעות היסטורית, כיוון שמנהיגי המשטרים הערבים מעולם לא היו מסורים לעם הפלסטיני ולעולם לא יהיו מסורים לו. העם האיראני, שהתייצב בשנת 2009 נגד קריאות האופוזיציה הרפורמיסטית "לא לעזה ולא ללבנון", ציפה, שהניה ייצא נגד הקריאה "לא לאיראן ולא לחזבאללה", שהושמעה בקהיר.

ההתעוררות הערבית – סיכון או סיכוי לאיראן ותומכיה?

"ההתעוררות הערבית", שפרצה בשנה שעברה, החלישה את המחנה הפרו-מערבי באיזור ופתחה בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה. בכירים איראנים התייחסו להתפתחויות בעולם הערבי כביטוי ל"התעוררות אסלאמית" השואבת את השראתה מהמהפכה האסלאמית וצפויה להביא לקץ ההגמוניה המערבית באיזור. בנאום בפני אלפי חברי מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה, שנשא אייתוללה עלי ח'אמנאי בסוף נובמבר 2011, הצהיר המנהיג האיראני העליון, כי אלה שהיו מודעים לטבעה מעורר ההשראה של המהפכה האסלאמית, ציפו במשך 30 שנים להתקוממות כזו בעולם הערבי.

עד מהרה התחוור, עם זאת, כי המציאות הפוליטית בעולם הערבי מורכבת יותר ממה שהעריכו האיראנים. ההתקוממות השיעית בבחריין הגבירה את החששות בקרב מדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית ומדינות המפרץ, מפני השפעתה הגוברת של איראן והעמיקה את החשדנות, הגדולה ממילא, בינה לבין מדינות ערב הסוניות. ההנהגה האיראנית ניסתה לטשטש את ההבדלים העדתיים בין המוסלמים.

בוועידה בינלאומית, שהתכנסה בטהראן בסוף ינואר האחרון, הצהיר ח'אמנאי, כי "ההתעוררות האסלאמית" אינה מבחינה בין שיעים לסונים וכי העמים המוסלמים מאוחדים במאבקם נגד שליטת הציונים והאמריקנים על אף ההבדלים הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והחברתיים ביניהם. הצהרות אלה לא סייעו, עם זאת, להרגיע את חששם של שליטי ערב.

ההתקוממות בסוריה, בעלת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן בעולם הערבי, מציבה בפני הרפובליקה האסלאמית אתגר משמעותי אף יותר. היחלשות המשטר הסורי מאיימת לערער את לכידות "מחנה ההתנגדות" (מוקאוומה) בהנהגת איראן. לאחרונה הצהיר חסן נסראללה, בנאום לרגל יום הולדתו של הנביא מוחמד, כי אם תתקוף ישראל את מתקני הגרעין האיראנים, ארגונו יחליט באופן עצמאי כיצד לפעול וכי איראן אינה מכתיבה לו דבר.

איראן – ממודל מהפכני קורץ למשענת קנה רצוץ

זאת ועוד, כינונו של סדר פוליטי חדש בעולם הערבי, שתנועות אסלאמיות ממלאות בו תפקיד הולך וגובר, מציב סימן שאלה בנוגע ליכולתה של איראן להמשיך ולשמש מודל קורץ בעיני החברות הערביות. קריסתם של המשטרים הרודניים החילוניים והפרו-מערביים והשתלבותם הפוליטית האפשרית של התנועות האסלאמיות הערביות בשלטון צמצמו עוד יותר את מידת האטרקטיביות של המודל האיראני בעיני הציבור הערבי.

האתגר הניצב בפני המשטר האיראני גדול במיוחד לנוכח העובדה, שמודל חלופי כבר התעצב בשנים האחרונות בטורקיה, ובשונה מהמודל האיראני המודל הטורקי אף יכול לזקוף לזכותו הישגים כלכליים משמעותיים. סקר דעת קהל, שנערך לאחרונה על-ידי "המכון האמריקני הערבי" בשש ממדינות ערב (מרוקו, מצרים, ערב הסעודית, לבנון, ירדן ואיחוד האמירויות), העלה, כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית באהדה כלפי איראן בעולם הערבי וכי רוב מכריע בציבור הערבי סבור, שאיראן ממלאת תפקיד שלילי בעיראק ובאיזור המפרץ הפרסי.

על אף התפתחויות אלה שבים בכירים איראנים ומצהירים, כי ההתפתחויות בעולם הערבי משחקות לידיה של איראן ומחזקות את השפעתה. הצהרתו האחרונה של אל-ברדוויל, המהווה ביטוי נוסף להתרחקות חמאס מאיראן, שבה וממחישה, כי הסיכונים הכרוכים ב"התעוררות הערבית" מבחינתה של איראן הולכים ומאפילים על הסיכויים הטמונים בה.