הר הבית ‒ אלחרם אלשריף, שבמרכזו כיפת הסלע ומסגד אלאקצא, הוא הסמל הבולט והמובהק ביותר של קו הרקיע של ירושלים. מתחם זה הוא שישית מגודלה של העיר העתיקה, כ-150,000 מטר מרובע. זה שלושת אלפים שנה, ואולי אף יותר, שההר מקודש בעבור מאות מיליוני בני אדם מכל רחבי העולם ומעורר בהם רגשות עזים – דתיים, פוליטיים וערכיים – ואף מסעיר את המחקר בשדות ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והתרבות.

כיום נמצאים במתחם מבנים ארכיטקטוניים מהיפים והמרהיבים בעולם ‒ כיפת הסלע המוזהבת ואבן השתייה שמסביבה היא בנויה, ובחלקו הדרומי מסגד אלאקצא. בשגרת החולין של המקום אפשר לראות המונים המתייחדים לתפילה בטקסים חגיגיים, קבוצות תיירים מן העולם כולו המקשיבים בצמא להסברי המדריכים ואף את ילדי הרובע המוסלמי שמשחקים כדורגל ברחבי המתחם המקודש. אך מעבר למראות יומיומיים אלה מדובר בסמל רב-משמעות ובמקום המקודש המרכזי והחשוב ביותר בהקשר המזרח תיכוני, הן דתי הן פוליטי.

ד"ר שמעון לב אוצר התערוכה ערך מחקר צילומי מקיף המציג את סיפורו של ההר בהיסטוריה המודרנית של העיר: מהמבט המונומנטלי-ארכיטקטוני ועד ל"חבית חומר הנפץ" של המזרח התיכון, למקום שהיה לבמה המרכזית של הסכסוך הלאומי-דתי בארץ ישראל. זהו מבט בהיר ומפוכח, אך עם זאת מלא תקווה לימים שבהם אכן תהיה אבן השתייה לאבן יסוד ולתשתית לשיתוף פעולה והבנה.

כבר ב-1839 – השנה שמיוחסת להמצאת המצלמה – נעשה הניסיון הראשון לצלם את ההר. מאז ועד היום זהו כנראה האתר המצולם ביותר בירושלים: צלמים, חוקרים, סקרנים, תיירים, אנשי דת, קבוצות אידיאולוגיות ואף כוחות הביטחון ושומרי הוואקף ממשיכים כל העת לצלם את ההר ואת המבקרים בו. התערוכה מציעה מבט בוחן אל מתחם הר הבית, אלחראם אלשריף, בעין המצלמה מראשית הצילום (1839) ועד לימינו.

בין התצלומים שמוצגים בתערוכה ניתן לראות את צילומי ההר הראשונים מהמאה ה-19, את תצלומי האופנה של מולה עשת משנות ה- 70 עבור 'גוטקס' על רקע כיפת הסלע, צילום של המלך חוסיין בתא הטייס תוך כדי טיסה מעל הר הבית, מתוך כתבה שנכתבה ע"י המלך עצמו בשנת 1964 עבור הנשיונל ג'יאוגרפיק, צילומים הראשונים מהפריצה להר הבית במלחמת ששת הימים שצולמו ע"י הצלם עמוס צוקר ועוד. לפרטים ולהזמנת כרטיסים: https://www.tod.org.il/