החל מהשבוע תוכלו לנצל הזדמנות נדירה להתוודע אל סודותיה ואוצרותיה של ירושלים. מיום חמישי הקרוב יתקיימו סיורים מושקעים וחד פעמיים על ידי המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. הסיורים הייחודיים נערכים בהשראת התערוכה "שפת התכשיט", שנפתחה לפני כחודש וחצי. באחד הסיורים (ב-20.9.2019) אף תוכלו להיחשף לסודותיו של המנזר הפרנציסקני בעיר.
התערוכה, לדברי ד"ר איריס פישוף אוצרת התערוכה, מציגה את מלאכת הצורפות כשפה שאת מילותיה מהוות מתכות שונות, אבנים יקרות וחומרים חדישים ועכשוויים, המשתלבים זה בזה בדומה למילים המצטרפות למשפטים. "התערוכה 'שפת התכשיט' מציגה על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה", היא כותבת בדברי ההסבר.
הצטרפתי לסיור עיתונאים שערכה הנהלת המוזיאון, על מנת לחשוף את מוצגי התערוכה והסיורים שייערכו בהשראתה. הסיור שנערך עבורנו הוא שילוב של מספר סיורים המוצעים לקהל הרחב, ואם אנחנו נהנינו כל כך מסיור "הטעימות", אין לי ספק שתיהנו מהסיורים המלאים.
אבל לפני הסיורים, מעט על התערוכה, בה תוכלו למצוא תכשיטים בני מאות שנים ליד תכשיטים מודרניים, שעוצבו בהשראת התכשיטים העתיקים.
בתערוכה עצמה ליווה אותנו ג'ניה פרומין, מדריך בכיר במוזיאון. תחילה עצרנו ליד עבודות צורפות נוצריות. צורפות, מסתבר, לא שימשה רק לתכשיטים אלא גם ליצירת כלי פולחן. האוסף הנוצרי מציג כלי פולחן מכסף וזהב בני מאות שנים מאוסף המסדר הפרנציסקני בירושלים. לדברי פרומין זוהי פעם ראשונה שהאוסף מושאל על ידי המנזר למוזיאון ישראלי.
בחלק המוקדש לצורפות האסלאמית מוצג אוסף הצורפות הנדיר של המוזיאון, הכולל תכשיטים וחפצי צורפות, שנוצרו במשך יותר מאלף שנים.
פרומין מציין כי נדיר לראות מוצרים מזהב באיסלאם שכן עבודות בזהב נתפסו כעבודת אלילים. המוצגים שאנו רואים הם חלק ממטמון הררי, מטמון נדיר ויקר הכולל 20 כלי כסף מפוארים מן המאה ה-11 עד ה-12 שנמצא בתוך כד גדול בצפון איראן, בעיר ניהוונד.
"לפריטים אלה אין הקשר של תכשיטים", מדגיש פרומין. "אלה פריטי אחסון לבית. הפריטים הוטמנו בארגז אחסון ל-750 שנה. הארגז התגלה בצפון מזרח איראן ליד העיר ניהוונד. התושבים המקומיים מכרו את האוסף כיחידה אחת. מי שקנה היה אספן יהודי-מצרי, ראלף הררי, והמשפחה מכרה את האוסף בתחילת שנות ה-70. שווי האוסף 25-30 מיליון דולר. זהו אחד מחמשת האוספים שנותרו בעולם מתקופה זאת.
"גם הקסדה שבארון התצוגה היא לא אמנות, אלא כלי מלחמה. על קסדות רבות נמצאו חתימות אישיות של הבעלים. על הקסדה שבתצוגה כתובה ברכה והקדשה, שנועדה לשמור על בעליה במלחמה".
בחלק היהודי של התערוכה מוצג מבחר של כלי קודש וקמעות יהודיים מארצות האסלאם, מאוסף משפחת גרוס. חפצים אלו שיקפו את סגנון התרבות בה חיו היהודים בארצות אלו תוך שהם מבטאים שפה דומה של אומנות עממית, ששירתה את המאמינים היהודים והמוסלמים כאחד.
החלק השני של התערוכה עוסק בצורפות בת זמננו. 45 צורפים ישראלים יצרו בהזמנת המוזיאון עבודות צורפות ותכשיטים, השואבות את השראתן מאוסף הצורפות האסלאמי של המוזיאון כשהם מתייחסים לחפץ ספציפי, מוטיב, היבט צורני או משמעות.
בחלקה השלישי של התערוכה מוצגים תכשיטיה של הזמרת המנוחה עפרה חזה. אלו תכשיטים מסורתיים של יהדות תימן, שיצר במיוחד עבורה הצורף בן ציון דוד. דוד הוא דור שמיני לצורפים מנג'רן שבצפון תימן, שלמד את המלאכה בילדותו מאביו, ושואף לשמר את רזי הצורפות התימנית.
עוד מוצגים בתערוכה תכשיטים שיצרו הצורפים הבדואים חסיין אעווד ובנו מנסור, בני שבט הג'באליה השוכן למרגלות מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני. התופעה של צורפים בני שבט זה נתפסת כיוצאת דופן שכן תכשיטי בדואים בסיני הובאו לרוב מחצי האי ערב בידי עולי רגל ששבו ממכה. תכשיטיהם של השניים מוצגים באדיבות אורנה גורן.
כאמור, המוזיאון לאמנות האסלאם הזמין חמישה סיורים שנבנו על ידי אסתר סעד, מורת דרך ותיקה בעלת תואר שני בגיאוגרפיה. ארבעה סיורים ייערכו בירושלים ואחד בתל אביב.
סיור ה"טעימות" שלנו החל בטעימה מהסיור "ירושלים של תכשיטים – סיור במבנים ייחודיים, המשמשים כתכשיטים שמקשטים את העיר". הסיור כולל בניינים יפים שבנו מעצמות אירופיות. התחלנו את הסיור ממבנה "הנוטרדם דה ג’רוזלם" במתחם הצרפתי בעיר, סמוך לכיכר העיריה ולעיר העתיקה. פיסת אדריכלות צרפתית ממש בלב ישראל. והמבנה מרהיב ביופיו. המבנה כולל מלון יוקרתי בבעלות הוותיקן, כנסייה ושלוש מסעדות.
למי אנחנו חייבים את היופי הארכיטקטוני הזה? לרוזן הצרפתי מארי פול אמדה דה פיילא (Comte Marie Paul Amedee de Piellat), שהגיע לירושלים כצליין צעיר, חזר עוד פעמיים, והחל במסע רכישות קרקעות למסדרים קתולים צרפתים בירושלים.
ב-1876 רכש יחד עם אימו את המגרש עליו הוקם מאוחר יותר הנוטרדם. אחת הסיבות לבחירת המגרש היתה ייחוסו של המקום כמקום מחנהו של האביר וגיבור מסע הצלב הראשון, הנסיך הנורמנדי טנקרד (Tancred). כאן, על פי המוסרת, הסתער האביר על חומת ירושלים כדי לכבוש אותה.
אבל נחזור לרוזן דה פיילא, שהגיע כאמור לביקור נוסף בירושלים בשנת 1882 עם עוד כ-1000 צליינים קתולים. היתה זאת "שיירת האלף" (Le Grand Caravan de Mille). מטרת הצליינים הייתה ליצור משקל נגד לצליינות הרוסית האורתודוכסית בעיר. לאחר שהגיעו צליינים צרפתים באוניות פאר דרך חיפה, הבין הרוזן כי האכסניות הקיימות בעיר אינן מספקות, ואלף הצליינים שעימו נאלצו להשתכן באוהלים מאולתרים במתחם עליו יוקם בהמשך מבנה הנוטרדם. או אז החליט דה פלייה להקים אכסניה חדשה ומפוארת.
לאחר שנאסף הסכום הדרוש להקמת הנוטרדם, הונחה אבן הפינה בידי הקונסול הצרפתי בשנת 1885. בשל חשיבות המבנה גם כלכלית וגם לאומית, כונה המקום "נוטרדאם דה פרנס", אך שונה לאחר 1948 ל"נוטרדם דה ג`רוזלם" – "גבירתנו של ירושלים". הקמת המבנה הסתיימה בשנת 1889.
מבנה הנוטרדם, שתוכנן בידי האב אטיין בובה, איש המסדר, משלב ארכיטקטורה ניאו קלאסית ומודרנית, תוך שימוש במוטיבים מזרחיים. החללים הנרחבים במבנה נועדו לאפשר לינה של צליינים רבים, 1,000 איש ויותר.
גם מבפנים המבנה מרשים מאוד. תחושת היוקרה אופפת את הבאים כבר בכניסה ללובי. עלינו לתצפית מגג המבנה והתבוננו מקרוב בשני מגדלי הפעמונים, שביניהם ניצב פסל המדונה ובנה. המגדלים מזכירים בעיצובם צריחי טירות.
ירדנו במהירות במדרגות, רוצים לספוג עוד מהעיצוב היוקרתי של המלון. התעכבנו מעט ליד הכנסייה, בה נערכה מיסה מיוחדת. הגיעו לשם אנשי דת ואורחים לבושים חגיגית.
הסיור המורחב שיארגן המוזיאון בין מבניה היפים של הבירה יכלול את: מגרש הרוסים, בית החולים האיטלקי, קתדרלת סנט ג'ורג' האנגליקנית, המבנה הצרפתי של נוטרדם ותצפית על הדורמציון, אוגוסטה ויקטוריה הגרמנית, הכנסייה הסקוטית ועוד.
שם הסיור: "ירושלים של תכשיטים – סיור בקרב מבניה הייחודיים המשמשים כתכשיטים" והוא ייערך ביום שישי ה-2.8.2019 בשעות 10:00-14:00.
סוד הצלחת מוסד הנישואין בארצות האיסלאם
מהנוטרדם דה ג'רוזלם, צעדנו אל השער החדש, היישר אל העיר העתיקה, אל חנותו של איברהים בדר, צורף ותיק ממשפחת צורפים ותיקה.
אסתר סעד סיפרה לנו כי משפחתו של בדר היא משפחת תכשיטנים ותיקה, שאף הצילה יהודים במאורעות תרפ"ט. הכניסה לחנותו של בדר – The Coral Beach jewelry – מטעה מאוד. לכאורה חנות קטנה וצפופה, אך היא מתרחבת לחלל גדול יותר, שם ניתן ללכת לאיבוד עקב שפע התכשיטים והצבעים.
סעד הסבירה לנו מה ההבדל בין התפיסות השונות של הנישואין בין היהדות לאיסאם. ביהדות האישה נחשבת לנטל על המשפחה ולכן היא צריכה להביא עימה כסף לנישואין – זוהי הנדוניה. לעומת זאת באיסלאם זה ההיפך הגמור. האישה היא זאת שמקבלת כסף. היא מקבלת מוהר.
"פעם זה היה קילו זהב", אומרת סעד. "היום הזהב מאוד יקר, אז כבר לא נותנים קילו. אפשר 250 גרם, 300 גרם".
איברהים עצמו מספר שכאשר נישא לרעייתו הוא נתן לה מטבע אנגלי מ-1908. "חמי היה חייב למסגר לה אותו, וזה היה שלה. זהו המוהר. אם אנחנו מתגרשים, אני לא יכול לקבל את זה בחזרה".
"כיום משפחת החתן, או החתן עצמו, חייבת לקנות בין 300 ל-500 גרם זהב", מסביר בדר. "זאת מתנה שלא מוחזרת. לפני 100 שנה היו נותנים 'גרעיני זיתים', גרגרי זהב בצורת זיתים. הבעל היה נותן 1-3 ביום הנישואין, ובכל אירוע משפחתי כמו לידה, יום הולדת, היה נותן לה עוד אחד".
אז אם תרצו ללמוד עוד על חשיבות התכשיטים בחיי הנישואין ובחיי היום יום בכלל, אתם מוזמנים להצטרף לסיור המורחב "ירושלמיות של זהב – תכשיטי נשים בירושלים", שיתקיים ביום חמישי הקרוב ה-18.7.2019 בשעות 16:00-20:00. להרשמה.
מנזר סן סלוודור – טעימה מהסיור "מדינת הוותיקן" – הצצה נדירה אל לב ליבו של מסדר הפרנציסקנים
טוב, להפתעה כזאת לא ציפיתי. כבר סיירתי לא מעט בסמטאות העיר העתיקה, וכלל לא ידעתי שבאחת הסמטאות מסתתר מנזר פרנציסקני עם כנסייה מרהיבה, לא פחות מכנסיות רבות בהן אנו מבקרים באירופה. ברוכים הבאים למנזר סן סלוודור (Monastery of Saint Saviour).
במנזר גרים כ- 100 נזירים מכל העולם והם נקראים גם משרתי הקסטודיה טרה סנטה – "משמר ארץ הקודש" – הגוף שממונה, מטעם הכנסייה הקתולית והאפיפיור, מזה כ-800 שנים על שמירת המקומות הקדושים בארץ ישראל. האח הראשי, האב סטפן, קיבל את פנינו כשהוא לבוש בלבוש האופייני לנזירים במקום – גלימה חומה עם חגורה עשויה חבל וסנדלים.
פרט לכנסייה היפה, המתחם כולל מגורים לנזירים, ובית ספר למוסיקה. ואגב, מגדל הפעמונים שנבנה יחד עם הכנסייה הוא הגבוה ביותר בירושלים. בימים אלה שוקדים במנזר גם על הקמת גם מוזיאון שיציג פריטים ארכיאולוגים רבים, שכן המנזר היה מעורב בחפירות רבות.
אם תרצו לדעת כיצד הוקמה הכנסייה המרשימה, תדעו שאת הסכום העיקרי לבנייתה העניק לא אחר מאשר הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזף. הוא עשה זאת במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1869.
לאחר ביקור בחדר האוכל המרשים של הנזירים נכנסנו לחדר אם הפנינה, בו שמורים חפצי קודש ואמנות יקרי ערך שנשלחו לנזירים על ידי בני האצולה האירופית-קתולית במשך מאות שנים.
חפצים אלה הם למעשה מתנות של האומות הנוצריות השונות באירופה, אשר נשלחו לפרנציסקנים במטרה לסייע להם בשמירת האתרים הקדושים לנצרות בארץ. בין המוצגים יש חפצים שנוצרו בספרד ובפורטוגל, בנאפולי ובסיציליה כמו גם באימפריה האוסטרו הונגרית מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
תוכלו לראות אותם מקרוב וללמוד עוד הרבה יותר על החיים במנזר בסיור המלא, שייערך ביום שישי ה-20.9.2019 בשעות 10:00-14:00.
הסיור הרביעי בירושלים נקרא "קופסאות של קודש – סיור מחוץ לקופסה". טעימה ממנו קיבלנו למעשה בחדר אם הפנינה של המנזר הפרנציסקני. אבל יש עוד הרבה יופי ומיסתורין בסיור המלא, שייערך ביום שישי ה-11.10.2019 בשעות 10:00-14:00.
עוד מידע על התערוכה בכתבה של ינינה זסלבסקי.