Skip to content

היה או לא היה? בית הספר הבדווי בהר הזבל של הוד השרון

מבנה של בי"ס שבנו הבריטים לילדי השבט הבדווי אבו קישק נבחר להיות אתר להשלכת אשפת תושבי הוד השרון עד לפני כשלושים שנה. מאז אתר האשפה שהפך להר, משמש כמקום לפעילות אקולוגית וספורטיבית ובית הספר הבדווי הוכרז כאתר לשימור. האם ילדי השבט למדו בבית הספר? הדעות חלוקות והסיפור מעניין.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשוליה הדרום-מערביים של העיר הוד השרון נמצא הר. אם נחפור בו כדי להתוודע למבנהו הגיאולוגי, נמצא כי כולו מלא בזבל. שנים רבות ההר קיבל אליו פסולת עירונית ומידי ערב ניצת בו זיק עשוי חומר דליק וההר הפך להר געש פולט עשן. הבריזה המערבית היתה שולחת את העשן המסרטן, הישר לביתנו, הנמצא בשכונה השוכנת מזרחית להר. הקמנו קול זעקה שהצטרף לזעקה מחאתית כלל ארצית, של שכניי כל הרי הזבל בארץ ובשנת 1993 הממשלה החליטה לסגור את אתרי ההשלכה ולהקים אתרי הטמנה. הר הגעש הפסיק לפעול ובמקומו נישא הר ירוק ופורח בעונות המתאימות. השביל המתפתל סביב ההר ששימש את משאיות הזבל, הפך לאתר פופולרי להולכים ורוכבים והפסגה השטוחה היתה למקום תצפית מרהיבה של 360 מעלות, מן הים שבמערב ועד להרי השומרון במזרח. מספרים ב"שושו" כי בתקופת האינתיפאדה, צה"ל קיים תצפיות מההר לזיהוי כניסת מחבלים מעבר לקו הירוק לשעבר.

הר הזבל, מראה מהאגם בפארק האקולוגי הוד השרון. צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

העולים להר ודאי ישימו לב לשלט המכריז "אתר שימור" ליד חירב'ה ערבית המוקפת בדקלי וושינגטוניות. השלט מסביר כי המבנה נבנה ע"י הבריטים כבית ספר לילדי השבט הבדואי אבו קישק בין השנים 1929-1944. אולם לפי אתר "זוכרות" המתבסס על עדויות, נמסר כי המבנה נבנה ב-1925 (יש לשער שכותבי טקסט השלט לא בדיוק הקפידו עם הפרטים). הבריטים היו בעד השכלה, אולם רצון לחוד ומעשה לחוד. יצחק קדמון טוען (במאמרו "ביה"ס לילדי הבדווים", חדשות השרון, 24.9.99) כי הילדים לא באו ללמוד והמבנה בן 2 החדרים עמד נטוש מיום בנייתו. לעומתו אתר "זוכרות" שעוסק בזכות השיבה לפליטים הערביים, טוען כי למדו בבית הספר 99 בנים ותשע בנות. מאוחר יותר, כשאתר הזבל היה פעיל, שומר האתר הקים חדר תצפית על גג המבנה, שנראה כמו בנייה פיראטית. עם הפסקת פעילות השלכת האשפה, הגג הפך לאתר "משתמשים" (כנראה) וקירותיו כוסו בציורי גרפיטי. כיום, המבנה שמחצית חלקו התחתון קבור במדרונות ההר, הוכרז כמבנה לשימור עם הבטחה ללא תאריך לביצוע השימור.

חירב'ת בית הספר לילדי אבו קישק. צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד
תוספת בניה על גג בית הספר. צילום: שרה פלד

\\ בדווים בהוד השרון?

כן! מסתבר שבשטח השיפוט הנוכחי של הוד השרון נמצאו ערב הקמת המדינה, ששה יישובים יהודיים: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ושני כפרים בדווים: ביאר עדס ואבו קישק. בני שבט אבו קישק נטשו את הכפר לאחר התקפת אצ"ל עליהם ב-1948 ובתי הכפר ביאר עדס נהרסו במלחמה. אדמות שני הכפרים הועברו למגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר עליהם הוקמו שכונות ושיכוני עולים. פליטי הכפר ביאר עדס מתגוררים כיום בג'לג'וליה ובקלקיליה. בני אבו קישק ביקשו מהממשלה הזמנית לעבור לאזור בין כפר חב"ד ללוד. הם קיבלו 100 דונם באזור לוד בתמורה ל-3000 דונם שמסרו למנהל מקרקעי ישראל.

הכפר אבו קישק הוקם ע"י השבט הבדווי ערב אבו קישק, שהגיעו מצפון סיני לאזור השרון בשנות ה-30 של המאה ה-19. הם התמקמו באזור הירקון כמאהל עונתי שהפך ליישוב קבע. השטח עליו התמקמו השתרע על למעלה מ-18,000 דונם ושימש לגידולי הדרים, בננות ודגנים שהושקו במי בארות ומי גשמים. בשנת 1948 התגוררו בכפר כ-2000 תושבים. לפי אתר "זוכרות" בכפר היו מספר חנויות קטנות ובית-ספר שהוקם ב-1925 ולמדו בו 99 בנים ותשע בנות באמצע שנות ה-40. על פי ההיסטוריון בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו ממנו לאחר התקפת האצ"ל במרץ 1948. לעומתו, אליהו בנימיני בנו של מייסד רמת השרון טען כי השייח לא רצה ללכת אך הם קיבלו פקודה מהוועד הערבי העליון לפנות את ביתם עד ש"חילות הפלישה הערבים" יחזירו אותם לשם. על שטחים אלו נבנתה תע"ש.

ראוי לציין כי השטחים עליהם נבנו השכונות הדרומיות של הוד השרון, נרכשו מאבו קישק ע"י יזמים פרטיים בשנת 1927, להקמת כפרים חקלאיים. מאוחר יותר, נרכשו אדמות נוספות ע"י חברת "הכשרת הישוב ו"הגאולה". האדמות שנותרו עם קום המדינה, הועברו למינהל מקרקעי ישראל.

\\ יש גם אגם אקולוגי ועופות מים

למרגלות הר הזבל, ובצילו, שוכן הפארק האקולוגי של הוד השרון החדש, המשתרע על פני 1,400 דונמים. על איכותו וייחודו של הפארק, עיריית הוד השרון מסבירה כי "סביב האגם, נשתלו למעלה מ- 150,000 שתילים וצמחים טבעיים אשר גדלו בעבר באגן עמק הירקון. במשך שנה שלימה נאספו מעל ל- 150,000 זרעים וייחורים ממשתלות פרטיות ברחבי הארץ וכן מהגנים הבוטניים באוניברסיטאות תל-אביב וירושלים. הזרעים שנאספו הונבטו במשתלה והועברו לשתילה בפארק, לצד למעלה מ- 200 עצים בוגרי שהצטרפו לשני עצי הזית בני ה- 1000, אשר נתרמו על ידי קק"ל ונשתלו גם הם במתחם. באגם אקולוגי, זורמים מים מושבים (בצינורות סגולים לא לשתייה), לאחר שעברו טיפול בשני האגנים הירוקים של העיר הממוקמים דרומית לפארק, הפועלים כמוקד טיהור מים ולמידה סביבתית. בפארק מדשאות, טיילת רחבה מסביב לאגם, מסלולי רכיבה, מתקני כושר, רציפים ומרפסות נוף מוצלות המשמשות כתצפיות חקר ולימוד על בעלי החי והכנף בסביבה הטבעית המשוקמת והעשירה. בעונות הנדידה נמצאים כאן בעלי כנף ייחודיים" . הנהלת הפארק אחראית גם על פיתוח ושימור הר הזבל והמקום יהפוך למתחם תיירות ומחקר לכשייסתיימו העבודות בו.

תצפית על הפארק האקולוגי ממרומי הר הזבל. צילום: שרה פלד
צילום: שרה פלד

\\ איך מגיעים? WAZE פארק אקולוגי הוד השרון

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן