"ישנה מגמה לגרום לי לעמוד פה בפיק ברכיים, לגרום לבית המשפט לקבל החלטות שלא לפי הכללים המשפטיים, וזה מגמה שהולכת לפי הרשתות החברתיות"" הזהירה עורכת הדין לאה צמל הבוקר (שני) את שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין, בפתח הדיון הנוגע לערעור משפחת המחבל עטייה רפאעיה על ההחלטה להרוס את בית משפחתו של רפאעיה שבחברון. "מסביב יהום הסער אבל אנחנו באולם בית המשפט, אנחנו במרחב מוגן. זה תפקידינו כשופטים", ענה לה השופט יצחק עמית. "אני נחשפתי לאיומים בעבר ופניתי למשטרה רק כאשר איימו על נכדיי. אני רוצה שבית המשט יקבל את הסבר של החומר,  שמותיר אותי ואת בית המשפט באיומים ישירים בתיק הזה, על התיק הזה". הסבירה צמל בפתח דבריה.  צמל הגישה לבית המשפט חומרים של איומים על חייה ועל שלום בית המשפט כפי שהופצו ברשתות החברתיות.

לפני שבוע בג"ץ מנע את הריסת בית המחבל שהודה ברצח ואונס הנערה אורי אנסבכר לטענת השב"כ והמשטרה, על רקע לאומני ביער בירושלים בפברואר האחרון. שופטת העליון ענת ברון, החליטה לקבל את עתירת משפחת המחבל שהוגשה על ידי עו"ד לאה צמל והוציאה צו ביניים שידחה את ההריסה עד לתשובת המפקד הצבאי ביהודה ושומרון שעליה להינתן בתוך 48 שעות.

רפאעיה הודה כי צעד מחברון כשברשותו סכין ועשה את דרכו לכיוון שכונת בית ג'אלה בירושלים. בדרכו ביער הבחין באנסבכר, בת השירות בת 19 מתקוע, ושם התנפל עליה, ביצע בה את זממו ורצח אותה. 

לפני כחודש, חתם מפקד פיקוד המרכז, אלוף נדב פדן, על צו החרמה והריסה לבית המחבל. בפברואר האחרון מופה בית המחבל על ידי כוחות צה"ל בחברון. הרשות הפלשתינית אף היא הדירה את ידה ממימון משפטו של המחבל, שלא כבדרך כלל, משום שאנס את הנערה בטרם רצח אותה.

לעומת התביעה שקבעה כי המחבל חי בבית המשפחה, עולה כי הוא חי ביחידת דיור נפרדת

צמל הסבירה כי ביקשה מצה"ל והמנהל האזרחי בגדה המערבית רשימה של כל החומרים הקיימים בידיהם על מנת לבסס את טענת המשפחה כי הבן רפאעיה ערפאת לא התגורר בבית המשפחה אותו  מבקשים להרוס וכי התגורר ביחידת דיור נפרדת בת חדר אחד שנבנתה עבורו על ידי המשפחה.

"ביקשתי את כל הרשימה של הקיימים, ואותה לא קיבלתי. בחרו בפינצטה אי אילו", אמרה הפרקליטה, "הכנתי רשימה כוללת של הדברים. ראשית, הצבא הגיע לבית מיד אחרי האירוע, סמוך אליו. אין ספק שצילם את הבית ואחת הטענות שלנו היא כמובן מקום מגורי אותו ערפאת – באיזו דירה הוא התגורר" אמרה צמל והוסיפה: "אני צירפתי נספח 1 לעתירה שלי את הצילומים של אותו חדר. לא קיבלתי מעולם אישור שזו הדירה שהם נכנסו אליה, ונטלו את המחשב שלו, או את ההארדיסק שהיה שם. נשאר שם מסך. אני מבקשת שיראו את הנספחים".

עורכת הדין הסבירה כי חיוני שתקבל את כל החומרים שדרשה, היות וזה "חשוב משום שחבריי (פרקליטות המדינה) בתגובתם מסלפים את האמת".

צמל טענה לפני בית המשפט כי לעומת טענת המדינה כי בדירת ההורים התגורר ערפאת יחד עם אחיו בחדר הילדים (לכן יש להרוס את בית המשפחה),הרי שהדברים אינם נכונים. היא הציגה תצהיר של הורי המשפחה  מלווה בצילום  של ההורים המוכיח כי בחדר הזה התגוררו שניים מילדי המשפחה ולא המחבל וכי "זה יכריע את גורל העתירה".

צמל הוסיפה בעניין זה  כי "הרצון להרוס בחיפזון, כשלנו נתנו 4 ימים, ועדיין לא נותנים לנו את כל החומר", מהווה בעיה קשה וכי היא "מרגישה שלא נצליח לנהל את התיק לעומק. דעת העותרים לא תישמע".
הפרקליטה אף ציינה כי המשפחה הודיעה כי משפחת המחבל הודיעה בדיעבד כי היא מגנה את הרצח הזה ומוותר מראש על תמלוגים שהרשות נותנת לכל אסיר, זאת במקביל לרשות שגינתה אף היא את הרצח.
צמל: "זה לא כאילו ערפאת עמד להתחתן מחרתיים. הוא היה תימהוני, הוא היה חולה נפש, המשפחה האחים – לאף אחד לא היה עבר פלילי. משפחה שבנתה את הבית הזה. היא אמרה – נייעד לו דירה, וזה נכון. דירה שיועדה לו ולא הושלמה. טענת חברי כאילו הדירה הזו שלו – יש שם חדר אחד שהיה בשימושו, ואם יש מקום מגורים זה החדר הזה. זה המחשב שמסתירים מאתנו. הטענה של הריסת שתדירות מתוך שלוש – אפשר להרוס את כל השכונה שבה התגורר, אז לא מדובר פה על יפי נפש".

בגרסה א' נטען כי הוא רצח על רק פסיכיאטרי בגרסה ב' כי רצח על רקע לאומני

בנוגע לטענת השב"כ והמדינה רפאעיה רצח את אור לנסברג על רק לאומני, טוענת הפרקליטה כי זו "איננה הגרסה המקורית וכי קיים חומר חקירה נוסף ש"הייתה גרסה א' שאיננה לאומנית, ורק בשחזור (הרצח) עלה המניע הלאומני".  צמל ביקשה לקבל את סרט השחזור כדי להוכיח את דבריה וסורבה. יצוין כי זכותו של כל סניגור לקבל לידיו את חומרי החקירה כולל סרט שחזור הרצח על מנת ללמוד את חומרי החקירה כולה. בהמשך חשפה צמל כי בגרסה הראשונה שנעלמה מבית המשפט בעניין הלאומניות, הרי שבהודאתו הראשונה של רפאעיה, אין כזה דבר, הוא הסביר לחוקרים כי חנק אותה ו"גם פלסטינית – אם הייתה צורחת – הייתי חונק אותה". לגבי התפתחות הגרסה שהוצגה לבית המשפט לפיה הוא הודה ברצח על רקע לאומני "אין לנו הקלטות של כל דברי החוקרים אליו". כלומר טענת המדינה כי הרוצח רצח על רקע לאומני נסמכת על דברי החוקרים ללא הצגת הקלטות החקירה שבהן הוא מודה שזה היה רצח על רק לאומני.
הפרקליטה גם ציינה כי "מהתחקור ומההודעה המשטרתית. הוא אמר – לא תכננתי לרצוח אלא לאנוס". הודאה שמטילה ספק בדבר קביעת השב"כ הרצח בא על רקע לאומני.

חשיפה: המחבל נעצר בעבר פעמיים עם סכין בידיו ושוחרר

כשצמל מבקשת להתייחס לעניין שפיותו של המחבל, היא מעלה תהיות  וחושפת כי רפאעיה נעצר בעבר פעמיים בישראל והועמד לדין. "בשתי הפעמים הללו שופט בית המשפט שאל את הסניגוריה מדוע לא לעשות בדיקה פסיכיאטרית וערפאת (רפעאיה) לא מסכים, ברור שהוא לא שפוי בדעתו", אמרה צמל.
צמל טענה כי הפרקליטות  עשתה הכל על מנת לחבל בהגנתה ותוהה: "פעמיים האדם נתפס בישראל עם סכין,…בחלק מהדברים עולה הסבר (הסברי המחבל כשנלכד עם הסכין) כאילו הוא רוצה שיהרגו אותו, או נגד אחיו שמתנכלים לו".
הפרקליטה הבהירה כי ביקשה מהתביעה את חוות הדעת הרפואיות שנעשו למחבל בזמן המעצרים הקודמים ובפעם הנוכחית, היות ואין לה ספק שביניהן הייתה גם חוות דעת פסיכיאטרית,  אבל נענתה בשלילה.  
"התירוץ של חבריי היה – איך אפשר לפגוע בפרטיותו. ביקשתי העתקים מלאים מתיקיו הקודמים, וחבריי מצאו לנכון לתת לי פרוטוקולים עם מחיקות. אני אוכל לגשת אליו לקבל ייפוי כוח ולעיין בכל תיקיו. ההחלטה לתת חצאי פרוטוקולים – ועל סמך מה מחקו – מעלה בעיניי את החשש שמא הם ביררו את הדברים.
ביקשתי מחבריי גם את הבדיקות הרפואיות – אין לי ספק שהוא נבדק רפואית. אני לא יודעת אם הייתה החלטה פסיכיאטרית. התירוץ של חבריי היה – איך אפשר לפגוע בפרטיותו" אמרה עורכת הדין. "ביקשתי העתקים מלאים מתיקיו הקודמים, וחבריי מצאו לנכון לתת לי פרוטוקולים עם מחיקות. אני אוכל לגשת אליו לקבל ייפוי כוח ולעיין בכל תיקיו. ההחלטה לתת חצאי פרוטוקולים – ועל סמך מה מחקו, מעלה בעיניי את החשש שמא הם ביררו את הדברים.
פעמיים האדם נתפס בישראל עם סכין, והאמירות הללו מאוד חשובות ומהותיות – חלק מהדברים עולה הסבר כאילו הוא רוצה שיהרגו אותו, או נגד אחיו שמתנכלים לו (עובדה המעידה לכאורה על אי שפיות).
צמל: "יש תיעוד מיולי 2009, מתוחקר ערפאת עצמו בידי הרכז, ולשאלתו על מעצרו טען שהוא רכש סכין לשם יופי. נעצר לשם החזקתו ולא רוצה לחזור לכלא. הכחיש ששייך לחמאס או לכל ארגון אחר והמשיך לדרכו. בעתירה – צהל והשב"כ היה מעורב, והודאה של המשפחה על מקום הימצאו – יש לנו עוד תחקור מספטמבר 2015, בה התגונן האח הגדול שברח מהבית 40 יום קודם, כי היה ריב על חלונות. אחר כך סיפר שברח מספר פעמים והגיע לרמאללה, ראו אותו בחברון, והמשפחה תמיד עשתה את המירב"

האם המחבל עבר בדיקות רפואיות פסיכיאטריות לקביעת שפיותו ?

צמל: "ברור לכל שהאיש איננו שפוי לגמרי. אנחנו יודעים שהוא נהג לקבל טיפול רפואי קבוע. המשפחה נתנה את השם של המרכז שבו היה מקובל. המשטרה הפלסטינית מביאה חוות דעת נוספת".
היא מביאה רציפות של אי שפיות בהתנהגות המחבל ואומרת: "ההתנהגות לאורך השנים – הוא כבר נעצר פעמיים בישראל והועמד לדין, בשתיהן השופט שואל את עורך הדין למה לא לעשות בדיקה פסיכיאטרית וערפאת לא מסכים, ברור שהוא לא שפוי בדעתו".
במקרה הזה לפחות הייתי מצפה שחבריי יתנו את החומר. איך אנחנו יכולים לדעת מה בדיוק היו הדברים. ביקשתי מחבריי גם את הבדיקות הרפואיות – אין לי ספק שהוא נבדק רפואית. אני לא יודעת אם הייתה החלטה פסיכיאטרית. התירוץ של חבריי היה – איך אפשר לפגוע בפרטיותו. ביקשתי העתקים מלאים מתיקיו הקודמים, וחבריי מצאו לנכון לתת לי פרוטוקולים עם מחיקות. אני אוכל לגשת אליו לקבל ייפוי כוח ולעיין בכל תיקיו. ההחלטה לתת חצאי פרוטוקולים – ועל סמך מה מחקו – מעלה בעיניי את החשש שמא הם ביררו את הדברים. פעמיים האדם נתפס בישראל עם סכין, והאמירות הללו מאוד חשובות ומהותיות – חלק מהדברים עולה הסבר כאילו הוא רוצה שיהרגו אותו, או נגד אחיו שמתנכלים לו. הדברים למרבה הצער – אין ברירה אלא לשאול מה המניע.. ולמה הוא חייב להיות בפנינו".

צמל מקשה ומספרת כי היא ביקשה לדעת מה עלה מתחקיר מודיעיני שנאסף בשב"כ ובמשטרה בזמן שחיפשו אחר המחבל. ותוהה לדוגמה: "האם אנשים אמרו – המשוגע, המטורף, שתמיד ישן במסגד" "קיבלתי 3 מזכרים בלבד לגבי התחקור של השב"כ והמשטרה" אומרת הפרקליטה ומספרת שנענתה כי ."מכירים אותו".  
"הבחור הזה היה נעצר ונשבת לעתים קרובות, הוא היה תימהוני שמסתובב עם סכין בכיסו. ביקשתי את האינפורמציה, התלונות והחשדות. ביקשתי לחפש בארכיונים. אחראי השב"כ באזור מגוריו, סיפר שהוא הסתובב במערות באזור חברון, ואנשי השב"כ לא חשבו שזה בטוח לתת לו להסתובב חופשי".

לא שפוי? למה לא קיבל טיפול?

"צמל הסבירה כי המחבל ומשפחתו לא הצליחו לקבל עבורו טיפול תרופתי מטעם עיריית חברון. עיריית חברון לא הצליחה  העיריה שלא מצליח לקבל טיפול תרופתי מתאים בהתחשב בתנאים של חברון, והוא בוודאי הבן המוכה והפגוע של המשפחה, כשבנו לו את הדירה הזאת על מנת שיוכל איכשהו בעתיד להתחתן ולתת נדוניה – התמונה הזאת לא עלתה מספיק, ולא קיבלתי מספיק. אין לי ספק שיש חיזוקים להלכה הזאת. לכן ביקשתי את כל הראיונות והתחקורים שעשו אודותיו. בדיקות

יש תיעוד מיולי 2009, מתוחקר ערפאת עצמו בידי הרכז, ולשאלתו על מעצרו טען שהוא רכש סכין לשם יופי. נעצר לשם החזקתו ולא רוצה לחזור לכלא. הכחיש ששייך לחמאס או לכל ארגון אחר והמשיך לדרכו. בעתירה – צהל והשב"כ היה מעורב, והודאה של המשפחה על מקום הימצאו – יש לנו עוד תחקור מספטמבר 2015, בה התגונן האח הגדול שברח מהבית 40 יום קודם, כי היה ריב על חלונות. אחר כך סיפר שברח מספר פעמים והגיע לרמאללה, ראו אותו בחברון, והמשפחה תמיד עשתה את המירב. האח הגדול אמר שהם מנסים, ביקשו לא להקל בזה ראש, הבינו את הבעייתיות. אחר כך חוקרים את ערפאת, הוא נחקר ביום 20.9. אנחנו לא יודעים מה גרם לו להגיע לתחקור – מה גרם לאיש שב"כ לחקור אותו? שאלו אותו שאלות והוא ענה על בעיות המשפחה. אמין מרגיע אותו, ואמר לא להגיע עם סכין למחסום. הוא ענה לאמין ואמר שיהיה רגוע. לשאלתו של אמין אמר שישפר את מצבו. הוא מתגורר באתר בניה ברמאללה – זה 3 הדברים שקיבלנו, וזה טיפה בים. כדי לשקול נכונה מה בדיוק קורה כדאי לבקש את החומרים הנוספים".

הרב גדי אנסבכר: ברור שמדובר לא רק על הסתה לאומנית. אלא גם על חייתיות

לקראת תום הדיון ביקש אביה של אור, הרב גדי אנסבכר לפנות לבית המשפט והתייחס לטענותיה של הפרקליטה.
בנוגע להריסת בית המשפחה כולו אל מול הריסת יחידת הדיור בה חי המחבל הוא אמר: "במישור הרתעתי, השר ריכטר הסביר את מה שכולם יודעים אותו, שהרתעה נעשית רק למעגל משפחתי מורכב ברמה של חמולה. המעגל שצריך להרתיע מחבלים זה ההריסה של בית המשפחה המורחבת. אם בנורבגיה זה לא היה אלמנט של הרתעה, בהתנהגות חייתית כזאת לא צומח משום מקום.

בנוגע לטענה כי המבל אנינו שפוי טען הרב כי "טענת של מחלת-נפש – גם לאדם כזה יש מושגים מה הוא עושה ומה לא. די ברור שהמושגים עליהם גדל הם מושגים שבהם הסתובב ושמע. גם מהחומרים במחשב, כנראה מדובר בהסתה לאומנית – הדבר שנעשה. ברור שמדובר לא רק על הסתה לאומנית. אלא גם על חייתיות. מדובר פה על התנהגות שהוא ספק מהסביבה. לכן, הטענה שזו הרתעה קולקטיבית – זו הרתעה של הסביבה שהיא בית הגידול של החייב הזאת. וטענת האמת – טענה שאולי לא רשומה, אולי לא אחת מהטענות הקבילות כמו הרתעה וצדק – אבל יש אמת. והאמת צריכה להיעשות".
בית המשפט דחה את הכרעתו לצורכי עיון בחומרים שהונחו בפניו.