הכל ישראבלוף. תקפנו חולייה מצומצמת ועוד בכיר שתכנן פיגועים. ומה על העיתוי, שעה אחרי שביבי חזר מאובמה? אין כאן צורך להוכחה למוסלמי בבית הלבן שהערבים אותם ערבים ושהטרור ממשיך?

מאת זיו טרנר 

למה הסלמה ועכשיו? מה קרה בעזה שמגיע לנו כמה מאות פצצות שונות ומשונות על מיליון וחצי אזרחים? אתם לא שואלים את השאלות האלו כי זו עזה? חמאס? פשוט כי "כולם שם מחבלים ומגיע להם!" או שאתם סומכים בעיניים עצומות על צה"ל? היה שקט*, ממש שקט מעזה. אנחנו לא פעלנו, הם לא פעלו. שקט כזה כמו שאנחנו רוצים שיהיה לנו. שקט לחיים שקטים, כמו שיש בתל אביב הגדולה או בשוויץ.

אז באמת, למה דווקא עכשיו? הרי אין מחאה ציבורית נגד הממשלה, נגד ראש הממשלה, לכאורה אין דבר שמערער על נוחות כסאו וטיוליו בעולם, לא צריך להסיט ממנה-ממנו את האש כי אין אש (ואז לצקצק ולגלגל עיניים לשמיים ולזעוק מרה מול האומה אתם רוצים ביטחון או קוטג' זול? כי הרי ידוע שביטחון זו מילת המפתח בישראל לכל תחלואי החברה, האנטיביוטיקה לכל צעקה חברתית מוצדקת, וחיסולה הממוקד, זו מצווה מהרב עובדיה). באמת שהכל סילאן, אפילו הכנסנו קטנה לאובמה, והוא החזיר בקטנה משלו, ולחצנו ידיים לשדולה היהודית באמריקה שכל כך אוהבת אותנו כנועים ומתרפסים, מחבקי שלום עם ערבים יימח שמם, כי זה עושה להם נעים בכלכלה והמניות עולות, ויש כסף לחגוג את הפסח בישראל, ותרומה או שתיים. באמת, הכל נוטלה.

דוקטורינת "האש הנמוכה" מוכיחה את עצמה באופן מושלם. אבל אז הגיע החמאס והכריז באופן חד צדדי, בלי תיאום ואישור של גֵּנֵרָלִיסִימוֹבּיבּיבּרק, כי הוא בכלל לא מתכוון לעזור לאיראן במקרה שישראל תתקוף שם. בכלל לא. עוד גרוע מכך, ממש בשלהי פברואר, הודיע החיזבאללה כי הוא לא מקבל הוראות מאיראן ובכלל לא בטוח שהוא ייכנע לפקודתם ויתקוף את ישראל במקרה שישראל תתקוף באיראן (אם כולם תוקפים שם, אז גם אני). אז הנה למה עכשיו. הדוקטורינה התמוטטה. אף אחד לא רוצה אש נמוכה. אף אחד לא רוצה אש.

אכלנו את הסיפורים האלו בקיץ האחרון עם הפיגוע בכביש 12

הכל ישראבלוף. תקפנו חולייה מצומצמת ועוד בכיר כזה או אחר שתכנן פיגועים (למען הסר ספק, אני בעד עונש מוות, וחיסול ממקוד של כל טרוריסט באשר הוא. מוכן ללחוץ על הכפתור של המזל"ט. השאלה שלי היא לא אם הזבל מעזה הוא בר מוות או לא, אלא העיתוי). הדנ"א הישראלי שלנו מחייב לסמוך על מערכת הביטחון, ואין לנו יכולת לדעת אם זה נכון או לא, והייתה למערכת הזו טעות או שתיים בעבר, אפילו הלא רחוק. ישראל לא יודעת להתמודד עם איום שכזה לפיגוע, נניח בעזרת השב"כ? אין לנו אופציות אחרות? ומה על העיתוי, שעה אחרי שביבי חזר מאובמה? אין כאן צורך להוכחה למוסלמי הזה שבבית הלבן כי הערבים אותם ערבים והטרור עדיין ממשיך? נו, שויין. התרגלנו. אכלנו את הסיפורים האלו בקיץ האחרון עם הפיגוע בכביש 12, שכל כולה יצא מעזה לפי דברי הצבא. תקראו כאן ותגידו למה אתם מאמינים.

שוו בנפשכם שאין דוקטורינת מלחמה כוללת במקרה שנתקוף את איראן.
הסורים, יוק. החיזבאללה מתחפר. החמאס רוצה את פלשתין, לא רק עזה, ומלחמה רעה לשלושתם.
איך יבקש משרד הביטחון עוד כסף לתקציב?

עכשיו שוו בנפשכם שאין גם דוקטורינת מלחמה כוללת במקרה ונתקוף את איראן. הסורים, יוק. החיזבאללה מתחפר. החמאס רוצה את פלשתין, לא רק עזה, ומלחמה רעה לשלושתם. איך יבקש משרד הביטחון עוד כסף לתקציב? איך יצדיק את קיומו העצום והלא חכם? אובמה לא מרשה לתקוף באיראן. מה נעשה אם האויבים שלנו לא ממש רוצים להיות אויבים? לא רוצים לשחק את תפקיד הרעים? איך ייבחר ביבי שוב לתפקידו כראש ממשלה, וברק לביטחון, אם לקחו להם את הקמפיין היומיומי של ערבים-רעים-איראן-גרעין-תקיפה-ביטחון?

לא נשאר להם יותר מזה. מסע ההפחדה הנוסטלגי של עראפאת-אש"פ-עזה-חמאסטאן-טרור, שנים שכבר לא קונה את תושבי ישראל. עבור מה נצביע בבחירות הבאות? איך ישכנעו אותנו לתת לשרה עוד ארבע שנות טיולים במיטה של מיליון שקל לטיסה? באמת נטיל פתק בקלפי עבור המשך הצלחות ביבי בתחום האזרחי? בתשתיות? ברכבת התחתית? בדיור? במחירים החיים השפויים שלנו?! אילו הישגים יהיו לו להציג?

אין לו. נקודה. לעולם ביבי עושה קמפיין בחירות וספין יומי שקשור אך ורק לביטחון-טרור. תרבות פוליטית ימנית-קיצונית-פאשיסטית של הפחדה מאסיבית של עם ישראל המפוחד, כי בלעדי ביבי תהיה כאן שואה שנייה, רצחנית שתביא את קץ הקיצים, ועוד ייקחו לנו את ירושלים.

אז אני שואל, עכשיו שאסור לנו לתקוף באיראן, וזה ירד מהשולחן עד לשנת 2013, ועוד חלילה אובמה יתקוף שם ויעשה לנו את העבודה, למה עכשיו אנחנו מבעירים את השטח? אולי זה בכלל כלכלי. "מדינה זרה" רוצה לקנות את כיפת ברזל ורק היינו צריכים להוכיח יכולות בזמן אמת….

יש לכם תיאוריות אחרות, או שאתם יאיר לפיד?

*אחרי כמה הערות שקיבלתי עם פרסום הטור, נראה שטעיתי ולא היה ממש שקט בדרום. פשוט הפסיקו לספר על זה, התרגלנו לשיגרת טילים כמעט יומיומית. לכשעצמו זה מעצים את תחושת הפעולה המבוימת שיש עכשיו.