Skip to content

מי סופר אותך? מפקד אוכלוסין בפרשת השבוע

מה בין קפיטליזם חזירי לסוציאליזם חסר פשרות? כיצד מתמודדת התורה עם מפקד אוכלוסין ? השבוע אנחנו קוראים עוד אחת מארבע פרשיות, 'שקלים', בנוסף לפרשת השבוע, 'כי תשא'. כמה תובנות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מה בין קפיטליזם חזירי לסוציאליזם חסר פשרות? כיצד מתמודדת התורה עם מפקד אוכלוסין ? השבוע אנחנו קוראים על כך, בפרשת 'כי תשא'

מאת משה לוי 

מחצית השקל - ויקיפדיה
מחצית השקל - ויקיפדיה

תלוש המשכורת הוא אחד הסודות הכמוסים ביותר שלנו. לעתים  אנו מדחיקים את השורה התחתונה אפילו מעיני עצמנו, אנו חוששים לראות את המספר הסופי. במקרים רבים, רבים מדי, הסכום  יהיה מתחת לציפיות. מאזנים שנתיים ודו״חות כלכליים תמיד מקלקלים את התקווה והופכים את התירוצים הכלכליים של השנה לפתטיים.

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, סיפרו לנו. ככל שנסתיר את מספר ילדינו, את שכרנו, את שטח הדירה שלנו, את מחיר הרכב החדש שקנינו, תשרה בהם הברכה שבחוסר הידיעה, בתקווה שייתכן כי בפעם הבאה שנבדוק את מצב החשבון, יהיה שיפור.

כיצד מתיישב המתח בין ספירה מדוקדקת לבין הצורך להשאיר פרטים עמומים?

 התורה מבקשת מאתנו להיכנס לפרטים הקטנים.  חיים מדודים, לא תקוות שווא. בניגוד לדתות אחרות, אלוהים ביהדות נמצא בפרטים הקטנים. בפרשת השבוע מתחילה דרישה של  מפקד אוכלוסין של העם. ההכנסות מן המשכן תחושבנה בפרוטרוט, התוצאות תתפרסמנה מכאן ולהבא, לכל דורות הבאים, בשקיפות מלאה.

נותרה בעיית עצם הספירה, שעלולה להביא צרות עין ועין רעה. מספרים תוחמים, מביאים עין רעה, צרות עין של אחרים, קנאה או שמחה לאיד. השקיפות הכלכלית מושכת רכילות ולשון הרע, ולך תדע מי ילשין למס הכנסה או יתפתה לגנוב.

דוד המלך מונה את העם ומביא עליהם מגיפה. אפידמיולוגיה הרי היא קשורה להמונים, לסטטיסטיקה, למספרים. ההדבקה במחלות באה כתוצאה מצפיפות, מהכללה, מביטול האינדיבידואל, מחברה אנושית שאינה נותנת מקום לאחר, מהפיכת האדם למספר.

מה בין מפקד אוכלוסין לספירה באמצעות 'מחצית השקל'?

האלוהים מצווה לספור את ישראל מתוך חיבתו אליהם. ספירה מלשון ספיר, אבן יקרה. כמו מי שמונה את מי שיקרים לו ושמח בהם. אלא שהוא נזהר מלספור אותם באופן ישיר ומבקש כי יגבו מחצית השקל מכל אחד ואת השקלים ימנו. אדם נמדד ונספר על פי מה שהוא נותן, תורם, לא על פי רווחיו, והוא לעולם  מחצית, לא שלם. העני נספר כמו העשיר, ללא רשימת מליארדרים של פורבס, משום שכדי להרוויח צריך כישרון כלכלי, ואילו כדי לתרום – צריך אנושיות בלבד.

בעולם שלנו סופרים אנשים לפי התל״ג. אדם נמדד בכמה כסף תרם למדינה או בכמה כסף הרוויח. כאן באה עין הרע, הקנאה, החמדנות, הפשעים, הנובעים כולם מן התחרות הכלכלית. התורה מבקשת לספור את האנשים בשווה, אי אפשר להביא יותר ממחצית השקל, אסור לתרום יותר מהמינימום. כל אחד יכול לתרום וכל קול שווה, לא רק לבחירות אלא בעיקר לביטוי האנושיות שבו. מחצית השקל הופכת להיות כופר לנפש, היא מכפרת על ביטול האנושיות, על התחרות הכלכלית הרומסת את החלש.

על הקשר שבין פורים לבין פרשת 'שקלים'

במגילת אסתר שקראנו השבוע אנו מגלים זאת ביתר שאת. הקב״ה, שאינו מוזכר בשמו במגילה, מסתתר במתנות לאביונים. העני הדופק בדלת הוא פני האלוהים הנשקפים אלינו, הוא זה שנואש מהתחרות ומבקש חסד. מלך אביון במקום מלך עליון. חיפשנו את אלוהים בהדר המזויף והמגוחך של אחשוורוש, בהסתר של אסתר, ברשעות של המן, והוא בכלל דפק בדלת וביקש צדקה.

כופר נפשו של אדם הוא מחצית השקל בלבד, זה כל מה שנדרש כדי להיות מישהו ש'סופרים אותו', תרומה קטנה, חצי שקל למלך האביון. לא תיתן?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן