כל קשר לגלעד שליט מקרי בלבד

מאת עינת מעין סגל הבן חוזר מהשירות הצבאי הלום ומסויט, המשפחה לא יודעת איך להתמודד עם השבר, התא המשפחתי מתפרק והמלחמה מגיעה הביתה.  זוהי עלילת הדרמה הקומית "המלחמה בבית", שיתוף פעולה ראשון בין התיאטרון הקאמרי לתיאטרון "מראה" בקריית שמונה. רמי ברוך ואסתי קוסוביצקי, זוג גם בחיים, משחקים את הבעל והאישה, ולצדם מופיעים איתי פולישוק ולירז […]

כל קשר לגלעד שליט מקרי בלבד

מאת עינת מעין סגל הבן חוזר מהשירות הצבאי הלום ומסויט, המשפחה לא יודעת איך להתמודד עם השבר, התא המשפחתי מתפרק והמלחמה מגיעה הביתה.  זוהי עלילת הדרמה הקומית "המלחמה בבית", שיתוף פעולה ראשון בין התיאטרון הקאמרי לתיאטרון "מראה" בקריית שמונה. רמי ברוך ואסתי קוסוביצקי, זוג גם בחיים, משחקים את הבעל והאישה, ולצדם מופיעים איתי פולישוק ולירז […]

מאת עינת מעין סגל

הבן חוזר מהשירות הצבאי הלום ומסויט, המשפחה לא יודעת איך להתמודד עם השבר, התא המשפחתי מתפרק והמלחמה מגיעה הביתה.

 זוהי עלילת הדרמה הקומית "המלחמה בבית", שיתוף פעולה ראשון בין התיאטרון הקאמרי לתיאטרון "מראה" בקריית שמונה. רמי ברוך ואסתי קוסוביצקי, זוג גם בחיים, משחקים את הבעל והאישה, ולצדם מופיעים איתי פולישוק ולירז אבני סגל. את המחזה שכתב ג'יימס דאף מביים רועי הורוביץ.

טראומה זה דבר מצחיק. "המלחמה בבית"

למה בחרת במחזה הזה? 

רועי הורוביץ: "ראיתי את המחזה של ג'יימס דאף לפני כעשרים שנה ב'הבימה', וזו אחת ההצגות הראשונות שראיתי בחיי ואהבתי. אז זה הוצג כמחזה אמריקני ובהפקה שלנו נעשה לזה עיבוד ישראלי, שמתרחש כאן ועכשיו, אקטואלי מאוד.

"ההצגה מדברת על מרכזיות הצבא בחברה שלנו ועל המחיר הנפשי שמשלמים הבנים שחוזרים מפורקים מהשירות הצבאי. פעמים רבות זה עניין של פער דורות, ההורים לא מסוגלים כל כך להבין את הילדים. הרבה הורים יכולים למצוא את עצמם בנעלי הדמויות האלה.

"רמי ואסתי מגלמים בעל ואישה והורים לבן חייל, וזו  גם הסיטואציה שלהם במציאות. הסיטואציה במחזה היא כמובן מוקצנת, אבל יש הרבה דיאלוגים שמזכירים לשחקנים את החיים הפרטיים שלהם. למרבה המזל, זה לא שיקוף מדויק של החיים שלהם. אבל יש נקודות השקה לסיפור האישי שלהם, הם מגיעים 'מבושלים', יש להם  חומרי גלם לעבודת המשחק. לדוגמה, הטלפון של אסתי תמיד זמין. כל חזרה נפסקת ברגע שהטלפון מצלצל והשם של הבן שלהם מופיע על הצג".

איך עושים מזה קומדיה?

"זאת דרמה קומית  משפחתית שמתארת התפוררות קשה, אבל יש בה הרבה הבלחות קומיות שנובעות מהמחזה עצמו, עוד לפני הבימוי. המחזה משרטט דמויות שכל אחת מהן היא  טיפוס שונה, וכך נוצרות הרבה התנגשויות ביניהן בגלל האופי והקצב של כל אחד. האם היא  נמרצת מאוד ודואגת לכולם, מעין 'אמי הגנרלית', שמארגנת לכולם את החיים. בשמונה בבוקר היא כבר מטגנת חביתות לכולם ושרה שירים, והם לא עומדים בקצב שלה".

הילד בעצם מעולם לא חזר מהצבא. הוא ממשיך להיות שם.

"במידה מסוימת כן. לא ברור איפה הצבא נגמר ומתחילה האזרחות. לכן יש מלחמה בבית בסופו של דבר".

האם הסיפור של גלעד שליט עלה בחזרות?

"לא באופן מפורש, אבל באסוציאציה יש בהחלט נגיעה לזה. זו לא סיטואציה של שבי, אבל בעקיפין זה יושב לכולנו בזיכרון הקולקטיבי – העובדה שאנשים עוברים דברים קשים במסגרת השירות הצבאי שלהם, ושהמשפחות לא תמיד יכולות להיות שותפות לזה או לדעת מה עובר על הבן. הורים שולחים ילד לצבא ומקבלים ילד אחר, והם לא מצליחים להכיל את זה."

בואו לדבר על גלעד שליט ועל תיאטרון גם בפייסבוק

הורוביץ, שקיבל לידיו באוגוסט את הניהול האמנותי של תיאטרון "מראה", לוקח חלק ביוזמה של משרד התרבות שקוראת למוסדות חזקים ממרכז הארץ לחבור למוסדות צעירים בפריפריה כדי לחזק גם אותם. "זה המרכז היחיד בצפון שהוא גם גוף תיאטרון יוצר. אנחנו מביאים הצגות מכל הארץ, מציעים רפרטואר ומפעל מנויים. זה תיאטרון קטן שמכיל פחות ממאתיים מקומות, אבל הוא מקסים. זו שמורת טבע, שאנחנו מנסים לקיים, כי יש כאן צמא גדול לתרבות."

 

 

מאת עינת מעין סגל

הבן חוזר מהשירות הצבאי הלום ומסויט, המשפחה לא יודעת איך להתמודד עם השבר, התא המשפחתי מתפרק והמלחמה מגיעה הביתה.

 זוהי עלילת הדרמה הקומית "המלחמה בבית", שיתוף פעולה ראשון בין התיאטרון הקאמרי לתיאטרון "מראה" בקריית שמונה. רמי ברוך ואסתי קוסוביצקי, זוג גם בחיים, משחקים את הבעל והאישה, ולצדם מופיעים איתי פולישוק ולירז אבני סגל. את המחזה שכתב ג'יימס דאף מביים רועי הורוביץ.

טראומה זה דבר מצחיק. "המלחמה בבית"

למה בחרת במחזה הזה? 

רועי הורוביץ: "ראיתי את המחזה של ג'יימס דאף לפני כעשרים שנה ב'הבימה', וזו אחת ההצגות הראשונות שראיתי בחיי ואהבתי. אז זה הוצג כמחזה אמריקני ובהפקה שלנו נעשה לזה עיבוד ישראלי, שמתרחש כאן ועכשיו, אקטואלי מאוד.

"ההצגה מדברת על מרכזיות הצבא בחברה שלנו ועל המחיר הנפשי שמשלמים הבנים שחוזרים מפורקים מהשירות הצבאי. פעמים רבות זה עניין של פער דורות, ההורים לא מסוגלים כל כך להבין את הילדים. הרבה הורים יכולים למצוא את עצמם בנעלי הדמויות האלה.

"רמי ואסתי מגלמים בעל ואישה והורים לבן חייל, וזו  גם הסיטואציה שלהם במציאות. הסיטואציה במחזה היא כמובן מוקצנת, אבל יש הרבה דיאלוגים שמזכירים לשחקנים את החיים הפרטיים שלהם. למרבה המזל, זה לא שיקוף מדויק של החיים שלהם. אבל יש נקודות השקה לסיפור האישי שלהם, הם מגיעים 'מבושלים', יש להם  חומרי גלם לעבודת המשחק. לדוגמה, הטלפון של אסתי תמיד זמין. כל חזרה נפסקת ברגע שהטלפון מצלצל והשם של הבן שלהם מופיע על הצג".

איך עושים מזה קומדיה?

"זאת דרמה קומית  משפחתית שמתארת התפוררות קשה, אבל יש בה הרבה הבלחות קומיות שנובעות מהמחזה עצמו, עוד לפני הבימוי. המחזה משרטט דמויות שכל אחת מהן היא  טיפוס שונה, וכך נוצרות הרבה התנגשויות ביניהן בגלל האופי והקצב של כל אחד. האם היא  נמרצת מאוד ודואגת לכולם, מעין 'אמי הגנרלית', שמארגנת לכולם את החיים. בשמונה בבוקר היא כבר מטגנת חביתות לכולם ושרה שירים, והם לא עומדים בקצב שלה".

הילד בעצם מעולם לא חזר מהצבא. הוא ממשיך להיות שם.

"במידה מסוימת כן. לא ברור איפה הצבא נגמר ומתחילה האזרחות. לכן יש מלחמה בבית בסופו של דבר".

האם הסיפור של גלעד שליט עלה בחזרות?

"לא באופן מפורש, אבל באסוציאציה יש בהחלט נגיעה לזה. זו לא סיטואציה של שבי, אבל בעקיפין זה יושב לכולנו בזיכרון הקולקטיבי – העובדה שאנשים עוברים דברים קשים במסגרת השירות הצבאי שלהם, ושהמשפחות לא תמיד יכולות להיות שותפות לזה או לדעת מה עובר על הבן. הורים שולחים ילד לצבא ומקבלים ילד אחר, והם לא מצליחים להכיל את זה."

בואו לדבר על גלעד שליט ועל תיאטרון גם בפייסבוק

הורוביץ, שקיבל לידיו באוגוסט את הניהול האמנותי של תיאטרון "מראה", לוקח חלק ביוזמה של משרד התרבות שקוראת למוסדות חזקים ממרכז הארץ לחבור למוסדות צעירים בפריפריה כדי לחזק גם אותם. "זה המרכז היחיד בצפון שהוא גם גוף תיאטרון יוצר. אנחנו מביאים הצגות מכל הארץ, מציעים רפרטואר ומפעל מנויים. זה תיאטרון קטן שמכיל פחות ממאתיים מקומות, אבל הוא מקסים. זו שמורת טבע, שאנחנו מנסים לקיים, כי יש כאן צמא גדול לתרבות."

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן