עולם ומלואו

קיריל פטרנקו מנצח על התזמורת הפילהרמונית בנגינת הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) מאת ברהמס, ותמרה סטפנוטביץ' – בהופעת הבכורה שלה עם הפילהרמונית – מנגנת את הקונצ'רטו  המוצרטי בדו מינור (ק' 491) ללא רהב וירטואוזי,  בנייני האומה, 19.12.2019  את הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) של ברהמס יכולה התזמורת הפילהרמונית לנגן גם תוך כדי שינה. […]

עולם ומלואו

קיריל פטרנקו מנצח על התזמורת הפילהרמונית בנגינת הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) מאת ברהמס, ותמרה סטפנוטביץ' – בהופעת הבכורה שלה עם הפילהרמונית – מנגנת את הקונצ'רטו  המוצרטי בדו מינור (ק' 491) ללא רהב וירטואוזי,  בנייני האומה, 19.12.2019  את הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) של ברהמס יכולה התזמורת הפילהרמונית לנגן גם תוך כדי שינה. […]

קיריל פטרנקו מנצח על התזמורת הפילהרמונית בנגינת הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) מאת ברהמס, ותמרה סטפנוטביץ' – בהופעת הבכורה שלה עם הפילהרמונית – מנגנת את הקונצ'רטו  המוצרטי בדו מינור (ק' 491) ללא רהב וירטואוזי,  בנייני האומה, 19.12.2019 

את הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) של ברהמס יכולה התזמורת הפילהרמונית לנגן גם תוך כדי שינה. את הפתיחה ניגנה התזמורת לאו דווקא כפרק סוער 'אלגרו קון בריו' – "אלגרו אש" כנדרש, אלא בצליל רחב ועמוק.  שמעו את כל המגוון של הטוּטִי התזמורתי גם בפורטה. יפה הייתה הבלטת הפעמה הבלתי סימטרית.

הפתיחה הסוחפת נטתה לעתים להיות רועמת ומלאת מתח. ערבה  לאוזן הייתה בעיקר נגינתם הלירית של הכינורות. העיצוב של הדינמיקה היה מופתי, בעיקר הירידה ל-subp. הטובּות  ניגנו ברכות מלטפת, בליריות ובצליל רחב. יפה היה הניגוד בנגינת הקרנות.

                          קיריל פטרנקו קרדיט -S.Rabold
קיריל פטרנקו קרדיט -S.Rabold

את הסימפוניה פתחה התזמורת בצליל רחב, עגול ומלא שהפך בהמשך לְחד ומנוקד – הניגוד הריתמי בפיציקטו של הקונטרבסים היה נהדר. מצמרר היה הפיסוק של הנון לגאטו שהגביר את המתח. כלי הנשיפה ניגנו בריתמיות סוחפת.  המנצח היטיב להבליט את הניגוד בין הפן הריתמי של הסימפוניה לפן הלירי שלה.

פרק הלארגו היה מאד שירתי בנגינת הקלרינט. את הפרק האיטי ניגנה התזמורת בצליל מלא, רך ועגול – ובפיסוק יפה אבל נטול כיווניות. כלי הנשיפה היו ליריים והמתח בכלי הקשת היה מרטיט נוסח הפילהרמונית: הרוחב והעומק של הצליל התזמורתי היה מדובב. כלי הנשיפה ניגנו בליריות ורבאלית ועם זאת לא היה מתח של בניה כי הכול נוגן אחד על אחד. ההתהוללות בסיומת בכלי הנשיפה – בעיקר בחליל – הייתה מופלאה.

כלי הנשיפה התעוררו לחיים בסוף הסימפוניה וניגנו בריתמיות מנוקדת. המעבר מפורטה לפורטיסימו היה מרשים. הקונטרבסים והצ'לי ניגנו בליריות מדובבת. ועם כל זאת – חסרה תנועה, והכול נשמע קצת איטי מדי. היו גלים של דינמיקה במקום בנייה של דינמיקה, והפרמאטות הרסו את המתח.  הירידה לדימינואנדו בסוף הסימפוניה הייתה מאד לירית וזורמת אך ללא מתח. רק בסוף הסימפוניה היו סערה זוטא ובנייה של מתח. הבלטת הדגש על הפעמה הבלתי סימטרית הייתה מופלאה ויפה הייתה הנביעה מתוך הנביעה – גם אם זה היה רק בצלילים האחרונים של הסימפוניה.

הסוף היה סוחף, ריתמי ועגול. היה אקצ'לרנדו  – אבל התזמורת ניגנה בצליל רועם ובהעדר לכידות. רק בצלילים האחרונים שמעו את הנושא הריתמי בטובות ובכלי הנשיפה ה"כבדים". אלא שהרובאטו המופרז הרס את הסערה. הסימפוניה הסתיימה בחטף "בעודה באיבה".

את הקונצ'רטו בדו מינור של מוצרט פתחה התזמורת בנגינה ריתמית ועשירה כאשר שומעים את שירת כלי הנשיפה – בעיקר  החליל והקלרינט. תמרה סטפנוביץ' – שזו לה הפעם הראשונה שהיא מנגנת עם הפילהרמונית –  ניגנה בוורבאליות ובליריות. היא ניהלה דו שיח קשוב עם התזמורת, ללא  'מריחה' – בנגינה בהירה ושקופה. נגינתה החכמה הייתה נטולת התלהמות מתכתית. התזמורת ניסתה להפיח קצת קצב בקונצ'רטו, אך הסולנית שמרה על קצב  אטי מהתזמורת.

             הפסנתרנית תמרה סטפנוביץ', קרדיט Marco Borggreve
הפסנתרנית תמרה סטפנוביץ', קרדיט Marco Borggreve

הפשטות בנגינתה נטולת ההתחכמויות – נגינה בהירה מוצרטית – הייתה כובשת. ללא גלישה לשמץ וירטואוזיות, נגינתה התאפיינה בשקיפות בהירה, ובעיקר בעמוד שדרה – היא ניגנה בהבנה, כולה שקועה בדואו עם התזמורת. זו נענתה לה בריתמיות קצת מתלהמת ורועמת –  אך סטפנוטביץ' שמרה על "טוהר", פשטות וחן. המענה בכלי הנשיפה – היה מופלא בליריות שלו וגם הריתמיות במענה התזמורתי הייתה כובשת. יפה מכול הייתה הירידה לפיאנו והבנייה של הדינמיקה של המדרגות.  ליריות מדובבת הייתה בנגינת הקדנצה של הכנר איליה קונבלוב.

את הקונצ'רטו חתמה התזמורת בנגינה מלאת חן.

קיריל פטרנקו מנצח על התזמורת הפילהרמונית בנגינת הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) מאת ברהמס, ותמרה סטפנוטביץ' – בהופעת הבכורה שלה עם הפילהרמונית – מנגנת את הקונצ'רטו  המוצרטי בדו מינור (ק' 491) ללא רהב וירטואוזי,  בנייני האומה, 19.12.2019 

את הסימפוניה השלישית בפה מז'ור (אופ' 90) של ברהמס יכולה התזמורת הפילהרמונית לנגן גם תוך כדי שינה. את הפתיחה ניגנה התזמורת לאו דווקא כפרק סוער 'אלגרו קון בריו' – "אלגרו אש" כנדרש, אלא בצליל רחב ועמוק.  שמעו את כל המגוון של הטוּטִי התזמורתי גם בפורטה. יפה הייתה הבלטת הפעמה הבלתי סימטרית.

הפתיחה הסוחפת נטתה לעתים להיות רועמת ומלאת מתח. ערבה  לאוזן הייתה בעיקר נגינתם הלירית של הכינורות. העיצוב של הדינמיקה היה מופתי, בעיקר הירידה ל-subp. הטובּות  ניגנו ברכות מלטפת, בליריות ובצליל רחב. יפה היה הניגוד בנגינת הקרנות.

                          קיריל פטרנקו קרדיט -S.Rabold
קיריל פטרנקו קרדיט -S.Rabold

את הסימפוניה פתחה התזמורת בצליל רחב, עגול ומלא שהפך בהמשך לְחד ומנוקד – הניגוד הריתמי בפיציקטו של הקונטרבסים היה נהדר. מצמרר היה הפיסוק של הנון לגאטו שהגביר את המתח. כלי הנשיפה ניגנו בריתמיות סוחפת.  המנצח היטיב להבליט את הניגוד בין הפן הריתמי של הסימפוניה לפן הלירי שלה.

פרק הלארגו היה מאד שירתי בנגינת הקלרינט. את הפרק האיטי ניגנה התזמורת בצליל מלא, רך ועגול – ובפיסוק יפה אבל נטול כיווניות. כלי הנשיפה היו ליריים והמתח בכלי הקשת היה מרטיט נוסח הפילהרמונית: הרוחב והעומק של הצליל התזמורתי היה מדובב. כלי הנשיפה ניגנו בליריות ורבאלית ועם זאת לא היה מתח של בניה כי הכול נוגן אחד על אחד. ההתהוללות בסיומת בכלי הנשיפה – בעיקר בחליל – הייתה מופלאה.

כלי הנשיפה התעוררו לחיים בסוף הסימפוניה וניגנו בריתמיות מנוקדת. המעבר מפורטה לפורטיסימו היה מרשים. הקונטרבסים והצ'לי ניגנו בליריות מדובבת. ועם כל זאת – חסרה תנועה, והכול נשמע קצת איטי מדי. היו גלים של דינמיקה במקום בנייה של דינמיקה, והפרמאטות הרסו את המתח.  הירידה לדימינואנדו בסוף הסימפוניה הייתה מאד לירית וזורמת אך ללא מתח. רק בסוף הסימפוניה היו סערה זוטא ובנייה של מתח. הבלטת הדגש על הפעמה הבלתי סימטרית הייתה מופלאה ויפה הייתה הנביעה מתוך הנביעה – גם אם זה היה רק בצלילים האחרונים של הסימפוניה.

הסוף היה סוחף, ריתמי ועגול. היה אקצ'לרנדו  – אבל התזמורת ניגנה בצליל רועם ובהעדר לכידות. רק בצלילים האחרונים שמעו את הנושא הריתמי בטובות ובכלי הנשיפה ה"כבדים". אלא שהרובאטו המופרז הרס את הסערה. הסימפוניה הסתיימה בחטף "בעודה באיבה".

את הקונצ'רטו בדו מינור של מוצרט פתחה התזמורת בנגינה ריתמית ועשירה כאשר שומעים את שירת כלי הנשיפה – בעיקר  החליל והקלרינט. תמרה סטפנוביץ' – שזו לה הפעם הראשונה שהיא מנגנת עם הפילהרמונית –  ניגנה בוורבאליות ובליריות. היא ניהלה דו שיח קשוב עם התזמורת, ללא  'מריחה' – בנגינה בהירה ושקופה. נגינתה החכמה הייתה נטולת התלהמות מתכתית. התזמורת ניסתה להפיח קצת קצב בקונצ'רטו, אך הסולנית שמרה על קצב  אטי מהתזמורת.

             הפסנתרנית תמרה סטפנוביץ', קרדיט Marco Borggreve
הפסנתרנית תמרה סטפנוביץ', קרדיט Marco Borggreve

הפשטות בנגינתה נטולת ההתחכמויות – נגינה בהירה מוצרטית – הייתה כובשת. ללא גלישה לשמץ וירטואוזיות, נגינתה התאפיינה בשקיפות בהירה, ובעיקר בעמוד שדרה – היא ניגנה בהבנה, כולה שקועה בדואו עם התזמורת. זו נענתה לה בריתמיות קצת מתלהמת ורועמת –  אך סטפנוטביץ' שמרה על "טוהר", פשטות וחן. המענה בכלי הנשיפה – היה מופלא בליריות שלו וגם הריתמיות במענה התזמורתי הייתה כובשת. יפה מכול הייתה הירידה לפיאנו והבנייה של הדינמיקה של המדרגות.  ליריות מדובבת הייתה בנגינת הקדנצה של הכנר איליה קונבלוב.

את הקונצ'רטו חתמה התזמורת בנגינה מלאת חן.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן