עקב פרישתו הצפויה של פרקליט המדינה, שי ניצן, והצורך למנות תחתיו פרקליט אחר, הודיע היום (שני) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט לשר המשפטים אמיר אוחנה, כי לדעתו יש למלא תחת ניצן כממלא מקום פרקליט המדינה את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי), עו"ד שלמה (מומי) למברגר. "זאת, בשים לב לוותק הרב של עו"ד למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות".

בפנייה לתקשורת הסביר מנדלבליט כי על פי האמור בחוות הדעת, משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים היות ו"מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, ממונה פרקליט המדינה על כלל פרקליטויות המחוז ומחלקות פרקליטות המדינה, והוא מתווה מדיניות משפטית בתחום אכיפת החוק בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה".
זאת ועוד: "המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף", מבהיר מנדלבליט.
קודם לכך פרסם שר המשפטים את שמותיהם של חמישה מועמדים לתפקיד ממלא מקום זמני של פרקליט המדינה. מדובר על תקופה של שלושה חודשים עם אפשרות לארכה של שלושה חודשים נוספים.
למרות דעתו של היועץ המשפטי בדבר מועמד אחד, פרסם אוחנה כי מבחינתו קיימים 5 מועמדים ולא אחד עליו הצביע מנדלבליט. כל השמות שפרסם אוחנה הם של בכירים מפרקליטות המדינה או הייעוץ המשפטי: הראשון הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר; השני הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי; השלישית הוא המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, אורלי בן ארי-גינזברג; הרביעי הוא מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, והמועמדת החמישית היא פרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז. לדעת גורמים במשרד המשפטים אוחנה בחר בחמישה מועמדים כדי לייצר מתח בתוך המערכת עצמה כשכל אחד מהמועמדים ינסה ל"זכות" בתור ממלאה המקום.

מנדלבליט: "בהעדר ועדה מעין זו בקשר למינויו של ממלא מקום, קיימת חובה משפטית לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה.
והוא כי טרם הפעלת סמכות המינוי, יקיים שר המשפטים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק".
לכן קובע היועץ המשפטי לממשלה כי "בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".
לדברי מנדלבליט: "המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף.
בהתאם לכך, נקבע בהחלטת הממשלה מס' 1585 מיום 29.2.2004 ובהחלטת הממשלה מס' 2077 מיום 22.7.2007, כי המינוי למשרת פרקליט המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה".
"החלטת הממשלה קובעת באופן חריג אף את תנאי הכשירות לתפקיד פרקליט המדינה ומורה כי כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הוועדה לשר המשפטים, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון וכן להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי", קובע היועץ המשפטי לממשלה.
יצוין כי מדובר בממלא מקום בלבד, משום שממשלת מעבר לא רשאית להחליט על מינוי קבוע לתפקיד. השר אוחנה כתב היום כי "כששאלתי לפני כמה חודשים את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אם לא הגיע הזמן להקים ועדת איתור, שמשך עבודתה בדרך כלל הוא כמה חודשים – השיב לי שלא ניתן בתקופת בחירות או בתקופת ממשלת מעבר להקים ועדת איתור למינוי של פרקליט מדינה קבוע, משרה הקצובה בחוק לכהונה של שש שנים". הוא הוסיף ש"מינוי קבוע יכבול גם את ידיהן של הממשלות הבאות, ולאור כך נראה היה לי הגיוני הנימוק, וקיבלתי אותו".
בהקשר לכך מציין מנדלבליט "כי הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון".
היועץ המשפטי מסביר "כי במצב הפוליטי הקיים, אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים.
ולכן "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי". מנדבליט הוסיף כי "יובהר כי אין באמור כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה."