איור זה לא רק קו. זו גם נקודה. קו ונקודה אינם חייבים להיות שטוחים וחד מימדיים. בעזרת הפשטה יוצאת מן הכלל מתרגמים אמני הרזידנסי בארטפורט את התייחסותם לקו/נקודה, בצורה מפתיעה ומרתקת. בתערוכה החדשה המתקיימת במסגרת שבוע האיור, האמנים מושכים קוים, חוטים ונקודות, במעבר מרעיונות מילוליים לרעיונות מופשטים ובחזרה. מבחינתם הקו נוצר כדי לסמן רעיון, והם נותנים לרעיון להפוך לקו חדש העומד בפני עצמו.

שם התערוכה נשען על שפת המורס שפיתח סמואל מורס מקוים ונקודות להעברת מידע. זלמן כהן, מראשוני אנשי הקשר בהגנה, לקח את המורס צעד קדימה והמציא שיטה לזכירת קידוד המורס. הוא לקח את הנקודות והקווים של סמואל מורס והפך אותם למילים או משפטים קצרים שההגייה שלהם מזכירה נקודה (חיריק) או קו (פתח או קמץ). אמא = נקודה קו, בשלי לי מיץ = קו נקודה נקודה נקודה, גנבים = קו קו נקודה. הניקוד הוא הקוד.

האמנים אלה ליטביץ, גיל יפמן, דור זליכה לוי, יעל פרנק, מרב קמל וחליל בלבין, רות פתיר, מאיירים בפיסול, מקרינים, סורגים, שוברים, בונים ומשבשים לנו בכוונה את הקוד המובנה של ההבנה הויזואלית שלנו.

אוצרת: ורדית גרוס

נעילה: 18.1.2020

ארטפורט, העמל 8, תל אביב.