הוועדה למתן היתרים דחתה הבוקר (שני) סופית את בקשת ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו לקבלת היתר אישי לקבלת תרומות למימון הגנתו המשפטית. לאחר שנתניהו סירב עד כה לחשוף את הונו האישי ויכולותיו לממן מכיסו את הגנתו בניגוד להתחייבויותיו ולאחר שאמש פנה שוב ראש הממשלה וביקש לדחות שוב את הדיון ב 30 יום, החליטה הועדה כי בקשה זו, המוגשת ברגע האחרון, איננה מקובלת על הוועדה. לפיכך, נידחות כל בקשות ראש הממשלה לקבלת היתר באופן סופי. עוד נכתב בהודעת הוועדה כי "בהחלטה הסופית מדגישה הוועדה שלא די בדיון עקרוני או תיאורטי – על מנת לאפשר לשקול חריגה מהכללים הדיון חייב להיות דיון עובדתי פרטני בהסתמך על מידע, נתונים ואסמכתאות ראויות. לשם כך ביקשה הוועדה, מהשלבים המוקדמים ביותר של הדיון בבקשה זו, לקבל מידע מפורט ומענה לשאלותיה. ואולם ראש הממשלה לא נענה, עד עצם היום הזה, לאף אחת מבקשות הוועדה".
"מאז ההתחייבות שניתנה בבג"ץ פנתה הוועדה לבאי כוחו של ראש הממשלה מספר פעמים וביקשה את הפרטים הדרושים כדי שניתן יהיה לקיים דיון משלים, אולם התברר, כי ראש הממשלה איננו מסכים למסור את המידע שהתבקש על מצב רכושו הנוכחי, והוא מבקש להציג את הסתייגותו בישיבה מקדמית שהוא מבקש לכנס תחילה למטרה זו".

מהוועדה נמסר כי הבקשה נדחתה לאחר שראש הממשלה לא עמד בהתחייבות שנמסרה בשמו בבג"ץ (בג"ץ 1820/19 פסק דין מיום 18 במרץ  2019) להמציא לוועדה לבקשתה כל פרטים שיתבקשו על ידה לצורך דיון משלים בבקשה, שכבר נדחתה פעמיים. לא נמסרה לוועדה תמונת המצב שהתבקשה בנוגע לרכושו של ראש הממשלה בארץ ובחו"ל, מכל סוג ומין שהוא, ללא יוצא מן הכלל (מזומנים, אג"ח, נדל"ן וכיוצ"ב) ולא ניתן מידע מפורט לגבי יחסיו עם המממנים הפוטנציאליים ומענה לשאלה מדוע הוא נזקק לתרומתם.

הוועדה פנתה לבא כוחו של ראש הממשלה במכתב ביום 15 באפריל 2019, בו נדרשו המידע והמענה לתשובות, אך בא כוח ראש הממשלה לא השיב לגופו של עניין. אחרי חילופי דברים נוספים, מהם עלה כי בניגוד להצהרה בבג"ץ, באי כוח ראש הממשלה אינם מוכנים למסור מידע כתנאי לקיום קיום הדיון המשלים, הודיעה ביום 19 במאי 2019 הוועדה שאם תוך שבוע בקשותיה לא יענו, תידחה הבקשה סופית. נוכח הודעה על חילופי עורכי דין ומתוך התחשבות בראש הממשלה ניתנה לו, לבקשתו, ביום 23 במאי 2019, דחייה של 30 יום. עברו עוד 30 ימים מיום 23 במאי 2019 ומאומה לא השתנה – לא הגיע המידע הנדרש, כמתחייב בהתאם לפסיקת בג"ץ ולמרות ההתראה שניתנה על ידי הוועדה. הוועדה מציינת, למען הסר ספק, כי החלטות הוועדה מיום 20 בפברואר 2019 בעניין 300,000$ שקיבל נתניהו כמו גם בעניין החליפות והסיגרים שקיבל  עומדות כפי שהן. הוועדה דורשת כי "על כל הנוגעים בדבר לגרום לכך שראש הממשלה ימלא, בתוך זמן סביר, החלטות אלה". במילים פשוטות: על היועץ המשפטי ופרקליט המדינה לדאוג שנתניהו ישיב את הכספים, החליפות והסיגרים שקיבל עד כה על פי הודאתו.

במקום להשיב לוועדה נתניהו ביקש שוב לדחות את הדיון

אמש (ראשון)  הגיעה בקשה של בא כוחו של ראש הממשלה להקפיא ל-30 יום את פנייתו של ראש הממשלה. בקשה זו, המוגשת ברגע האחרון, איננה מקובלת על הוועדה. לפיכך, נידחות כל בקשות ראש הממשלה לקבלת היתר באופן סופי.

הבקשה המקורית של ראש הממשלה לאפשר לו לקבל סיוע במימון הוצאותיו המשפטיות משני תושבי חוץ בעלי אמצעים, בן דודו, מר נתן מיליקובסקי ומי שהוצג כחברו הקרוב, מר ספנסר פרטרידג', הוגשה ביום 2 ביולי 2018.

ביום 29 בנובמבר 2018 דחתה הוועדה לראשונה את הבקשה. זאת, על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, בהרכבים שונים לאורך השנים, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים. נקבע כי: "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים, וכי, ככלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.' …. כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה….מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. 'מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית העין…".

ביום 7 בינואר 2019 הוגשה "בקשה נוספת ומחודשת לקבלת סיוע במימון הוצאות הגנה" מטעם ראש ממשלה. בקשה זו התייחסה לגיוס מימון משני התורמים הפוטנציאלים האמורים בסכום כולל של 2,000,000$. בבקשה זו נמסר לראשונה לוועדה כי ראש הממשלה כבר קיבל 300,000$ ממר מיליקובסקי וכן חליפות וסיגרים ממר פרטרידג', ללא היתר כנדרש.

ביום 20 בפברואר 2019 נדחתה הבקשה הנוספת. נקבע, בהתבסס על עקרון סופיות ההחלטות הקבוע בכללים וכן בהתבסס על החלטות קודמות של הוועדה, כי על ראש הממשלה למצות את השימוש בהונו שלו תחילה, בטרם יפנה לבקש תרומות: "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי." כפי שהחליטה הוועדה בעבר, ניתן לסטות מן העיקרון הגלום בכללים במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת… בנסיבות בהן הוכח להנחת דעת הוועדה שהמבקש אינו מסוגל לממן… ממקורותיו הכספיים." הוועדה עמדה על כך שמהחלטה קודמת בעניינו של המבקש עולה כי בינו ובין מר מיליקובסקי התקיימו גם יחסים עסקיים שבאו לידי ביטוי בהחזקות בשותפות שהחזיקה בחלקים ניכרים מתאגיד תעשייתי העוסק בתוספי פלדה, שלא הוזכרו בבקשות. הוועדה ציינה כי גם בבקשה זו, כמו בעת הדיון בבקשה המקורית, לא סיפק ראש הממשלה מענה מספיק לשאלות שנשאלו ולא חשף את פרטי הונו כפי שהתבקש. נקבע, כי על ראש הממשלה להשיב את 300,000$ שקיבל ממר מיליקובסקי, וכי עליו להחזיר את החליפות למר פרטרידג' או להחזיר לו את שווי החליפות או לשלם את שווין למטרה ראויה שתיקבע.

בהחלטה הסופית, מדגישה הוועדה שלא די בדיון עקרוני או תיאורטי – על מנת לאפשר לשקול חריגה מהכללים הדיון חייב להיות דיון עובדתי פרטני בהסתמך על מידע, נתונים ואסמכתאות ראויות. לשם כך ביקשה הוועדה, מהשלבים המוקדמים ביותר של הדיון בבקשה זו, לקבל מידע מפורט ומענה לשאלותיה. ואולם ראש הממשלה לא נענה, עד עצם היום הזה, לאף אחת מבקשות הוועדה. מאז ההתחייבות שניתנה בבג"ץ פנתה הוועדה לבאי כוחו של ראש הממשלה מספר פעמים וביקשה את הפרטים הדרושים כדי שניתן יהיה לקיים דיון משלים, אולם התברר, כי ראש הממשלה איננו מסכים למסור את המידע שהתבקש על מצב רכושו הנוכחי, והוא מבקש להציג את הסתייגותו בישיבה מקדמית שהוא מבקש לכנס תחילה למטרה זו.

הדברים אינם מתיישבים עם ההתחייבות האמורה בבית המשפט העליון ולא עם מה שניתן היה לצפות ממי שמבקש לקבל היתר אישי חריג, כאשר לפי הכללים אין הוא זכאי לקבל מימון באמצעות תרומות כלל וכאשר הבקשה כבר נדונה ונדחתה פעמיים. לכאורה – נוצר רושם שבעוד שבפי באי כוחו של ראש הממשלה אמירות בדבר דחיפות העניין, ההתנהלות כל כולה אומרת סחבת.

בא כוח ראש הממשלה הודיע ביום 6 במאי 2019 כי הבקשה לא תתייחס לאותו חלק מן הבקשה הנוגע לבן הדוד מר מיליקובסקי, וכי "אפשר שיוצג בפני הוועדה ….גם תורם נוסף אחר". לגבי מר ספנסר פרטרידג' קבעה הוועדה כי "הקשר בין המבקש ומר פרטרידג' נוצר, לפי הבקשה, לפני כ-19 שנה…, דהיינו בשנת 1999 או 2000. בתקופה זו המבקש היה בשלהי תקופת כהונתו כראש ממשלה בקדנציה הראשונה, או כמי שפרש מהפוליטיקה ונמצא בעמדת המתנה לחזור לשלטון. באותה העת היה כבר מר פרטרידג' איש עסקים ובעל הון…. חזקה היא, שחברות כזו נוצרה על בסיס אינטרסים הדדיים". הדברים בכללותם מחייבים בדיקה מפורטת על בסיס מידע מלא, נתונים ואסמכתאות. ככל שיוצג תורם נוסף אחר, יחולו אותם כללים ויידרש אותו פירוט שיאפשר בדיקה הולמת לשם קבלת החלטה ראויה.

על בקשה לקבל הלוואות והטבות חלים, כללים ועקרונות, שנועדו להבטיח את טוהר המידות

בא כוחו של ראש הממשלה הודיע ביום 22 במאי 2019: "למיטב ידיעתי, ראש הממשלה בוחן מספר אפשרויות העומדות לרשותו בסוגיית מימון הגנתו המשפטית." עד כה לא הוצגה לוועדה  אפשרות אחרת כל שהיא. ברור כי על כל אפשרות חלים, בשינויים המחויבים, אותם כללים ואותם עקרונות, שנועדו להבטיח את טוהר המידות, מניעת חשש לניגוד עניינים ואי פגיעה באמון הציבור בנבחריו. ככל שתובא בפני הוועדה בקשה חדשה לחריגה מהנהוג או מהמקובל או הכוללת רכיב של קבלת טובת הנאה למבקש, תעמוד הוועדה על פירוט המידע והנתונים. 

הוועדה מציינת, למען הסר ספק, כי החלטות הוועדה מיום 20 בפברואר 2019 בעניין 300,000$ ובעניין החליפות בעינן עומדות. על כל הנוגעים בדבר (היועה"מ, מבקר המדינה, פרקליט המדינה א.מ) לגרום לכך שראש הממשלה ימלא, בתוך זמן סביר, החלטות אלה.

נתניהו: ההחלטה מונעת ממני כל סיכוי להתגונן בבית המשפט

נתניהו הגיב הבוקר  להחלטה וטען כי "ועדת ההיתרים מונעת מראש הממשלה לקבל סיוע במימון הגנתו המשפטית, בניגוד לאנשי ציבור אחרים שקיבלו סיוע למימון הגנתם. כל מידע שנמסר לוועדה הודלף מיד באופן מגמתי ופוגע תוך פגיעה אנושה בזכות לפרטיות שעומדת גם לראש הממשלה. בלי הסיוע הזה, אין לראש הממשלה יכולת להתגונן אל מול המשאבים העצומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהמדינה משקיעה בהגשת כתב חדשות חסר בסיס וחסר תקדים נגדו".

המבקר מגיב לטענות נתניהו בחריפות

מבקר המדינה היוצא  יוסף שפירא, לא נשאר אדיש לטענות ראש הממשלה והגיב מייד: "מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון"

לגבי הטענה כי אנשי ציבור אחרים קיבלו סיוע – יש להבחין בין איש ציבור לאיש ציבור מכהן, קל וחומר ראש ממשלה – אילו לא היה מדובר בראש ממשלה מכהן לא היו חלים עליו הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים ולא היה עליו לבקש היתר מהוועדה. הבקשה נדחתה בין השאר על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים. לא הובא לידיעת הוועדה שום מקרה של שר מכהן שקיבל סיוע באמצעות היתר מהוועדה לקבל מימון מבעלי הון.

לגבי הטענה בדבר הדלפות – הוועדה איננה עוסקת בהדלפות. מעבר לכך – למרות ההתחייבות של באי כוח ראש הממשלה בבג"ץ ולמרות בקשות חוזרות ונשנות והמתנה סבלנית של הוועדה – לוועדה כלל לא נמסר מידע – כך שלטענה זו אין בכלל בסיס במציאות. בנסיבות העניין לא די בדיון עקרוני או תיאורטי – על מנת לאפשר לשקול חריגה מהכללים חייב להתקיים דיון עובדתי פרטני ולהסתמך על מידע, נתונים ואסמכתאות ראויות. באין מידע ופירוט כמבוקש לא יכול להתקיים דיון.

לא נותר לנו אלא לחזור על העיקרון שנקבע בהחלטות הוועדה בעבר ולפיו "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי." וכן על הקביעה ולפיה: "מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון."