נפש עירומה: חיים סוטין במשכן לאמנות בעין חרוד

תערוכה מרגשת בקנה מידה עולמי על חיים סוטין הצייר היהודי מראשי אסכולת פריז והאמנות הישראלית . מבט רטרוספקיטיבי עם 18 מיצירותיו יחד עם 43 אמנים ישראליים, שנקבצו תחת אוצרות מפעימה של יניב שפירא, סוריה סדקובה, אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב.

נפש עירומה: חיים סוטין במשכן לאמנות בעין חרוד

תערוכה מרגשת בקנה מידה עולמי על חיים סוטין הצייר היהודי מראשי אסכולת פריז והאמנות הישראלית . מבט רטרוספקיטיבי עם 18 מיצירותיו יחד עם 43 אמנים ישראליים, שנקבצו תחת אוצרות מפעימה של יניב שפירא, סוריה סדקובה, אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב.

הדרך לעין חרוד היתה הפעם נסיעה ביום סתווי שרבי במסגרת סיור עיתונאים לקראת פתיחת התערוכה  החדשה של חיים סוטין במשכן לאמנות בעין חרוד. המשכן לאמנות עין חרוד מציג תערוכת יחיד לאמן חיים  מחשובי האמנים במאה ה-20 , לראשונה בישראל מזה 50 שנה.

התערוכה, ובה 18 מציוריו של סוטין, ומיגוון יצירות של אמני אסכולת פריז בצד 43 אמנים ישראליים מתקופות וזרמים שונים, פורשת מניפה רחבה על השפעתו של סוטין על האמנות הישראלית, וחשיבותו בתולדות האמנות המערבית והיהודית.

את התערוכה המוצגת במרבית החללים במוזאון אוצרים יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב לאמנות. והיא מלווה על-ידי ד"ר אסתי דונאו, ממחברי ה-catalogue raisonné של סוטין. התערוכה המאלפת תוצג לקהל הרחב עד ל-1.3.2020.

סימה סלונים - דיוקן חיים סוטין 1938. צילום: סיגל גליל


 לראשונה בישראל מזה 50 שנה מציג משכן לאמנות עין חרוד תערוכת יחיד לאמן חיים סוטין, מחשובי האמנים במאה ה-20. סוטין נחשב ל"צייר של ציירים" ויצירותיו פרצו דרך לדור שלם שראו בו מקור השראה, לא רק באמנות הישראלית אלא גם באמנות האירופאית והאמריקאית.  

עבודותיו מוצגת קבע במוזיאון הפומפידו בפאריז, במטרופוליטן בניו יורק ועוד, ותערוכות היחיד שלו זוכות למבקרים רבים. התערוכה המכוננת במשכן לאמנות עין חרוד מציגה 18 ציורים אשר נאספו מאוספים מוזאליים ומאוספים פרטים בארץ ובעולם. לצד תערוכתו של סוטין מוצגות יצירות אמנות של אמנים  ישראליים , בני שלושה דורות , שהושפעו מיצירתו. ותערוכתו של האמן חיים אתר, ממקימי המשכן לאמנות.

ילדה בכחול- חיים סוטין. צילום: סיגל גליל

 

חיים סוטין (1943-1893) , אחד מענקי האמנות של המאה ה-20, נחשב ל"פיקאסו היהודי". מבקרי אמנות ואספנים רחשו הערכה רבה ליצירתו עוד בחייו, והוא לא נשכח גם לאחר מותו המוקדם והמיוסר כאשר מדי שנה הוצגה לפחות תערוכת יחיד אחת, במדינה זו או אחרת. גם בחלוף השנים חוקרי אמנות מגלים בו יותר ויותר עניין בעוד שבארץ זכה סוטין לתערוכת יחיד אחת בלבד, ומאז כבר חלפה כחצי מאה.

משה קסטל, "שדרה בצפת" בהשראת חיים סוטין. צילום" סיגל גליל

 

סוטין נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת פריז. הוא התבסס בבירה הצרפתית לפני מלחמת העולם הראשונה, וחייו דמו לאלה של רבים מאמני הבוהמה בשנות ה-20. אמדיאו מודיליאני היה חברו הקרוב והנאמן, ועם חוג חבריו נמנו, בין השאר, פבלו פיקאסו, מקס ז'אקוב, ז'אן קוקטו, חנה אורלוף וז'אק (יעקב) שפירו. על יצירתו כתבו אז מבקרי האמנות הבולטים של התקופה – ולדמאר ז'ורז', אנדרה סלמון ואלי פור.

  

שני האוצרים יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה, נפגשים בתערוכת חיים סוטין במהלך סיור העיתונאים. צילום: סיגל גליל

יצירתו של סוטין שואבת ממורשת האמנות האירופית, ובעיקר זו הצרפתית וההולנדית – אך בה-בעת הוא אמן מקורי לחלוטין, שפילס לעצמו דרך שאיש מבני תקופתו לא פסע בה לפניו. סוטין, שבחייו סבל מחרדה תמידית, היה פתוח וחופשי ביצירתו. כל ציור שלו, ויהיה זה נוף, טבע דומם או דיוקן, הוא בה-בעת גם הרהור על החיים ועל המוות.

מכאן גם השפעתו על דורות של אמנים בארצות-הברית ובאירופה, בהם פרנק אוארבך, גיאורג באזליץ, פרנסיס בייקון, פיליפ גסטון, ז'אן דובופה, ג'ואן מיטשל, לוסיאן פרויד, וילם דה-קונינג, ליאון קוסוף וסוזן רוטנברג. ציוריו ושפתו של מי שסירב לציית לצווים האמנותיים של תקופתו הם אלה שעוררו עניין אצל רבים מאמני ארץ-ישראל שנהרו בשנות ה-30 לפריז.

 אמנים ישראלים שהושפעו מסוטין

 בשני פרקים נוספים בתערוכה  מוצגים אמנים ישראליים שהושפעו מסוטין מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד היום בהם ציבי גבע, משה גרשוני, יוסף-ז'וסף-יעקב דדון, עמית כבסה, מרדכי לבנון, אורי ליפשיץ, מריק לכנר, משה מוקדי, מיכל נאמן, אמיר נווה, לאה ניקל, מיכאל סגן-כהן, סימה סלונים, משה קסטל, אורי ריזמן, יגאל תומרקין ויוסף זריצקי.

בחלל המרכזי של  המשכן לאמנות בעין חרוד מוצגות עבודות של  חיים אתר חבר הקיבוץ  שבחזונו  ובתשוקת אמונתו הוקם המשכן לאמנות בעין חרוד. הצגתם של האמנות הישראלי ושל חיים אתר לצידו סוטין הופכים את התערוכה הזו  למקורית ומחדשת.  

שלישיית דיוקנאות שצייר חיים אתר בהשראת חיים סוטין בחלל המרכזי של המשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: סיגל גליל

 

ציוריו של סוטין נאספו לתערוכה זו מאוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ומחוצה לה, לצורך התערוכה שודרגו אולמות המשכן ליצירת תנאי תצוגה אופטימליים.

 

 

התערוכה היא פרי של שיתוף פעולה אוצרותי בין יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב לאמנות; והיא מלווה על-ידי ד"ר אסתי דונאו, ממחברי ה-catalogue raisonné של סוטין.

משכן לאמנות, עין חרוד  שעות פתיחה:
ימים א' – ה' 09:00 – 16:30, ו' וערבי חג 09:00 – 13:30, שבת וחג 10:00 – 16:30

 

הדרך לעין חרוד היתה הפעם נסיעה ביום סתווי שרבי במסגרת סיור עיתונאים לקראת פתיחת התערוכה  החדשה של חיים סוטין במשכן לאמנות בעין חרוד. המשכן לאמנות עין חרוד מציג תערוכת יחיד לאמן חיים  מחשובי האמנים במאה ה-20 , לראשונה בישראל מזה 50 שנה.

התערוכה, ובה 18 מציוריו של סוטין, ומיגוון יצירות של אמני אסכולת פריז בצד 43 אמנים ישראליים מתקופות וזרמים שונים, פורשת מניפה רחבה על השפעתו של סוטין על האמנות הישראלית, וחשיבותו בתולדות האמנות המערבית והיהודית.

את התערוכה המוצגת במרבית החללים במוזאון אוצרים יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב לאמנות. והיא מלווה על-ידי ד"ר אסתי דונאו, ממחברי ה-catalogue raisonné של סוטין. התערוכה המאלפת תוצג לקהל הרחב עד ל-1.3.2020.

סימה סלונים - דיוקן חיים סוטין 1938. צילום: סיגל גליל


 לראשונה בישראל מזה 50 שנה מציג משכן לאמנות עין חרוד תערוכת יחיד לאמן חיים סוטין, מחשובי האמנים במאה ה-20. סוטין נחשב ל"צייר של ציירים" ויצירותיו פרצו דרך לדור שלם שראו בו מקור השראה, לא רק באמנות הישראלית אלא גם באמנות האירופאית והאמריקאית.  

עבודותיו מוצגת קבע במוזיאון הפומפידו בפאריז, במטרופוליטן בניו יורק ועוד, ותערוכות היחיד שלו זוכות למבקרים רבים. התערוכה המכוננת במשכן לאמנות עין חרוד מציגה 18 ציורים אשר נאספו מאוספים מוזאליים ומאוספים פרטים בארץ ובעולם. לצד תערוכתו של סוטין מוצגות יצירות אמנות של אמנים  ישראליים , בני שלושה דורות , שהושפעו מיצירתו. ותערוכתו של האמן חיים אתר, ממקימי המשכן לאמנות.

ילדה בכחול- חיים סוטין. צילום: סיגל גליל

 

חיים סוטין (1943-1893) , אחד מענקי האמנות של המאה ה-20, נחשב ל"פיקאסו היהודי". מבקרי אמנות ואספנים רחשו הערכה רבה ליצירתו עוד בחייו, והוא לא נשכח גם לאחר מותו המוקדם והמיוסר כאשר מדי שנה הוצגה לפחות תערוכת יחיד אחת, במדינה זו או אחרת. גם בחלוף השנים חוקרי אמנות מגלים בו יותר ויותר עניין בעוד שבארץ זכה סוטין לתערוכת יחיד אחת בלבד, ומאז כבר חלפה כחצי מאה.

משה קסטל, "שדרה בצפת" בהשראת חיים סוטין. צילום" סיגל גליל

 

סוטין נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת פריז. הוא התבסס בבירה הצרפתית לפני מלחמת העולם הראשונה, וחייו דמו לאלה של רבים מאמני הבוהמה בשנות ה-20. אמדיאו מודיליאני היה חברו הקרוב והנאמן, ועם חוג חבריו נמנו, בין השאר, פבלו פיקאסו, מקס ז'אקוב, ז'אן קוקטו, חנה אורלוף וז'אק (יעקב) שפירו. על יצירתו כתבו אז מבקרי האמנות הבולטים של התקופה – ולדמאר ז'ורז', אנדרה סלמון ואלי פור.

  

שני האוצרים יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה, נפגשים בתערוכת חיים סוטין במהלך סיור העיתונאים. צילום: סיגל גליל

יצירתו של סוטין שואבת ממורשת האמנות האירופית, ובעיקר זו הצרפתית וההולנדית – אך בה-בעת הוא אמן מקורי לחלוטין, שפילס לעצמו דרך שאיש מבני תקופתו לא פסע בה לפניו. סוטין, שבחייו סבל מחרדה תמידית, היה פתוח וחופשי ביצירתו. כל ציור שלו, ויהיה זה נוף, טבע דומם או דיוקן, הוא בה-בעת גם הרהור על החיים ועל המוות.

מכאן גם השפעתו על דורות של אמנים בארצות-הברית ובאירופה, בהם פרנק אוארבך, גיאורג באזליץ, פרנסיס בייקון, פיליפ גסטון, ז'אן דובופה, ג'ואן מיטשל, לוסיאן פרויד, וילם דה-קונינג, ליאון קוסוף וסוזן רוטנברג. ציוריו ושפתו של מי שסירב לציית לצווים האמנותיים של תקופתו הם אלה שעוררו עניין אצל רבים מאמני ארץ-ישראל שנהרו בשנות ה-30 לפריז.

 אמנים ישראלים שהושפעו מסוטין

 בשני פרקים נוספים בתערוכה  מוצגים אמנים ישראליים שהושפעו מסוטין מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד היום בהם ציבי גבע, משה גרשוני, יוסף-ז'וסף-יעקב דדון, עמית כבסה, מרדכי לבנון, אורי ליפשיץ, מריק לכנר, משה מוקדי, מיכל נאמן, אמיר נווה, לאה ניקל, מיכאל סגן-כהן, סימה סלונים, משה קסטל, אורי ריזמן, יגאל תומרקין ויוסף זריצקי.

בחלל המרכזי של  המשכן לאמנות בעין חרוד מוצגות עבודות של  חיים אתר חבר הקיבוץ  שבחזונו  ובתשוקת אמונתו הוקם המשכן לאמנות בעין חרוד. הצגתם של האמנות הישראלי ושל חיים אתר לצידו סוטין הופכים את התערוכה הזו  למקורית ומחדשת.  

שלישיית דיוקנאות שצייר חיים אתר בהשראת חיים סוטין בחלל המרכזי של המשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: סיגל גליל

 

ציוריו של סוטין נאספו לתערוכה זו מאוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ומחוצה לה, לצורך התערוכה שודרגו אולמות המשכן ליצירת תנאי תצוגה אופטימליים.

 

 

התערוכה היא פרי של שיתוף פעולה אוצרותי בין יניב שפירא, מנהל ואוצר ראשי של משכן לאמנות עין-חרוד; סוריה סדקובה (Sadekova), אוצרת ראשית במוזיאון פושקין, מוסקבה; וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה ממוזיאון תל אביב לאמנות; והיא מלווה על-ידי ד"ר אסתי דונאו, ממחברי ה-catalogue raisonné של סוטין.

משכן לאמנות, עין חרוד  שעות פתיחה:
ימים א' – ה' 09:00 – 16:30, ו' וערבי חג 09:00 – 13:30, שבת וחג 10:00 – 16:30

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן